בתשובה לגיל לדרמן, 15/02/04 0:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממה שאני ראיתי, אף אחד משתי התיאוריות שהצגת אינה תואמת למה שביבי עשה - הוא חיכה עד שהגבייה תעלה, ואז הוריד בדיוק את הסכום הזה מהגבייה הכוללת. כלומר, הוא לא מקווה שהמיסים המופחתים ישלמו את עצמם, והוא לא מנסה ליצור גרעון יש מאין (דווקא לא חסר לנו גרעונות גם ככה), אלא משאיר את הגרעון הקיים כפי שהוא. איך אתה מסביר את זה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האסכולה של כלכלת צד היצע אף פעם לא מתבטאת בתקציב המדינה. גם בארה"ב אף אחד לא היה מטומטם מספיק כדי לרשום הפחתה בגביית מיסים כהכנסה. זו אסכולה מחשבתית, ובתור שכזו בהחלט זכור לי כי נתניהו דבק בה בפומבי במספר הזדמנויות. כל הווריאציות על ההבטחה שהורדת מיסים "תביא לצמיחה, מה שיגדיל בסיכומו של דבר את העוגה כולה, וכן את ההכנסות ממיסים" נופלות לקטגוריה הזו. ההמתנה לעליית הגבייה גם היא חסרת משמעות לדעתי. מישהו חיכה למשהו לפני הרפורמה במס? הרעיון הוא להפחית ככל שניתן את גביית המיסים (מדיניות שטובה כמובן לאוכלוסיה העשירה יותר) על מנת להפוך קיצוצים לבלתי נמנעים. העיתוי הטקטי יכול להשתנות על פי הנסיבות, מן הסתם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |