 |
אני אוהב רוק מתקדם ואת טרי פראצ'ט. אין לי תקשורת חוקית העונה לצרכי. המוסיקה שאני אוהב, התכנים שמעניינים אותי, האנשים שאני רוצה לשמוע, -אינם- מופיעים כלל בתקשורת הממלכתית והחוקית.
זה מטרטר אותי על בסיס יומיומי, יש בדיוק חנות אחת שאני מכיר שבה אני יכול למצוא דברים שאני אוהב (אחרי שעברתי את מחסום הדברים הפופולריים, מה שלוקח בערך חודשיים), ואני צריך להתרוצץ על כל הסקאלה כדי לא לשמוע שוב את הפוליטיקאים המשעממים והמוזיקה הגרועה ולחפש משהו שמעניין אותי.
אז מה? מי כופה עלי משהו? התקשורת לא מחוייבת לספק לכל אדם את מה שהוא אוהב, על פי טעמו. יש יותר מדי אנשים, יותר מדי טעמים. את יכולה להגיד שאת חלק מ"ציבור גדול" שמקופח, אבל בתקשורת, כל תיקון קיפוח של מישהו אחד יבוא על חשבונו של מישהו אחר. אז על מה התלונה כאן?
השוואה לנישואין אינה עניינית, שכן נישואין אינם מבוססים על מה שפופולרי בקרב הרוב, אלא מה שכל אדם בוחר לעצמו. היית מדייקת יותר אם לא רק שלא היה לך מה לשמוע ברדיו, אלא גם היו *אוסרים* עלייך לקנות בארץ מוזיקה שאת אוהבת, והופכים דיבורים על דברים שמעניינים אותך לבלתי חוקיים במדינה.
(אגב. בימינו יש אינטרנט. אני ממליץ לך להשתמש בו. עדיף בהרבה על "תקשורת ממלכתית").
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש