בתשובה לאורי פז, 27/01/04 19:15
חילוניות לעומת אתאיזם 193457
חמורבי • בתשובה לאורי פז יום ג', 27/1/2004, 19:34
עם כל הכבוד ליהודים, ויש כבוד, את ה''לא תרצח'' הם גנבו ממני.
סתם, כי בא לי להתבדח 193463
חמור מלך חשבון (המקראית) • בתשובה לחמורבי יום ג', 27/1/2004, 20:01
עם כל הכבוד לחמורים, ויש כבוד, אני רואה זאת בחומרה רבה
אולי ראית את אבא שלי? 193464
שכם • בתשובה לחמור מלך חשבון (המקראית) יום ג', 27/1/2004, 20:02
תשאל את שמעון ולוי, יהודים נחמדים 193855
הירושלמי שלא הגיע • בתשובה לשכם יום ה', 29/1/2004, 1:56
או יותר טוב: תברח.
סתם, כי בא לי להתבדח 193465
חמור מלך חשבון (המקראית) • בתשובה לחמור מלך חשבון (המקראית) יום ג', 27/1/2004, 20:04
את מתן הכבוד ליהודים (מבלי לדפוק חשבון לאף יהודי)
האמנם גנבו את ה*לא תרצח* מחמורבי? 193477
אורי פז • בתשובה לחמורבי יום ג', 27/1/2004, 20:37
תגובה 181034
האמנם גנבו את ה*לא תרצח* מחמורבי? 193593
חמורבי • בתשובה לאורי פז יום ד', 28/1/2004, 10:15
1. החוקים שלי קדמו לתורה.
2. בחוקים שלי יש איסור על רצח.

מסקנה, האיסור "לא תירצח" אינו יחודי למשפט הישראלי ויש קודקסים קדומים יותר שגם בהם הוא קיים כלומר "לא תרצח" הוא חוק אוניברסלי שקיים גם בחוק היהודי ולא חוק שעולם קיבל בהשראת היהדות.
האמנם גנבו את ה*לא תרצח* מחמורבי? 193596
ערן בילינסקי • בתשובה לחמורבי יום ד', 28/1/2004, 10:23
בכלל קצת מוזר הפתיל הזה. האם בחברות אליליות אירופיות (היוונית? הרומאית? הגאלית?) היה *היתר* לרצח עד שבאה ההשפעה היהודית דרך הנצרות? הרי זה אבסורד. היהדות אולי העלתה זאת על הכתב, (כמו גם חוקי חמורבי) אבל מכאן ולטעון שהאיסור לרצוח מקורו ביהדות נראה לי קצת כמו יתר חשיבות עצמית.
האמנם גנבו את ה*לא תרצח* מחמורבי? 193689
גדי ו. • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 28/1/2004, 15:08
''היהדות העלתה זאת על הכתב'' - להיפך, התורה קדמה לבריאת העולם, כלומר הכתב יצר את העולם בכלל ואת היהדות בפרט.
מה שהופך את הפתיל הזה למגוחך באמת. הרי ממצאים ארכיאולוגיים לא ישנו דבר למי שמאמין שהתורה קדמה לעולם, ובוודאי שלא למי שאינו מאמין.
זה מזכיר לי סיפור כאוב מתקופת הילדות 193812
האייל הנוסטלגי-טראומטי • בתשובה לגדי ו. יום ד', 28/1/2004, 22:49
ומעשה שהיה כך היה,

זמן קצר לאחר שלימדתי את אחותי הקטנה לרשום את השם שלה (עוד לפני שלמדה קרוא וכתוב) גיליתי לתדהמתי שהיא שירבטה את שמה על כל המשחקים והצעצועים שלי

כשפניתי אליה במטרה להעמיד אותה על מקומה, הסתבר לי שהיא תובעת בעלות על כל החפצים הנ"ל בתואנה שהם בעצם שלה בטיעון שהשם שלה מעיד על כך כהוכחה מוחלטת ובלתי ניתנת לעירעור

איך כל הסיפור הזה מתקשר לדיון?
את זאת אני משאיר לך, הקורא המשכיל, להבין לבד
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות