 |
אמרתי שגם לי אין הוכחה, ולכן אין טעם לדון בדיון הזה כיוון שהוא בנוי על ספקולציות.
גרמניה של החצי הראשון של המאה העשרים הייתה מוכת אינפלציה, ולאחר שחונכה שנים על המיליטרים והלאומנות הגרמנית, עוד ספגה מפלה בלתי צפוייה. ארה"ב הונתה אותם בהבטיחה שתחוס עליהם אם תוקם רפוקבליקה (שאיש לא רצה בה) ובגדה בה בחוזה ורסאי. גרמניה, כמדינה אולטרה-פטריוטית ולאומנית, בקשה לשמור על תרבותה, אולם הרפובליקה, שסמלה היה יהודים (לאו דווקא בפוליטיקה בה היו מעטים, או בחיי הכלכלה, אלא באומנות בה שלטו) משכה לכיוון אחר. תוסיף לכל זה את תורת הגזע שהייתה פופולארית באותם הימים עם הרומנטיקה הגרמנית המתפרצת, ותקבל את האנשטימיות הגרמנית. למה היום זה לא יכול לקרות? לא יודע, ולא אמרתי שזה לא יכול לקרות. אמרתי שהם יקבלו אותך, ועד כמה שזה נשמע טיפשי, לא אמרתי מה הם יעשו אח"כ. אם תטען שאח"כ יכולים להתחולל פרוגרומים, הייתי רוצה לשאול אותך האם אתה סבור שעכשיו חייך מתקיימים על מי מנוחות.
רגשות האשמה של מדינות אירופאיות העושות חרם על היידר בגלל התבטאות גזענית בהרבה מאשר "לבצע טרנספר בערבים" או "גורלכם יהיה כגורל הוריכם ב-48", שבאו משר וראש ממשלה של מדינה המקיימת קשרים דיפלומטים ען המערב. או התמיכה באנדרטות שמציפות את גרמניה או בחוקי התשלומים. וזאת בלי להזכיר את הכוח היהודי בארה"ב.
דמוניזציה? שום דמוניזציה. ארה"ב מטילה וטו, האירופאים ממנים את הסגר (לא מרצון, אבל אם היו רוצים היו יכולים להפסיק). אם יש שינאה במערב, היא לציונות, לא ליהודים.
באשר למוסלמים, אומנם עכשיו זה כבר לא משנה, אבל לולא הציונות לא הייתה אנטישמיות במדינות ערב. עד לתחילת הציונות היהודים חיו, אומנם לא באושר ועושר, אבל במצב טוב בהרבה מאשר באירופה. לא התפתחה שם שנאת גזע, השנאה הדתית התבטאה במיסים שהיו נמוכים בהרבה מהמיסים האירופאים, וכו'. ואני בספק אם העולם יטעם את החרב המוסלמים. אם כבר, הוא יטעם את החרב החילונית של סדאם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש