|
||||
|
||||
בקיצור, כל מי שלא איתך, הוא לא מוסרי. אם הוא יהודי דתי, אז בסדר. אם הוא מדת אחרת, אז הוא חשוך או רשע או לא-מוסרי. אם הוא חילוני אתאיסט, הרי הוא מחזיק באתאיזם (מה שזה לא יהיה), ולכן הוא לא מוסרי. אם הוא חילוני שאינו אתאיסט, אז הוא מאמין אך לא מקיים מצוות, ולכן לא מוסרי, אם הוא מאמין באל שלך, ואם לא, אז הוא מאמין באל אחר, אחד או יותר, ואז הוא ממילא לא מוסרי. חיים טובים, חיים טובים. |
|
||||
|
||||
דחילק, מה אתה מנסה לטעון, שרק היהודים הדתיים מוסריים? לא נכון! רק הא-ל מוסרי, ולכן על האדם להידמות לדרכיו: מה הוא רחום - אף אתה תהיה רחום, מה הוא חנון - אף אתה תהיה חנון, מה הוא בעל חסד - אף אתה תהיה בעל חסד, מה הוא חס על הרשעים ולא ממיתם טרם זמנם הקצוב - אף אתה תחוס על הרשעים ואל תדון אותם לכף חובה ותקטרג עליהם (כשטן על איוב), וכו'. רק כך תחיה חיים טובים ואף תהיה אהוב על הבריות, ולא רק עליהם. |
|
||||
|
||||
אני מנסה לטעון שאתה פוסל את הרעיון שמישהו יהיה לגיטימי באי-הסכמתו לך. אתה טוען שרק האל שלך מוסרי. עבורך, ועבור מאמינים כמוך, הוא מקור המוסר. לי, כאדם שאינו מאמין, זה לא אומר הרבה שאתה טוען שיש לך מקור אובייקטיבי למוסר. המקור הזה לא אובייקטיבי. הוא משותף לך וליהודים דתיים אחרים. היהודים, המוסלמים, הנוצרים, הבודהיסטים, היוונים העתיקים, כולם טוענים לאיזה מקור אובייקטיבי למוסר -- אלא שזה לא אותו המקור, ומה לעשות, עבורי כל המקורות האלה לא רלוונטיים באותה המידה. מבחינתי שאלת מקור המוסר היא שאלה פתוחה, אולי אפילו כזו שלא יכולה להיות עליה תשובה מספקת. עבורך השאלה פתורה. האמת, בחיים האמיתיים, זה לא כל-כך משנה, כי הדרך שבה מסיקים מן העקרונות האלוהיים את מה שצריך לעשות עכשיו כל-כך מפותלת, וכל-כך תלויה אפילו במאמין המסויים, ולא רק בדת שלו, שבסופו של יום, ההבדל העקרוני והאדיר הזה, אין תוכו כברו. אשר לטענותיך לגבי האמונה באל היהודי, וההשלכה שלו על האהבה של הבריות.. שמע, אין מה לעשות, אלפי שנות שנאת-יהודים בקרב הבריות גורמות לי לחשוב אחרת. לא ממש עובד, הקטע הזה של אמונה באלוהים ככלי לרכוש את אהבת הבריות. |
|
||||
|
||||
בנוגע להערה הראשונה ברור שאין הרבה מקום להתייחסות על מה שאינו רלוואנטי "בחיים האמיתיים", כהגדרתך. בנוגע להערה השנייה, אני רוצה להתחיל בשאלות אחרות: למה לא היו מוכנים הפולנים לכתוב באושוויץ "כאן נהרגו מיליונים יהודים"? למה רצתה הכנסייה הנוצרית לבנות מנזר באושוויץ? אנסה לענות על שאלות אלו ותשובה להחלטתך הפזיזה תבוא על פתרונה. בימי ילדותי החלפתי מכות עם תלמידי כיתתי האנטישמיים. מאוחר יותר ועד עצם היום הזה, "קורבן" אני לפגיעות אנטישמיות מילוליות. שמעתי לא פעם את הביטוי המפורש או המובלע, כשהוא מופנה אלי: חבל שהנאצים לא גמרו את העבודה. יש אנטישמים בעולם. אולם יש גם גויים ישרים ולא אנטישמים. ומסתבר דבר אחד, שהם מרגישים משהו שאני חושב שאנחנו היהודים לא הרגשנו בו. הגמרא אומרת (בבלי, סנהדרין צד) "איהו לא חזי - מזליה חזי": הוא לא ראה – מזלו ראה. יש לאדם 'מזל', מעין 'על-מודע' דרכו הוא מרגיש דברים שהתודעה הרגילה עיוורת לגביהם. מה הם ראו? אנסה לפרש. אילו יכולנו לחזור למעמד הר סיני ולראות את השכינה יורדת ומצביעה עלינו ומכריזה 'אתם רעי ואהובי', היינו יכולים לטעון שאנו 'העם הנבחר'. נשמותינו היו בהר סיני, אנו לא זכינו לכך. אולם, היהדות המודרנית ראתה דבר אחר. ראינו את השטן יורד עלי אדמות ומכריז עלינו, על העם היהודי, 'אתם אויבי!'. ואויבי השטן הם העם הנבחר. ההיטלריזם היה משהו שטני וזאת כל אדם נורמלי מבין. ושטניות זאת הצביעה עלינו ואמר וחזר ואמר 'אתם אויבי!'. את זאת ראו באופן בלתי מודע, אחרי עשרות שנים, הרבה מהמתוקנים שבגויים. וזאת הפכה לבעיה תיאולוגית ופילוסופית ממדריגה ראשונה: כיצד רק אתם?! גם אנו היינו צריכים להיות מועמדים לאושוויץ. דבר אחד ברור, כל מי שלא היה מועמד לאושוויץ, סימן שהשטן היה אדיש כלפי דידו, ובמילים אחרות, סימן שהוא לא היה אופציה רוחנית בשביל האנושות. הו אז קמו אנשים רבים הצועקים: "גם אנחנו היינו שם!". הכנסייה היתה צריכה להוכיח ולהמציא שניים או שלושה קדושים שמתו שם, בחלקם יהודים מומרים. נכון, איננו יכולים לנחם את הניצולים ולגרש מהם את הסיוטים ואת חלומות הבלהות כשהם חולמים על אושוויץ. רבים עדיין חולמים על אושוויץ. ואינם יכולים לגרש שדים אלה, אולם, איך טען בפני אחד מניצולי אושויץ המפורסמים: האופציה שלא להיות מועמד לאושוויץ היא גרועה יותר, בין אם זאת האופציה של השולחים, של משתפי הפעולה או של אלו שראו ושתקו. ודוק. |
|
||||
|
||||
התיאולוגיה האושוויצית שהצגת כאן טובה ויפה. אבל למה מכרת קודם את האמונה באל היהודי כמשהו שיוביל אותנו לזכות באהבת הבריות? תגיד ישר שזה יוביל אותנו להיות הקורבנות הנאצלים של המאבק האנושי בשטן. שלפחות נדע במה אנו בוחרים. |
|
||||
|
||||
יש, אתה יודע, גם יהודים שאומרים: חבל שהחייל במסחה לא ידע לכוון. |
|
||||
|
||||
אולי לבוא עמך בדברים? נראה כי זה בזבוז זמן מוחלט. כל ערימת הפסקאות הזו לא הסבירה את עמדתך, כאילו אמונה בשם מביאה לאהבת הבריות. שוב אתה מתחמק, באריכות ובפירוט, מדיון משמעותי. אבל אנסה בכל זאת. קודם אתה טוען שנרדפת על יהדותך בילדותך, עדות הסותרת את טענתך כי היהדות מביאה לאהבת הבריות. תודה ושלום. טוב, אגב, שאתה מודה שיש כמה גויים טובים בעולם. טענה תמוהה אחרת שלך היא שנשמותינו היו בהר סיני. אתה רוצה לומר לי שאתה מאמין בגלגול-נשמות? אתה בטוח שמה שאתה מאמין בו זה יהדות? ביהדות שאני מכיר אין גלגול נשמות. טענה תמוהה אחרונה: אמרת שזה שהיטלר, שטן בעיני כל העולם הנאור, הצביע על היהודים, וקרא להם אויביו, זהו צידוק לאלוהותם. בלי להכנס לאבסורד שבטענה הזו, הרי מר היטלר גם הצביע על הצוענים וההומוסקסואלים. האם גם הם אלוהיים? האם גם הם אופציה מוסרית? |
|
||||
|
||||
אני סבור שקיומה של תופעת האנטישמיות, או ליתר דיוק, שנאת ישראל, איננה סותרת את הטענה שהיהדות מביאה לאהבת הבריות. אם תנסה לחקור מעט את תופעת השנאה התהומית, תגלה סיבות ומניעים של שורשיה בנימוקים כמו: קנאה ב*עם הנבחר*, דעות קדומות, נקמה על תליית ישו האליל, שנאת הזר והשונה, רדיפת המיעוטים, "היהודים כשעירים לעזאזל" ועוד. מכל זווית ראיה שננסה לבחון את האנטישמיות נגלה שאנו צוללים לים של מסתורין, ולא מצליחים לפענח את סיבת האנטישמיות. המדינאי הבריטי לואי ג'ורג', היטיב להגדיר את האבסורד שבאנטישמיות: "מכל מיני הקנאות המשתוללים בטבע האדם אין לך דבר כל כך מטומטם כמו האנטישמיות. לגבי קנאים אלו אין כיום היהודים יכולים לעשות שום דבר אשר יראה להם. אם הם עשירים – הרי הם נתונים לגזל ואם הם עניים – הרי הם נתונים לבוז. אם הם מצדדים במלחמה – הרי זה מפני שהם רוצים לנצל את ריבות הדמים של הגויים להנאתם. ואם הם דורשים שלום – הרי הם או פחדנים מטבעם או בוגדים. אם היהודי יושב בארץ זרה – הוא נרדף ומגורש ממנה. ואם הוא רוצה לשוב לארצו – מונעים זאת ממנו". וכבר הגדיר זאת יפה המנהיג הציוני מקס נורדאו: "היהודים", הוא אמר, "אינם שנואים מחמת תכונותיהם הרעות, אלא מייחסים להם תכונות רעות מפני שהם שנואים". וההיסטוריון הפרופ' דניאל יונה גולדהָגן בספרו "תליינים מרצון בשירות היטלר" (הוצ' ידיעות אחרונות, 1998) כותב: "סתגלנותה יוצאת הדופן של האנטישמיות, שלעניינה כבר נדרשנו קודם, מעידה כשלעצמה על עקביותה. היותה מופיעה ונעלמת לסירוגין, מתבטאת בצורות שונות, שָבָה ומגיחה כשנדמה היה כי חלפה מן העולם בחברה מסוימת, היא עדות ניצחת לכך שהאנטישמיות נמצאת שם תמיד וממתינה שיעוררוה ויגלוה. היותה גלויה יותר בשלב מסוים וגלויה פחות באחר, אין בה משום עדות להופעת האנטישמיות ולהיעלמותה, אלא כמו במקרה של אמונות רבות אחרות, עדות לשינויים החלים ב*מרכזיותה* בחיי האנשים ובנכונותם *לבטאה* בהתאם לנסיבות החברתיות והכלכליות". (המלים שבין הכוכבים - מודגשות במקור). בנוגע להערה על גלגול נשמות, לא אתייחס. המחלוקת בין החוקרים סביב הנושא ידועה לי. ואם אתה ליברל, הנח לי להמשיך לדגול בעמדה השונה והסותרת את שלך. עמדתי היא צד אחד של המחלוקת הלגיטימית. בנוגע להערה האחרונה, צורר היהודים אדולף היטלר, שליח השטן בהתגלמותו, הצביע בעיקר ובפרט על העם היהודי. האם היטלר השמיד 6 מיליון צוענים? או 6 מיליון הומוסקסואלים? את מניעיו למלחמת העולם השנייה ראה כאן על פי עדות ממקור ראשון: תגובה 190272, קטעים 5-6. |
|
||||
|
||||
בקיצור, אתה סבור שקיומה של שנאה תהומית ליהודים שומרי-מצוות אינה סותרת את העובדה ששמירת מצוות מביאה לאהבת הבריות. מה אומר לך, כנראה המשמעות של "אהבת הבריות" בשפתך היא לא המשמעות שלה בשפתי. היטלר לא השמיד 6 מליון צוענים כי לא היו לו 6 מליון צוענים להשמיד. הוא לא השמיד 6 מליון הומוסקסואלים כי הומוסקסואליות קל יותר להסתיר מיהדות. אני בטח שוכח עוד כמה מגזרים שנשלחו למחנות. כל אלה היו באותה המידה אוייבים של הגזע הארי, מכאן, לפי התיאולוגיה האושוויצית שלך, להיות צועני או הומוסקסואל זה מוסרי באותה המידה כמו להיות יהודי. לך סדר את זה עם האיסור דאורייתא על משכב זכר. |
|
||||
|
||||
איך אפשר לטעון ש"המשמעות של 'אהבת הבריות' בשפתך היא לא המשמעות שלה בשפתי", לאור העובדה שהבסיס לטיעון שלך היה: האנטישמיות המופנית כלפי היהודים, והראתי בעליל שמניעיה אינם בעקבות "ואהבת לרעך כמוך" כלפי העמים, אלא שהסברים שונים לתופעת האנטישמיות. הסברים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, כלכליים והיסטוריים. עם כל הכבוד, אינך יכול להוכיח היסטורית שיהודי ספרד גורשו בשל השנאה שלהם לספרדים או שיהודי גרמניה ואירופה הושמדו בשל שנאתם היהודית כלפי האומה האירית. האמת ההיסטורית הפוכה מעמדתך. יש אנטישמים בעולם. אולם, יש גם "גויים" ישרים ומוסריים. והם מבינים שמי שלא היה מועמד להילקח לאושוויץ איננו מהווה אופציה רוחנית בשביל האנושות! או אז, צריך להמציא את הנוכחות בגיא ההריגה, כדי לזכות לכבוד האולטימטיבי, להיות מוכרז כ'אויב' על ידי השטן. הלוא גם רבים אחרים נרדפו על ידי הנאצים? נכון, אך אנו נרדפנו לא בגלל השתייכות פוליטית, או בגלל היותנו סכנה לגרמניה. יש אנשים שנרדפו בשל התנהגותם ויש אנשים שנרדפו בגלל עצם העובדה של היותם כמות שהם. את הצוענים וההומוסקסואלים איך אומרים "רדפו אותם ולא רדפו אותם": בהתחלה היו האס"אי הומוסקסואלים כולם ורק אחר כך באו לעולם הס"ס, שרצחו האחד את השני, הס"ס את האס"אי. הלוא אף צוענים נרדפו? אולי, למרות שיש יהודים שניצלו בגלל מעשיהם של צוענים חסידי אומות העולם. לעומת זאת, אנו נרדפנו רק בגלל היותנו יהודים, לרבות תינוקות וזקנים שלא יכלו להרע. אך יתרה מכך, נניח שהיהודים היו סכנה ביולוגית וגנטית, למה להתעלל ביהדות? למה התאווה לחילול ספרי תורה וכל קדושי ישראל? למה הנאצים התיימרו לרצוח בדם קר ובמצח נחושה את הספר היהודי? וכאן נעוץ ההבדל הגדול. הנאצים לא רדפו אחרי הספר הצועני או אחרי ספרו של מיעוט שמי כזה או אחר. מפני שלא רק היהודי כיהודי, אלא גם התרבות היהודית, וגם הספר היהודי וגם מה שהיהודי משמעו. הרמן ראושנינג בספרו "שיחות עם היטלר", שהופיע בעברית כבר בתקופת השואה, מצטט את דבריו של הצורר הגרמני באחד מנאומיו: "אני משחרר את האנושות כולה מכבלי הרוח. מן העינויים הנאלחים של חזיון שווא הנקרא מצפון ומוסר. כי שני מומים הטילה היהדות בבני-אדם: בגוף על ידי המילה ובנפש על ידי המצפון, שאינו אלא המצאה יהודית. המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו. בין העם הגרמני לבין העם היהודי". כל עשרות המיליונים (54.8) שנהרגו והושמדו במלחמת העולם השנייה, אומר לנו היטלר, זו תפאורה; זהו תרגיל הסחה. המלחמה האמיתית היא: או יהודי או גרמני. אתם יודעים למה אני שונא אתכם? – אומר לנו היטלר – כי אתם הבאתם את המוסר לאנושות כולה. כאן נעוצה המשמעות הייחודית והחרישית של השואה. השטן הופיע והצביע עלינו כאויביו, והשטן ראה נכונה את אויביו. זהו קול שאנו שומעים מעבר לטרגדיה ולכאב. כדבריהם של הפילוסופים תיאודור אדורנו ומקס הורקהיימר, אנשי אסכולת פרנקפורט: "הם מוקעים כרוע המוחלט על ידי הרוע המוחלט. באופן זה הם אכן העם הנבחר". |
|
||||
|
||||
"התכוונתי שהאמונה מביאה לאהבת היהודים את הבריות, ולא להיפך." זה, במשפט אחד פשוט, מה שהיה לך להגיד? אם כן, למה אמרת זאת באופן לא-ברור, לאורך עשרות משפטים חסרי-פשר, שהקשר שלהם לדיון מקרי בהחלט? לפעמים משפט אחד פשוט עולה על עשרות גבבי אנקדוטות וטענות מטענות שונות. עכשיו לעניין: גם האמונה בנצרות או בבודהיזם מביאה לאהבת הבריות (לפחות לפי טענתם). לעומת זאת, אמונתם של מתנחלים רבים ביהדות לא מונעת מהם ללכת ולמסוק את זיתיהם של אחרים. אגב, אותם מתנחלים, אולם מוסקים באל-כורחם, אלה שיצרם למסוק זיתים מעביר אותם על דעתם, טוב יעשו אם יסייעו בידי מגדלי זיתים יהודים טהורים בגליל, שאין להם די כוח-עבודה על מנת למסוק את זיתיהם שלהם, והיו מוכנים לא רק לתת לאותם מוסקים למסוק עבורם, אלא היו גם משלמים להם שכר על כך. לשאר דבריך לא אתייחס. שבוע טוב. |
|
||||
|
||||
טענו בחיטים - והודה לו בשעורים... |
|
||||
|
||||
לדברי היסטוריון השואה, הפרופ' יהודה באואר, מעולם לא היתה מדיניות נאצית לרצח טוטלי של הצוענים: |
|
||||
|
||||
היטלר השמיד את מחצית הצוענים בעולם. מהיהודים הוא השמיד רק שליש. מקל וחומר אנו למדים שהצוענים יותר אלוהיים וקדושים מן היהודים ב- 50%. |
|
||||
|
||||
תגובה 192673 קטע רביעי. |
|
||||
|
||||
אתה שם לב שאתה לא עונה לעניין? רן מתייחס לאלוהים, בעוד אתה, באותה תגובה, מתייחס לדבריו של היטלר. זה מה שנקרא תטל"א - תשובה טובה לשאלה אחרת. |
|
||||
|
||||
צר לי ערן, אבל ככל הנראה לא שמת לב להפניה לקריאת *הקטע הרביעי* שבתגובתי, בו אני מתייחס להצלתם של הצוענים לעומת היהודים בשואה, כשם שרן מדבר על כך איתי בתגובתו. אז אנא ממך, בפעם הבאה תשים לב לשאר הפרטים לפני שאתה רץ להגיב ולהאשים מישהו על לא עוול בכפו. |
|
||||
|
||||
אם כך לא הבנתי את ספירת הפסקאות שלך. לענייננו, שם אתה ממש טועה עובדתית - הצוענים נרדפו כ''עם'', בדיוק כמו היהודים. גם הפרשנות שלך לעניין האס-אה תמוהה משהו בעיני. חוץ מזה, אודה לך אם תוכל פשוט להעתיק את הפסקה אליה אתה מתייחס כי אני לא מצאתי תשובה לתהיתו (הצינית לדעתי, אין להכחיש זאת, אגב) של רן. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון, רן עושה קל וחומר בציניות משעשעת, שאם היטלר השמיד מחצית מהצוענים בעולם ואילו מהיהודים הוא השמיד רק שליש, אז "הצוענים יותר קדושים מן היהודים בחמישים אחוז". הדברים נאמרו לנוכח הטענה שלי בדבר האופציה הרוחנית שבעם היהודי הנבחר, הבאה לידי ביטוי בהצבעתו של השטן (ההוא מספר איוב) עלינו ובאומרו: "אתם שונאי!". והשאלה הנשאלת היא: הלוא גם רבים אחרים נרדפו על ידי הנאצים? נכון, אך אנו נרדפנו לא בגלל השתייכות פוליטית, או בגלל היותנו סכנה לגרמניה. יש אנשים שנרדפו בשל התנהגותם ויש אנשים שנרדפו בגלל עצם העובדה של היותם כמות שהם. את הצוענים וההומוסקסואלים איך אומרים "רדפו אותם ולא רדפו אותם": בהתחלה היו האס"אי הומוסקסואלים כולם ורק אחר כך באו לעולם הס"ס, שרצחו האחד את השני, הס"ס את האס"אי. הלוא אף צוענים נרדפו? אולי, למרות שיש יהודים שניצלו בגלל מעשיהם של צוענים חסידי אומות העולם. לעומת זאת, אנו נרדפנו רק בגלל היותנו יהודים, לרבות תינוקות וזקנים שלא יכלו להרע. ויתרה מזו, נניח שהיהודים היו סכנה ביולוגית וגנטית, למה להתעלל ביהדות? למה התאווה לחילול ספרי תורה וכל קדושי ישראל? למה הנאצים התיימרו לרצוח בדם קר ובמצח נחושה את הספר היהודי? וכאן נעוץ ההבדל הגדול: הנאצים לא רדפו אחרי הספר הצועני או אחרי ספרו של מיעוט שמי כזה או אחר. מפני שלא רק היהודי כיהודי, אלא גם התרבות היהודית, וגם הספר היהודי וגם מה שהיהודי משמעו. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה המקורות שלך. ממה שאני יודע הנאצים ניהלו מלחמת חורמה בצוענים, בהם ראו גזע מלוכלך כמו היהודים. ואכן השמידו כמחצית מהאוכלוסייה הצוענית. הצוענים נרדפו בגלל היותם צוענים. כמו היהודים. מה שמפריע לך זה שלא היו ספרים צועניים כדי שיהיה לנאצים אחרי "ספרות צוענית" לרדוף? אני מתנצל בשם הצוענים על כך שלא הצליחו לפתח תרבות כתובה כמו העם היהודי. את הדיון על האס-אה ורדיפת ההומוסקסואלים אשאיר ברשותך להזדמנות אחרת. |
|
||||
|
||||
להפך, יש לצוענים את ספרי התרבות שלהם, אבל הנקודה היא שהנאצים לא רדפו אחרי התרבות הצוענית, אלא אחרי הגזע הצועני. לעומת זאת הנאצים אכן רדפו והתעללו בתרבות היהודית. למה? כי כמו שהרמן ראושנינג בספרו "שיחות עם היטלר" מצטט מדבריו של הצורר הגרמני היטלר: "אני משחרר את האנושות כולה מכבלי הרוח. מן העינויים הנאלחים של חזיון שווא הנקרא מצפון ומוסר. כי שני מומים הטילה היהדות בבני-אדם: בגוף על ידי המילה ובנפש על ידי המצפון, שאינו אלא המצאה יהודית. המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו. בין העם הגרמני לבין העם היהודי". כל עשרות המיליונים (54.8) שנהרגו והושמדו במלחמת העולם השנייה, אומר לנו היטלר, זו תפאורה; זהו תרגיל הסחה. המלחמה האמיתית היא: או יהודי או גרמני. יבחרו היהודים מי שהם מעדיפים להיות. |
|
||||
|
||||
האם תוכל לפרט קצת לגבי "ארון הספרים הצועני" וחשיבותו בתרבות הצוענית? |
|
||||
|
||||
מעבר לתשובה לשאלתך (שאני בטוח שתהיה מאוד מעניינת), גם אשמח אם א''פ יסביר מה זה הדבר הזה ''גזע צועני''. אאל''ט, הצוענים היו בעיני הנאצים חלק מן הגזע הארי והיוו איזו ''דילמת גזע'' בקרב החוגים הנאציים. כמובן שהסתבר שגם עבור הנאצים, גזע זה לא הכל בחיים והדילמה מצאה את פתרונה - גם אותם אפשר (ורצוי) להשמיד בלי הבחנה (נשים, גברים, ילדים וטף). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |