בתשובה לגיל רונן, 12/01/04 8:56
הכל יחסי כמובן, אבל כן, אתה צודק 189991
האייל האלמוני • בתשובה לגיל רונן יום ב', 12/1/2004, 10:16
אל היתרון היחסי שאתה מדבר עליו לא הגענו בזכות חיבור לאשכים. אני עדיין מחפש את הדוגמה לחברה ''גברית'' מצליחה (אולי המדינה הכי ''גברית'' שהיתה היא אפגניסטן של הטליבן). כל זמן שאין כזו, כדאי שנשמור את האשכים לתפקיד שנועד להם, ונפעיל איברים אחרים (שמשותפים גם לנשים וגם לחלק מהגברים) ע''מ לתכנן את מעשינו.
אתה מחפש דוגמה לחברה גברית חשוכה 190002
גיל רונן • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 12/1/2004, 10:55
אתה מחפש דוגמה לחברה גברית חשוכה וקרקטורית, ולא לחברה מודרנית המחוברת לגבריותה ואינה בזה לה.

מדינה שבה חייל וחיילת נהרגים על משמרתם ורק החיילת מוזכרת בכותרת העיתון היא מדינה חרא. עזוב אפילו את עניין הנקביות. פשוט מדינה מחורבנת. מי שעובד ב''ידיעות'' צריך להתבייש ולבקש מחילה ממשפחת קלפון.
אתה מחפש דוגמה לחברה גברית חשוכה 190011
דובי קננגיסר • בתשובה לגיל רונן יום ב', 12/1/2004, 11:25
בו נספר סיפור היפותטי. בו נדמיין מדינה שבה רוב דומיננטי של לבנים, ומיעוט גדול אך נדכא של סגולים. במשך תקופה ארוכה הסגולים שימשו כמשרתים של הלבנים, לא זכו לזכויות כלשהן שהיו תלויים לעצם קיומם בטוב ליבם של הלבנים.
אך יום אחד החלה המהפכה, הסגולים לא היו מוכנים עוד להיות תלויים בלבנים, ותבעו לעצמם זכויות הצבעה, את הזכות לצאת לעבוד ואת הזכות לשרת בצבא. המהפכה התמשכה זמן רב, ולאט לאט החלו לחדור הסגולים גם לשורות היחידות המובחרות בצבא.
בתקופה מסויימת, היו אחוז אחד מהחיילים הקרביים בצבא המדינה סגולים, אף כי הסגולים היוו כ-‏40 אחוז מאוכלוסיית המדינה. באותו הזמן עדיין סבלו הסגולים מאפלייה רבה, אם כי חל שיפור ניכר לעומת העבר. באותה תקופה פרץ סכסוך בין המדינה לבין מדינה סמוכה, וחיילי קומנדו של המדינה הסמוכה החלו פולשים למדינה וחודרים לבסיסי צבא במטרה להרוג חיילים של המדינה. באחת הפעולות הללו, הרג חייל של המדינה הסמוכה חייל אחד לבן ואחד סגול. העיתונים הליברליים של המדינה הבליטו את מותו של החייל הסגול, דיברו עליו וניצלו את ההזדמנות לדון גם באפליית החיילים הסגולים בצבא ובמאבקם של הסגולים לשירות שוויוני.

האם העיתונים הליברליים הנ"ל הם גזענים כנגד הלבנים? האם הייתה בהחלטה המערכתית שלהם משום פגיעה באוכלוסייה הלבנה, התרת דמה או זלזול בתרומה שלה?
תגובה ראשונית: 190016
גיל רונן • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 12/1/2004, 11:41
תגובה ראשונית: למה לבנים? למה לא ירוקים או תכלת? הרי ל"לבנים" יש מטען בעולם האמת שגורע מאפקט האנלוגיה.
תגובה ראשונית: 190021
דובי קננגיסר • בתשובה לגיל רונן יום ב', 12/1/2004, 11:51
החלף לבנים בורודים, פור אול איי קר.
ליכלכת. אבל בסדר. 190022
גיל רונן • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 12/1/2004, 11:54
ליכלכת. אבל בסדר. נעמוד גם בוורוד.

האמת היא שלקחת את הדיון למקום שהוא מאוד נוח עבורי עם השאלה שלך, והיא גם בהחלט במקום ונוגעת בשורש העניין. אני צריך קצת לעבוד, בינתיים התשובה תתבשל אי''ה ואגיש לך אותה מוכנה ומהבילה לקראת הערב.
ליכלכת. אבל בסדר. 190040
עדי • בתשובה לגיל רונן יום ב', 12/1/2004, 17:39
אם אתה כבר מגיש תשובות בערב, אז אולי תקדיש דקה לענות לי על תהיה (עמוקה!) שכבר הועלתה כאן, ושמלווה אותי לאורך הדיון (המרתק) הזה: מה הקטע עם הכותרת שחוזרת על עצמה בשורה הראשונה של כל תגובה שניה שלך? זה די מיותר, לא? זה כמו להתחיל את גוף התגובה עם אותו משפט פעמיים.
הכותרת החוזרת 190082
גיל רונן • בתשובה לעדי יום ב', 12/1/2004, 22:09
הכותרת שחוזרת על עצמה זה בגלל שיש לפעמים נטייה לא לקרוא את הכותרת, ואז חבל לכתוב שם משהו שחלק מהאנשים יפספסו. מצד שני, להשאיר את הכותרת של התגובה הקודמת זה גם לא לעניין, כי יש אנשים שכן קוראים את הכותרות.
אה. 190086
עדי • בתשובה לגיל רונן יום ב', 12/1/2004, 22:29
טוב, לעניות דעתי אין הרבה מה לפספס, ובטח שאין סיבה להגיד ''חבל'' על החלק המפוספס, אבל זו רק דעתי.

בכל מקרה, סביר להניח שרוב האנשים קוראים גם את הכותרת (בשביל זה היא שם), ולכן מנהגך (עדיין) לא מובן לי. אבל בעצם, מה זה משנה, זה רק הופך את הדיון הזה ליותר משעשע.
תודה לך. 190112
גיל רונן • בתשובה לעדי יום ג', 13/1/2004, 5:01
תודה לך.
190185
האייל האלמוני • בתשובה לגיל רונן יום ג', 13/1/2004, 14:56
מצד שלישי, אפשר לא לכתוב כלום בכותרת.
טוב, מאוד בקצרה: 190114
גיל רונן • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 13/1/2004, 5:26
טוב, מאוד בקצרה (רציתי לכתוב באריכות אבל אני חייב לעבוד, דובי. אנא, אל תשאל אותי יותר שאלות אם אתה אוהב אותי):

ההשוואה ליחסים בין שתי קבוצות אתניות, שזה מה שעשית בעצם, היא לחלוטין לא לעניין. היחסים בין המינים מבוססים על הרמוניה טבעית ואהבה. יש משיכה טבעית עצומה בין המינים, יש תהליכים טבעיים של חיזור, יש רצון טבעי עצום להתחבר בזוגות ולהישאר מחוברים. אם העניין היה כ"כ פשוט כמו מה שתיארת, אפשר היה לפתור אותו פיתרון טריטוריאלי: הסגולים מקבלים שטח א', הוורודים שטח ב', וגמרנו.

לא רק זה שהמינים מחוברים חיבור טבעי של משיכה ואהבה, יש גם זיליוני הבדלים בין המינים המכוונים אותם לשוני בתפקידים במסגרת חייהם המחוברים (הידועים גם כזוגיות ומשפחה). הנטיות הטבעיות של הגברים והמבנה הרגשי-שכלי-רגשי שלהם הופך אותם מתאימים לתפקיד מסויים. הנטיות הטבעיות והמבנה הרגשי-שכלי-רגשי של בנות הופך אותם מתאימים לתפקיד אחר, ולאלה שני תפקידים המשלימים זה את זה. המאבק ל"שיוויון" מתעלם בכוונה מהעובדה הזאת: השוני בין גברים לנשים אינו שוני חיצוני בלבד, והוא אינו שוני כמותי בלבד. זהו שוני עמוק ומהותי מאין כמוהו, ודווקא השוני הגדול הוא המאפשר לשני המינים להשלים זה את זה.

אין, כמובן, המחשה ויזואלית טובה יותר לעניין הזה מאשר האקט המיני. תאר לך שהיינו מצליחים להגדיל את הדגדגן הנשי הממוצע לגודל של 10 ס"מ, נגיד, ולהקטין במקביל את הזין הממוצע ל-‏10 ס"מ. האם היינו מקבלים חברה שיוויונית? או סתם 6 מיליארד אנשים אומללים ומין (species) על סף הכחדה?

ועוד לא דיברתי על המאפיינים המוזרים-לכאורה של המשיכה בין המינים - כמו זה ש"סגולים" נמשכים משיכה חזקה מאוד לתכונות מסויימות אצל "ורודים", כמו כוח (פיננסי, פיזי), ביטחון וכישרוניות, ועל כך שהתנוחה המינית האהודה היותר על ה"סגולים" (לפחות על סמך סקר לא-רשמי שנערך בקרב הבנות בפורום האינטרנט האמריקאי שסיפרתי עליו) היא תנוחה שעבור מרבית ה"וורודים" יש בה לכאורה הבעת כניעות והשפלה (אתה היית מסכים לרדת על ארבע ושידחפו לך מאחורה כל מיני דברים בין הרגליים? לעומק? עד הסוף? זה נראה לך סביר?).

יש הרבה מה לומר מעבר לזה, דובי, ואני יכול לכתוב לך מאמר חדש בעוד כמה שבועות אם תרצה, אבל אנא, רחמים.
טוב, מאוד בקצרה: 190132
דובי קננגיסר • בתשובה לגיל רונן יום ג', 13/1/2004, 11:57
התשובה הזאת היא כל כך לא לעניין (שהרי אני רציתי לדון לא בשאלת שירות נשים בצבא, אלא בשאלת הסיקור התקשורתי של מותה של החיילת, שלטענתך הוא מוטה ופמיניסטי מדי), שלא נותר לי אלה למלא את משאלתך ולסיים את השיחה.
טוב, מאוד בקצרה: 618795
אנוסה ונאנסת נפשית • בתשובה לגיל רונן יום ו', 16/8/2013, 6:24
המתנגדים לשוויון, מתנגדים בעצם גם לאותה שונות מהותנית.

השוני בין המינים, כלל לא קשור לאותו שוני שגברים דיברו עליו מאז ומתמיד. השוני הוא מקסימום איכויות שונות.

אין שום דבר שמתאים את הגבר ל"קריירה" מבחינה אבולוציונית. הרי הוא אמור לצוד פה ושם. ותו לא!

אם ה"תפקידים" היו כ"כ ברורים, אז נשים לא היו סובלות כ"כ מאותם "תפקידים" שייעדתם להן.

אם הן כ"כ מיוסרות ממה שרקמתם. זה לא תקין. נקודה.

לא רק שזה לא תקין. פשוט הפכתם את היוצרות.

מה למין ולזה? יש הרבה מאוד גברים המעוניינים להיות משרתים מינית.
האם זה מעיד על משהו בעולם החוץ מיני? על פניו - שום כלום.

גם אנחנו יכולות לטעון שכל מין ותפקידו. תתפלא. לא רק אתם.
ובכן - תפקידכם לנקות לנו את האסלה + להוריד את הזבל+לסתום את הפה, בעיקר וירטואלית.
אתה מחפש דוגמה לחברה גברית חשוכה 190130
דובי קננגיסר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 13/1/2004, 11:53
אללי... מה זה ה"בו" הזה שם?! אני כתבתי את זה?
לא נורא 190145
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 13/1/2004, 12:28
תיקנת את הרושם כשכתבת אח''כ ''אלה'' במקום ''אלא''.
אתה מחפש דוגמה לחברה גברית חשוכה 190026
תגובה מספר 1600 • בתשובה לגיל רונן יום ב', 12/1/2004, 12:23
זו דעתך.
בעיני מדינה חרא היא מדינה שמדגישה רק את הגבורה הצבאית, מקדשת אותה ומתעלמת מן הגבורות האזרחיות של חיי יום יום (לה שותפים בני אדם ממין זכר ונקבה).
כמו למשל, כך נראה, המדינה האידיאלית שלך (שלא הצלחת להביא שום דוגמה מוצלחת לה במערב).
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות