|
כמו שציינת אורי לא הקפיד בציטוטיו ונראה שערבב ואף חידש חידושים אך אין בכך כדי להרשיעו בדבר שהרי מדובר בהוגים סוציאליסטיים וחילוניים. ראשית המעשה בקבוצת מדריכים צעירים ממחנות העולים שהוציאו קבוצות לטיול ומחנה קיץ בתשעה באב תרצ"ד 1934.
ברל שהיה עורך דבר פרסם מאמר מערכת נוזף בשם "חורבן ותלישות", סביב המאמר התפתחו תגובות רבות ושונות ואז פרסם ברל את המאמר השני "מקורות לא אכזב" (ולא "קודמי קודמינו" כפי שאמר אורי).
אחד מאותם מדריכים נזופים היה קיבוצניק נלהב בשם אריה בן-גוריון, בן אחותו של מייסד המדינה, הנזיפה והמאמרים גרמו לו למהפך לב שהוביל אותו שנים אח"כ להיות למייסדו של מכון "שיטים" מכון החגים הקיבוצי, מקום בו נעשה ניסיון להתחדשות מתמדת תוך כבוד למסורת ובכך להפוך את חזונו של ברל לממשות.
|
|