בתשובה לעוזי ו., 23/12/03 23:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ודאי שלא. קראנו לאוסף התופעות הפיזיקליות הידוע בשם אלקטרון "אלקטרון", ולאותו אוסף תופעות עם שינוי אחד- מטען הפוך- "פוזיטרון". אגב, אף אחד לא הסביר לי עדיין מה זה "מטען". החשד שלי שמטען הוא שם לכוון ההשפעה שיש לשדה מגנטי על חלקיקים. 2. מורת הרוח שעולה בין השורות נובעת מהכשלון שלי לנסח באופן ברור בכתב אידאה די עגולה שיש לי ולא עברה היטב לשפה הכתובה. אי ההצלחה לנסח היטב את הרעיון יצרה את כל הפינג פונג הזה. אני אנסה שוב: מאחר והאלקטרון הוא בדיוק אוסף התופעות הפיזיקליות המכונה אלקטרון, אני טוען שאין שם "יש". ישנן מלים לא מעטות בשפה המייצגות דברים מוגדרים היטב ואין מאחוריהם "יש". למשל המילה חושך המציינת העדר או המילה דרקון (יש אפילו סוגים), המציינת מושג מוגדר היטב. ניקח גל במים. יש תופעות פיסיקליות מדידות ותאור מתמטי מוגדר לגל במים. הגל עצמו אינו יש. הוא רק תנודה של חלקיקי המים. המים הם יש והגל הוא רק שינוי בצורת המים. מאחר והאלקטרון אינו יותר מאשר אוסף התופעות הפיסיקליות המיוחסות לו, אני טוען שקיומו כיש נפרד מוטל בספק, שלא כמו החתול מהשאלה הקודמת. לפיזיקאים זה לא משנה משום שמה שהם חוקרים הוא את התופעות ואם הגדרות מסוימות מפשטות את ההבנה (להגיד אלקטרון במקום לכתוב את פונקצית הגל שלו) הם ימציאו כל דבר שיסייע. כאשר מופרכת תאוריה ומוחלפת בטובה יותר לעתים גם מאויינות ההמצאות הנלוות אליה (אתר, גלגלים שמימיים). טענתי היא שאוסף התופעות המכונה אלקטרון יכול להיות שיהיה מוסבר בעתיד ע"י תאוריה משופרת ללא החלקיק אלקטרון, כפי שהתופעות המיוחסות לאתר הוסברו לאחר מכן ללא אתר. קיומו של החתול כיש לכן שונה מזה של האלקטרון משום שכדי לבנות מחדש את תפיסת המציאות שלי ללא חתול כיש, אני צריך לשנות אותה מהיסוד, ואילו כדי לבנות מחדש את תפיסת המציאות שלי ללא אלקטרון (תסלח לי על הדוגמה, אבל נניח תאוריה עתידית בה מסה היא תוצאה של פיזור לא אחיד של כבידה במפץ הגדול, וכל התופעות מוסברות ע"י גרביטונים בלבד, [אני בטוח שתוכל לחשוב על תאוריה פחות קיצונית]) איני נדרש לארגן מחדש את כל תפישת המציאות שלי. 3. מה שמפריע לי במסת מנוחה אפס הוא השימוש במושג מסת מנוחה אפס כאילו הפוטון עדיין קיים במנוחה רק שאין לו מסה. שימוש במושג כזה מראה את המקור המתמטי ממנו בא, כאילו המתמטיקה היא המציאות ולא ההיפך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. קראנו לאוסף התופעות הפיזיקליות הידוע בשם חתול "חתול", ולאותו אוסף תופעות עם מספר שינויים "כלב". 2. היש ישנו והאין איננו - זו טענה מאוד מפוקפקת1. חוץ מזה שיש גלים במים, הרוח המנשבת קיימת, הגשם שיורד אכן יורד. אם יימצא הסבר אחר לאותו אוסף תופעות המאפיינות/מגדירות אלקטרון זה לא ישנה את קיומן של אותן תופעות, אולי רק נקרא להן בשם אחר. אם יקום מדען ויוכיח שהחתולים ברחוב הם זנים מיוחדים של דגי טונה, זה לא ישנה במהום את תפישת המציאות שלי - ואני מניח שגם לא את שלך. 3. מסה של חתול הנע במהירות האור היא אינסוף (וכשחתול אחד יחליט לרוץ במהירות האור נדע על זה) - זה לא בגלל שהמתמטיקה היא המציאות או להיפך. 1 קראתי פעם מאמר שמסתמך על הטענה הזו ומוכיח שאין תנועה בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 52192 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- תגובה זו אינה עוסקת בפיזיקה - בס''ה אני מסכים עם פארמנידס. הרי גם קאנט טוען שהדברים ''כפי שהם באמת'' שונים לחלוטין מהתופעות הנצפות שלהם, עליהם אנחנו מלבישים את מדעי הטבע. האפשרות היחידה להתווכח עם פארמנידס (שטייניץ כנראה לא הגיע לשם) היא באמצעות ויטגנשטיין, וזה לא מוצא חן בעיני כי נקודת המוצא היא שגם הלוגיקה היא יחסית. מעניין שקו ישר מחבר בין פארמנידס והרמב''ם. על פי הרמב''ם, אשר ניסה בהצלחה לא מבוטלת לבסס יסוד לוגי שיטתי לאמונה היהודית- האלהים הוא המציאות האמתית היחידה. כל השאר הוא מציאות בערבון מוגבל. האל הוא אחד, שלם, אחיד ואין בו שינוי- בדיוק מה שאומר פארמנידס על היש. כלומר פארמנידס מסביר על היש, והרמב''ם מראה שהיש היחיד הוא אלהים. גם דקרט, אאל''ט, השתמש באלוהים בדרך לקוגיטו. מאז סוקרטס ועד היום בעצם, כאשר פילוסופים מנסים להתחבט בשאלה מה אנחנו יודעים קטגורית, אנחנו נשארים עם אני קיים ועם אלהים. לכן פארמנידס לא נדחה סופית ע''י אף פילוסוף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |