בתשובה לאור, 17/10/03 12:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מכמה טעמים: א. כל החברה שלנו בנויה על מוסריות. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לא להרביץ, אנחנו מנסים לחזור בתשובה ולהתפייס עם היריבים שלנו ואנחנו משתדלים מאד להקרא בשם של אנשים ישרים והגונים ולא שקרנים ורמאים. טענתך, שאנו לא צריכים להיות מוסריים כלפי הערבים (כי מה זה מעניין ערבים העיקר זה אני) תגרום לנו לשליך אותה גם על אנשים אחרים. אנו לא נהיה זהירים בכביש (כי מה אכפת לך החוק במדינה הזאת), אנו נהפוך לנשים לשפחות מין(כי הן רוסיות וגויות) ואנ נקים בתי קזינו (כי עמל כפיים זה לא חשוב, רק הרווח המהיר). אמנם גם חשובה מאד השרידות שלנו, ולמדנו שחייך וחיי חברך חייך קודמים (ואפילו רבך ואביך), וכן ענייך עירך קודמים. אך אם יש לך דרך להשיג את שניהם ננסה להשיג את שניהם, וכך לחיות חיים מוסריים שלמים. ב. כי אתה כן שופט, כאשר אתה בוחר בבחירות דמוקרטיות את הכנסת ואת הממשלה, אתה בוחר בחירה מוסרית. ואם לא תקח את הבחירה המוסרית הנכונה, אתה תגרום להריסת העולם. ג. כי זה יותר יעיל להיות מוסרי. דוגמה טובה לכך נמצאת, במלחמת העולם השנייה, ההבדל בין דרך הכיבוש הגרמנית לדרך הכיבוש האמריקאית: - כאשר הגרמנים כבשו את רוסיה מטרתם הייתה להפוך אותה לארץ עבדים. היו לכך כמה ביטויים אך הדוגמאות הטובות ביותר הן רצח האינטלגנציה הרוסית. כל עיר שאליה נכנס הצבא הגרמני התבצע טבח באינטלגנציה ע"י הSS. וכמיות הקלוריות שהוקצבו לסלבים לעומת הגרמנים (יחס מנות המזון בין הגרמנים לפולנים ליהודים בפולין הכבושה היה 2.2 ק"ג לחם לגרמני, 1.7 לפולני ו0.4 ליהודי. בשר- 0.5 לגרמני, 0.25 לפולני ו0.1 ליהודי. סוכר- 0.22 לגרמני 0.14 לפולני ו0.04 ליהודי. שומנים- 0.24 לגרמני, 0.6 לפולני ו0.25 ליהודי. כאשר המטרה אצל היהודי היא להעביד אותו למוות) כתוצאה מכך לא הייתה בררה לרוסים אלא להילחם בגרמנים עד מוות. ואכן מיליוני רוסים מתו מתשישות במפעלים תעשייתים במלחמה נגד גרמניה אך שורה סופית הייתה שרוסיה שרדה ובסופו של דבר ניצחה. - האמריקאים לעומת זאת כאשר הם נלחמו בגרמנים, חוץ מזה שזו הייתה מלחמת שחרור לשאר אירופה, הם גם נלחמו למען מדינה גרמנית דמוקרטית. הגרמנים ידעו שגם אם הם יכנעו (ואם הם לא היו פושעי מלחמה שאותם האמריקאים הענישו בלי חשבון) האמריקאים לא רק שלא יפגעו בהם אלא שגם יעזרו להם להשתקם בצורה דמוקרטית. עובדה זו הקלה על הכניעה של הגרמנים לאמריקאים. לדעתי מכל הנקודות האלה עולה, שכאשר אנו דנים בפתרונות לעתיד, חשוב לשאול מהו הפיתרון המוסרי ולא רק מהו הפיתרון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תשובות פשוטות: א. הדמוקרטיה העברית נועדה לדמוקרטים העברים. אם ניתן לשתף בה אחרים יופי, ואם אחרים מסכנים אותה אז כלפיהם לא תהיה דמוקרטיה. נשמע די מעוות וצבוע אבל נזכיר כי דמוקרטיה היא שיטת שלטון, וכמו כל שיטה או כלי מתאימים אותה לצרכים המשתנים. גם הנאצים עלו לשלטון בצורה דמוקרטית. נוסף על כך, אני לא בטוח שפעולותינו כלפי ערביי השטחים קשורות לדמוקרטיה. דמוקרטיה היא שלטון כלפי פנים ולא כלפי חוץ. אויב הוא אויב וחוק הוא חוק גם בדמוקרטיה. איני רואה שום סיבה שאם החוק נוצר על ידי נבחרי ציבור ודיון שקוף, יישומו צריך להיות רך ומקל. ב. מעניין שהזכרת את האמריקאים. אצל מי שאחראים לרצח העם האינדיאני ללא כחל ושרק וכיבוש יבשת שלמה אני לא רואה שזה הביא לזילות הדמוקרטיה שלהם. ואותם מעשים נתעבים וחסרי סיבה (שהרי לא היו בסכנת קיום: לא התפוצצו עגלות וכירכרות בלב בוסטון) נעשו במקביל להיווצרות הדמוקרטיה האמריקאית. שלא להזכיר את העבדות: העבד הוביל את עגלת האדון בדרך לקלפי. הדמוקרטיה האמריקאית שרדה יופי מאז ורק התחזקה: מרגע שסולק האיום הקיומי האינדיאני (גם אם הבדוי למדי)יכולה הדמוקרטיה להתבסס בצורה בטוחה.כדאי גם להזכיר את הדמוקרטיה הניו-זילנדית הנאורה והשלווה אשר מטה אוזן קשובה לטענות המיעוט המאורי בה ומנסה לפעול לשיוויון זכויות. אכן, קל לפעול לשיוויון למען מיעוט לאחר שריסקת את תרבותו וגזלת את אדמתו. הנה, גם אני מוכן להיות דמוקרט נאור בסגנון האמריקאי: יוסדר בחוק תקציב להקמת מוזאנים לזכר תושבי הקודמים של הארץ ויוסדר פיצוי סמלי לתושביה העוזבים. יוקמו וועדות מכובדות שיישבו שנים על המדוכה בשאלת הפיצוי למי שעזבו בתיהם. יילמד בבתי הספר הנושא ולעולם לא נשכח. אכן קל להיות מוסריים לאחר מעשה. ובעניין המוסר בעמנו: הוא נשחק הרבה יותר כאשר הערבים כאן מאשר כאשר הם לא כאן. הדרך היחידה לשמור על מוסריות בתוך עמנו הוא לסלק את האיום החיצוני עליו. כפי שהדברים מתנהלים כעת, בסוף נהיה עם בלי מוסר ובלי מדינה. ומעניין שאיש לא הציע פתרון טוב יותר או מוסרי לשאלת ההישמטות ההדרגית של מדינתנו תחת ידינו. לו הייתי אני מנהל תעמולת הימין הקיצוני, הייתי תולה לוח אלקטרוני ענק במרכז העיר שעוקב אחר השינויים היומיים ביחסי האוכלוסיות בארצנו.ונזכיר לקוראים הנאמנים כי שיעור ההתרבות הערבי בארצנו הוא יותר מפי שניים וחצי אחוז מזה היהודי. ובסופו של יום זה, כמו ימים רבים אחרים, צומצם עוד קצת הפער בין הרוב היהודי למיעוט הערבי. מי שעוד לא התחיל להזיע, זה הזמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |