|
||||
|
||||
פשוט I couldn't care-less. מאז 1998 (ובמיוחד מאז 10.2000), אני לא רואה עצמי, כישראלי, אחראי מבחינה מוסרית כלשהיא לרווחתם של הפלסטינאים במדינתם. הם ויתרו על המסלול של דו-קיום ושיתוף פעולה כלכלי כאשר הם החלו את האנתיפאדה הנוכחית. מצידי שהם יחיו על חשבון האיחוד האירופאי במשך מאה השנים הבאות. הפתרון יהיה לדאוג לסגירה הרמטית של הגבולות של המדינה הפלסטינאית העתידית, כל עוד היא תומכת טרור. כצעד יוצא אסור שיהיה לה גבול משותף עם ירדן. |
|
||||
|
||||
קודם כל אני שמח לשמוע שמישהו משוכנע שיש פתרון. אם אתה משוכנע אולי גם אני אשתכנע. אולם אני חושש שלא קלעת לכוונתי: גם אני לא ממש מוטרד מוסרית מתהליך הסומליזציה שתעבור המדינה הפלסטינית הצעירה עד למותם של אלפים מילדיה. העניין הוא שמעשית לא ניתן יהיה להתעלם מהמצב הזה. למשל: 1. לחצים אינסופיים מצד העולם לאפשר להם לעבוד פה. 2. ניסיונות אינסופיים שלהם להתגנב לפה. 3. לא להזכיר מחלות שינבעו מן הרעב והמוות שם. 4. חזרת הטרור ועמו ירי קטיושות לתוך ישראל שיגרור תגובה צבאית ועימה לחץ בינלאומי נוסף ואולי גם מלחמה כלל מזרח תיכונית. 5. תביעות אינסופיות לתת להם עוד ועוד שטח כדי שיוכלו לחיות ולעבד שדות. 6. הכרח לשוב ולהיכנס לשם כדי להילחם בטרור, מה שלא יעזור במיוחד. מובן שלא ניתן יהיה להפעיל נשק כבד מבחוץ בשל לחץ בינלאומי. מובן שאפשר לאפשר הקמת המכלאה הפלסטינית ואז פשוט לאפשר להם לחנוק עצמם בפנים עד שכבר יברחו מעצמם. מדינות ערב לא יפתחו במלחמה בשל חולשתן היחסית בעיקר בימים אלה. מובן שגם על מלחמה כזאת אפשר להסתכל בחיוב אם ממש מתעקשים כהזדמנות פז להשלים את מה שלא עשו ב-48 וב-67 ולהעיף את כולם מפה לכל הרוחות. אבל אפילו אני, שמצר מאוד על מחדלי המוסר של שתי המלחמות האלה, לא חושב שפתרון זה הוא אפקטיבי. אני גם שואל עצמי אם צה"ל מסוגל להגן על גדרות המכלאה, גם בעזה וגם בשטחים ולשלם את מחיר הגדר העתידית בצדה המזרחי ועדיין להמשיך בפעילותו הרגילה כצבא. דבר אחד די בטוח: משתושלם המכלאה ( זה בדיוק מה שהיא תהיה, גם אם זה לא נשמע יפה) יהיה פחות טרור. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |