בתשובה לNik The Greek, 11/10/03 23:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושב שהבנתי. מה קורה כשהשפה יוצאת לחופשה, ומה זה "סובלימציה של ההגיון האנושי"? למרות הפיתוי שלי להסכים, אני לא בטוח שאם מניחים אמפיריציזם אז המוסר חייב להיות בנוי על טענות-עובדה. אני יכול לומר שההיגד "ראוי לעזור לזולת" אינו טענה, אלא משהו אחר (לא יודע מה. הפוזיטיביסטים היו אומרים "שטויות", אבל אני לא חייב להניח שמה שאי-אפשר להצדיק הוא שטויות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פילוסופיה - זה מה שקורה כהשפה יוצאת לחופשה. הויכוח הנושן בין שתי תיאוריות הצדקה שונות הוא מטאפיסי ונובע מהנטיה שלנו לבצע אנלוגיות והכללות חסרות משמעות כאשר אנחנו משתמשים בשפה (סובלימציה של ההיגיון). "סיבה ראשונית", "סיבת עצמו", "אלוהים", "עולם חיצון", "טוב מוחלט" : ביטויים שמגרים את הדמיון האנושי והתיאבון הפילוסופי בעוד שאין כל סיבה להניח שיש להם מובן משמעותי. "ראוי לעזור לזולת" אם מבינים אותו כטענה אפריורית סינתטית אז ניתן בהחלט לטעון שלא מקבלים אותו (הפוזיטיביסטים) ככזה. השאלה היא מה באמת מובנו של הביטוי. האם הסיווג כ"סינתטי אפריורי" באמת תורם להבנה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לוקח קרדיט על שני הניסוחים הללו (סובלימציה וחופשה). זה מ"חקירות פילוסופיות" של ויט' (38): This queer conception springs from a tendency to sublime the logic of our language-as one might put it.
For philosophical problems arise when language goes on holiday. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יורד לסוף דעתך כשאתה כותב ש"אין כל סיבה להניח שיש להם מובן משמעותי". מה לדעתך מבדיל ממה שיש לו מובן משמעותי ומה שאין לו מובן כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון שהמשפט נמצא איפשהו בין גיבובי אותיות חסרות משמעות ומשפטים לא נכונים תחבירית ובין משפטים בעלי משמעות ברורה ומובהקת כמו "יהונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן". עצם ניסוח השאלה שלך מרמז על כך שאתה שבוי תחת אותה מיסקונספציה של הגישה האנליטית להבנת השפה (ואם לא אז סליחה) - מי אומר שיש כלל ברור ונקי ש"מבדיל ממה שיש לו מובן משמעותי ומה שאין לו מובן כזה"? זו דוגמא לסובלימציה של השפה - הנטיה לראות בה משהו אמיתי או נשגב שיש לו קורספונדנציה עמוקה עם "המציאות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם אני שבוי במיסקונספציה או רואה בשפה משהו אמיתי ונשגב. אני רק מנסה להבין למה אתה מתכוון כשאתה כותב שהמושגים שהזכרת הם חסרי-משמעות. *למה* שאפשר יהיה לטעון ש"אלוהים" או "טוב" הם גיבובי אותיות חסרי משמעות או משהו באמצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שיהיה אפשר לטעון כך? תראה, זה לא דבר חדש בפילוסופיה שכשאתה לא מסכים עם מישהו אז אתה אומר שהטענות שלו הן חסרות משמעות - זו הרי מהות המהפך הלשוני - במקום להגיד שמישהו טועה אז אומרים שהוא מדבר שטויות... וברצינות: במרכז כל הבעיות הפילוסופיות ישנם ביטויים שיוצרים בלבול ומתח. הם לכאורה לגיטימיים לחלוטין, הם נכונים מבחינה תחבירית* ואין שום בעיה להשתמש בהם בדיבור. כל זאת לא אומר שהביטויים האלה קשורים באיזו דרך למהות או למציאות או שיש בהם אמת כלשהי. קל לנו מאוד, במיוחד בפילוסופיה, להפליג עם השפה למחוזות לא ברורים וללכת לאיבוד. מגיעים כך למצב שבו אנחנו משתמשים במילים בצורות שהן מנותקות לחלוטין מהמשמעות המקורית שלהן - הן רק זכר למושג קונקרטי כלשהו, רחוקות כל כך ממחוז מוצאן שניתן לומר שאיבדו את משמעותן. לדוגמא: "סיבה" - כולנו מבינים את המילה, יש לה משמעות ברורה. היא מה שגורם לתולדה - אחד האספקטים של עקרון הטעם המספיק שהוא מוכר לכולנו (שופנהאואר אפילו הצליח להעמיד עליו את כל החשיבה הרציונלית). "ראשון" - שוב, ברורה לחלוטין. ראשון הוא זה שלא קודמים לו אחרים מסוגו. כמו המספר הטבעי הראשון או הבית הראשון ברחוב. "סיבה ראשונית" - ביטוי אומלל שגרם לכל כך הרבה תסכול פילוסופי שראוי לרקוע ברגליים ולהשמיע ברעשנים כשמזכירים אותו. הוא לכאורה תקין אך בעצם חסר משמעות. אנחנו מניחים, כתוצאה מהנטיה שלנו לחשוב שהשפה שלנו היא ייצוג של המציאות, שאם אנחנו משלבים שתי מילים באופן שלכאורה נראה קוהרנטי אז חייבת להיות לביטוי משמעות הנובעת בצורה כלשהי משילוב של שתי המשמעויות הנפרדות. כנ"ל לגבי "טוב מוחלט", "סיבת עצמו", "פנומן/נואומן", "ידע אמיתי", "פרספקטיבה אלוהית", "חופש רצון". ____________ * אם כי לא לפי התפיסה הרחבה יותר (הויטגנשטיינאית) של תחביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני חושב שאני אולי מבין עכשיו למה התכוונת בתגובה 174993 אני רק לא מבין למה אתה זקוק לכל המהלך הזה - מהלך בעייתי כל זמן שאתה לא נותן קריטריון ל"משמעות". אם הטענה שלך היא ש"אי אפשר להצדיק תיאוריית הצדקה" (כי אז הטיעון יהיה מעגלי), אתה יכול פשוט לטעון שהוכחת שלשאלת אמפיריציזם/רציונאליזם אין פתרון. מה פירוש הטענה שאין לה משמעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז סליחה, חשבתי שברור שתפיסת המשמעות המדוברת היא של ויט' המאוחר: משמעות היא שימוש. הסיבה שלשאלת האמפיריציזם/רציונליזם אין פתרון היא לא שזו פשוט "שאלה טובה!" אלא להיפך זו שאלה שעצם ניסוחה מוטעה. נתחיל מזה שהיא בכלל לא קיימת, הרי היא סתם אובר-הפשטה של פילוסופיה שנה א'. אין באמת ולא היו שני מחנות נפרדים וברורים של אמפ' מול רצ'. כל אחת מהאסכולות מגוונת מאוד בזכות עצמה ומכילה ויכוחים בסוגיות רבות וואריאציות שונות לגבי התפיסה האפיסטמולוגית המשותפת. זוהי יותר מיתולוגיה של הפילוסופיה המודרנית מאשר אקספליקציה של בעיה פילוסופית אחת מסויימת. שנית, בבסיס כל הדיון עומדת האפיסטמולוגיה שהיא מגרש משחקים לא פחות רעוע ממטאפיסיקה. צריך רק להשתתף בשיעור מבוא לאפיסטמולוגיה כדי להיווכח בצורות ההתבטאות אשר מאפשרות את הדיון בנושא. הבעיה לדעתי היא שהפיל' המודרנית הספיקה לפתח לה בכמה מאות שנים אחרונות עולם עשיר של נושאים וטיעונים וזאת לפני שפילוסופיה של הלשון הפכה בכלל לנושא. כיום אנחנו תקועים עם אוצר מילים בעייתי ועם אותם מנהגים שגויים זכר לדקארט וחבריו אשר מאפשרים לנו ללכת לאיבוד במבוך פילוסופי שיצרנו בעצמנו. הרי זה רק הגיוני שלפני שצוללים לתוך דיון פילוסופי כשלהו יש צורך ללמוד כיצד המשפטים שאנחנו מנסחים מקבלים משמעות וכיצד יש לזהות pitfalls של בלבולי לשון ולהבהירם (המהות האמיתית של פיל' לפי ויט') - אך לא, הרבה יותר כיף לקפוץ למים העמוקים על ההתחלה ולהשפריץ ולהשפריץ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לחלוטין לא מבין מה אתה אומר. מה זאת אומרת "השאלה לא קיימת"? ברגע ששואלים אותה היא קיימת כשאלה. עצם ההתייחסות אליה מעידה על קיומה. אף אחד לא טען שיש שני מחנות ברורים של אמפיריציסטים מול רציונאליסטים. בודאי שזאת הכללה על-בסיס מאפיין מסויים של תיאוריות פילוסופיות. איך זה קשור לקיומה של השאלה "מה מקור התוקף של ידיעותינו"? מה זאת אומרת "משמעות היא שימוש"? אני לא מבין את המושג "משמעות" יותר טוב עכשיו (אבל אתה יכול לשלוח אותי לקרוא את ויט' אם אין לך כוח להסביר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה הולך לקרוא את ויט', קח איתך את דוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, מה עשיתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא בא לך לקרוא ויט', למרות שלפי דעתי החקירות הוא אחד הספרים היותר קריאים ומהנים בפילוסופיה, אז אולי תקרא את ההודעות הישנות יותר של הדיון הזה בהן דווקא כן דיברתי על תפיסת המשמעות הנ"ל. לגבי "השאלה לא קיימת". ברור לך שעצם העובדה שיש סימן שאלה בסוף משפט לא הופך אותו לשאלה בעלת מובן, נכון? זה מהלך לגיטימי לחלוטין ולמעשה הכרחי בפילוסופיה שכנשאלות שאלות לא קוהרנטיות או חסרות משמעות יש להבהיר זאת ולא להתפתות לענות עליהן. ואגב, הפסקת להרביץ לאישתך? הדיכוטומיה בין אמפ' ורצי' שדיברנו עליה - לא אני הכנסתי אותה לדיון (תגובה 175096) רק רציתי לציין שהיא לקויה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |