 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממש מעניין. תודה גידי. על שמו של חנן יובל באמת רשומות כמה מהיצירות הטובות של הזמר העברי,וליל חניה קודם כל,שהמורכבות המוסיקלית שלו יפיפיה. אבללמרות מה שחנן אומר על החיבור המוצלח עם הפזמונאי אהוד מנור,(אפשר להבין למה)אני אוהב יותר מה שהוציא ממנו המפגש עם משוררים קנוניים כמו רחל ועמיחי,ו"ים תיכוני" למשל מעצבן אותי. אפרופו השפעות, מה יש לך גב' לוין של השלושרים מושפע מגב' רובינסון,לא? ו"אני רואה אותנו כבר זקנים" הושפע ממה? "כשאהיה בן 64" של הביטלס? וישנו השיר המיוחד והנשכח שהוא הלחין עם קובי אושרת: "הימים שעוד נכונו לנו" שמבצעים הדודאים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה לראות מה משותף לגברת לוין וגברת רובינסון מעבר לשם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנים היתה לי אינטואיציה בענין. קיויתי שגידי (בעזרת חנן?) יאשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שבשניהם הטקסטים שנונים מאוד, יש יותר הבדלים מנקודות דמיון: גברת רובינסון היתה דמות מרכזית ב"הבוגר", והשיר נכתב לפסקול הסרט. השיר מריח פולק חזק מאוד. גברת לוין היתה מבקרת תל אביבית (יש האומרים הדה בושס). השיר נושא ניחוחות שנסוניים, בהשפעה צרפתית. ובכללי, הראיון נתן לי תיאבון לחפש את האוסף החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כולם מתלהבים מכל עניין המיחזור? זה התחיל עם האוסף המשולש של שלמה ארצי, המשיך עם הדיסקים של לילה גוב ומאז כל אחד מוציא גרסאות כיסוי, רמיקסים, חידושים ואת אותם שירים עם מכונות תופים ברקע. חלק נחמד, חלק פחות ולי מציק שאין שום חדש בעולם המוזיקה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על עניין המיחזור אפשר באמת להתווכח, אבל "שום חדש" בעולם המוזיקה הישראלית זו טענה חריפה קצת, לא? יש ויש, לטעמי, חדש ומעניין וצעיר, ואפילו לא מעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב נו. אז הפרוייקט של עידן רייכל מצוין, יש גם עוד כמה זמרים וזמרות חדשים שהם לא רעים בכלל. הקצנתי קצת. העניין הוא שדווקא זמרים ותיקים וטובים לא מחדשים שום דבר אך במקביל מוציאים שוב ושוב את אותם שירים במהדורות חדשות לרגל החגים שנמכרות במחירים לא סבירים. מה גם שאותם שירים גם מושמעים בתחנות הרדיו השונות שוב ושוב (האם למישהו יש נתוני השמעה של זמרים ותיקים לעומת חדשים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-"זמרים ותיקים וטובים" את מתכוונת לאנשים כמו אריק איינשטיין, ריקי גל או אסף אמדורסקי? מי שזה לא יהיה, גם בותיקים אני סבור ש-"לא מחדשים שום דבר" זה מוגזם. בעיני, המצב הוא די סביר: יש שלל יוצרים חדשים-דנדשים (וזה שיפור לעומת המצב לפני, נניח, 4-5 שנים), יש לא מעט יוצרים ותיקים יותר שממשיכים לעשות דברים יפים, יש עוד-יותר-ותיקים שחלקם התעייף וחלקם ממשיך לחדש, ויש ותיקים מאוד עד קאנוניים שאכן מתפנקים קצת באוספים ממוחזרים - אבל אפילו שם יש כאלה שלא רק נחים על זריהם. "מוסקט" זה אולי לא פסגת היצירה, וגם לא חדשני במיוחד, אבל זה בכל אופן תקליט חדש עם שירים חדשים של אנשים שהוציאו תקליטים בשנות השישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצא הדופן לדעתי בסיפור הוא שלומה ארצי שלא מפסיק לעשות את אותו דבר כבר 15 שנים מאז תירקוד הכל נישמע אותו דבר. ועכשיו אם הדיסק החדש באיבודים של מר אמדורסקי. הוא יוצא מנקודת הנחה לא מוטעת שכל צליל לחה שהוא מוציא מגרונו דרך עשן הסיגריות ימכור מיליונים והוא די צודק. פעם חברה שלי לשעבר סחבה אותי להופעה שלו היצטערתי שלא לכחתי דיסקמן ספר וחטיפים 4 שעות הדבר הזה נימשך ונימשך ועוד פעם ועוד פעם והוא חוזר וממחזר את עצמו כבר 15 שנה ודי נימאס עוד אוסף ועוד דיסק כפול ועוד אוסף משולש רגע חכו מדיה דירקט עוד לא הוציאה לו אוסף דוגמא לאדם שהשנה הוציא גם אלבום חדש וגם את האוסף זאת חווה אלברשטיין היא הוציאה אלבום חדש ומעניין ואוסף של 16 האלבומים הראשונים שלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, גידי, אני חושב שאולי טיפה נסחפת בקשר לשלמה ארצי. למי שעובד זמן כה רב כמוהו אני לא בטוח שחדשנות פראית היא המבחן הנכון לכל תקליט. גם להוציא שירים טובים באותו ''סגנון'' זו מקצוענות, ולדעתי גם ''חום יולי אוגוסט'' וגם ''ירח'' הם תקליטים טובים עם כמה שירים טובים ממש. נכון שבשנים האחרונות הוא הוציא אוספים, אבל גם זה לא פשע - כפי שכבר צויין, צריך להתפרנס. בעניין ההופעות, אני גם קצת מופתע - עלי להודות שלא ראיתי אותו מופיע, אבל הטענה היא שהוא דווקא פרפורמר מעולה. ובהזדמנות זו - תודה על המאמר המצויין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת כשיצאנו מההופע ההיא המון אנשים אמרו שזאת לא הית הופע טובה כמו שבדרך כלל יש לו הרי קהל שבא להמון הופעות יכול לההיות שנפלתי על ערב רע. חום יולי אוגוסט הוא אלבום טוב הבעיה שמאז ירח איין שום דבר חדש ומעניין ועוד בעייה שגם השירים של חום יולי אוגוסט וגם של ירח הגיעו ל מיאוס עקב השמעות יתר ברדיו. אגב בירח אפשר לימצוא מוסיקאי צעיר ומתחיל שרק סים את אלבומו הראשון עוד ליפני שהתעבה לו הקול עמיר לב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלמה ארצי לשנות ה80 הוא מה שאריק איינשטין לשנות ה70 - זוהי תקופתו הטובה שלאחריה הוא יורד ברמה ונראה שלא יחזור יותר לעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשלמה ארצי יש 2 אלבומים ששווים האזנה בעצם 3 דרכים וחצות וחום יולי אוגוסט כל השאר לפח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגבר הולך לאיבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שחכתי אותו אני מקווה שמר ארצי ימחל לי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם לילה לא שקט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מוצלח לדעתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי זורק לפח את ''פתאום אחר ימים רבים'' אלבום של שלמה שבו אפשר למצוא את ''דרך שתי נקודות'' של עמיחי,''יופיה אינו ידוע'' של זך,''השיר על ארץ סיני'' של רחל שפירא,אנאבל לי של א.א.פו ועוד דברים טובים. לטעמי זה היפה באלבומיו. ולא,''אני אהבתי בשל תפוח'' לא באלבום הזה (תודה ששאלתם). אגב,שאל את חנן יובל מי.עשה לו קולות רקע באלבום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאז מוסקט, שלום חנוך הספיק כבר להוציא דיסק נוסף ונטול קאוורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך טרם הספיקותי לעיין בו, וכך נשתכח מלבי שהוא קיים בכלל. איך הוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הפסדת הרבה אחד החלשים שלו למרות שיש בו שיר או 2 יפים אבל לא מהיציאות הגדולות שלו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו אני מניחה שאתה צריך לבחור מי יהיה קרוב יותר לטעמך המוזיקלי. כי אני, בניגוד לגידי, דווקא מגלה אהדה רבה ל''אור ישראלי''. זה דיסק נעים לאוזן ונעים לנשמה. בחלק מהשירים הרגשתי כבר בשמיעה ראשונה כאילו הם ''מוכרים''. נכון, לא תמצא שם משהו מפתיע במיוחד, ו''מוניקה סקס'' לא נותנים שם ביותר מדי דיסטרושנים עצבניים, אבל זה ללא ספק הייתה קנייה מוצלחת מאד מצידי. שלום חנוך הוא שלום חנוך. אם אתה אוהב, כנראה שתאהב גם את הנוכחי. אם אתה מחפש שינויים או בשורה חדשה, כדאי שתמשיך לחפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שאמרתי שהוא אלבום רע הוא פחות טוב הוא כמו אלימות אגב האלבום שליפני זה היה מדהים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה לפני? חתונה לבנה או מחכים למשיח? וחוצמזה, שאיכשהו נדמה לי שהטעם המוזיקלי שלנו _כל כך_ לא חופף, שזה מפתיע אותי שאנחנו מסכימים על משהו בנושא... (קינג קרימזון, מישהו?) _________ העלמה עפרונית, בונה סוכה מוארת וירוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ ממוסקט שהיה אלבום משותף ודי נעבך, ''ערב ערב'' היה אלבום מוצלח וחי מאוד, לטעמי, עם ''אל תקרא לי עם'', ''הליקופטר'', ''המלצה ליומית'' ועוד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאם פעם נדבר על מוסיקה נגלה שיש לנו עוד כמה דברים ששנינו אוהבים וחוץ מיזה אולי באמת תנסי לשמוע את THE CORT OF THE CRIMSON KING או איזה אלבום של ניק דרייק או FAIRPORT CONVENTION מהתקופה הטובה שלהם לא יזיק מקסימום לא תוהבי אפרופו ניק דרייק קיבלתי בוטלגים חדשים והכי חשוב הופעה נדירה של סימון וגכפונקל מ1963 באיכות מאסטר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שאוכל אי פעם להכריע מי משניכם קרוב יותר לטעמי. כפי שכתבתי בתגובה 174760, מאנשים עם הפז"ם של שלום חנוך, אותו אני אוהב, אני לא מצפה לבשורות חדשות בכל תקליט. נראה לי ש-"אור ישראלי" ייכנס לרשימה לקראת ביקורי הבא בארץ. תודה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרוטקט של מר ריכן הוא אחד הדברים הפחות טובים ששמעתי בכל חיי כל שניה באלבום נשמעת כמו כתבתי אלבום על מנת לימכור טוב אומנם הלקתטי אותו בביית והלכתי לבשל אותו באנגליה אבל כל איש סאונד יגיד לך שהאיכות שלו ירודה. וזה עבר את הגבוי ועוד משהוא שאני חיב להגיד שממש מפפריע לי בחודש האחרון זה כל הקטע הזה סביב כוחב נולד מה זה כל ההשמעות האלה זה עבר את הגבול 30000 עוטקים של דיסק/דיוידי של להיטי התוכנית מה יש שם קאברים סוג ד לשירים מוכרים. זה מעודד את תעשית הקאברים היום כל זמר שרוצה להצליח מקליט קאבר. ועוד שאלה בנוגע לכוחב נולד אז זה הקסם תההיה נחמד חמוד ותלך להתמודד בתחרות דפוקה של הערוץ השני תתחרה ותמכור מיליונים? מרק תבוא תשיר תיראה טוב אנחנו ננגן נפיק נסדר קולות תההיה בובה תשיר ותחיך שסבתא שלך ושל כולם יוהבו אותך מוסיקאי אמיתי זה איש שלומד או בכוחות עצמו או באופן מסודר שהולך ומופיע וקורע א התחת מהופע להופע ממקום למקום מהרכב נגנים אחד למשנהוא. מאז מה יצא לשחברות התקליטים מעודדות קאברים במקום חומר מעניין וחדש. נההינו מדינה שאם 30000 איש לא שלחו בשבילך אסאמאס אתה לא שווה? בחברה כזאת מאיפה ישאבו הכספי והגרוניך הבאים את העומץ לעשות אלבום כמו למה לא סיפרת לי או האלבום הראשון של כספי? מאיפה חלוצות הרוק החדשות כמו שהיתה קורין אלל בשנות השמונים ישאבו את העומץ לעשות רוק פרובקאטיבי מנינת שששרה קאברים לזהר ארגוב ומוכרת מיליונים. היי תעצרו תסתכלו זה נורא איך אתם חיים אם זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה איתך ביותר, לגבי המיחזור. במצעד העברי השנתי של גלגל''צ, היו כמעט שליש מהשירים - מיחזורים. שום דבר מיוחד. פשוט זמר אחד שר משהו שמישהו אחר כבר שר פעם. בלי אינטרפרטציה חדשה או תיזמור שונה (לפעמים מוסיפים סלסולים, שרק גורעים). ובקשר לנינט - גם בעיני זה גועל נפש. לא מספיק שהיא לקחה שיר מהמם של זמר ענק והרסה אותו בשירה חסרת ההבעה שלה, אלא שגם משמיעים את הזוועה כל הזמן, במקום להשמיע את המקור המקסים. כשזוהר שר - שומעים שהוא סובל, כשנינט שרה - שומעים שיש לה קול מצויין ותו לא. גלגל''צ גם לקחו את השיר היפה של מושיק עפיה ושלומי סרנגה והקליטו לו גרסה של שחר אבן צור ושרון רוטר. הגרסה הגלגלצית לא גרועה, אבל השיר הפך משיר אהבה עם כמה בתים בתורכית למעין דקלום חסר רגש עם כמה בתים בספרדית. כנראה שספרדית היא שפה קלה יותר לעיכול באוזני עורכי גלגל''צ האנינים. מאז, הם לא משמיעים את המקור... אולי היום פשוט הולכים על בטוח. מה שהצליח לפני שלושים שנה, לא יכול לפקשש היום... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נינת גם הרסה את מקיץ אל חלום של ברוך פרידלנד תופעת דופלר שהוא כתב לגלי זה לא ניקלט איך הדיסק הזוועתי הזה מוכר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נינט לא הרסה את "ים של דמעות" - היא פשוט סחטה אותו כמו לימון. עם התחלה בא-קפלה, סיום בומבסטי ועוד סיום אחד, להתיש את הקהל. 2 התחלות ו-2 סיומים היא נתנה לו. קוראים לזה גרנדיוזיות, וזה גדול על השיר הזה. המקבילה הלועזית לסחיטה כזו היא הביצוע של מריה קארי ל-Without you של Air Supply , אבל מריה איכשהו נשארה בגבול הטעם הטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מריה קארי לא יכולה להשאר בגבול הטעם הטוב גם אם תבקר אותה בלילה פיית הגבולות החיוביים ותעניק לה שלוש משאלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הגבר הראשון שאני שומעת מתלונן על הטעם שלה :-) (בבגדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנו כבר שמים את המוזיקה (?!) שלה בצד (רצוי רחוק)... אם הייתי רק רואה תמונות שלה בסטילס, לא הייתי מתלונן (אני בכל זאת גבר). אבל שפת הגוף שלה והבעות הפנים שלה משדרות באופן ברור "אני קב"ניסטית" והאמת שזה קצת מביך לראות אותה שרה/מצפצפת בטונים גבוהים. היא ממש לא הכוס קפה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק יש לך נגד קבני"סטים? ואביב גפן? אה, הוא מקרה גב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. לי נדמה שהן משדרות "אני מושפעת מהמוזיקה השחורה העכשווית וגם שואפת להיות דיווה בתחום הסול הלבן, אבל שלא יפסיקו להגיד עלי שאני גם סקסית". ובמילים אחרות - מה שהיא משדרת הוא מה שמעצבי הסגנון המוזיקלי שלה אומרים לה לשדר, פלוס הרצון שלה להבליט נתונים טבעיים (בלשון המעטה). גם ההשפעות המצערות של קליפים מתחום ההיפ-הופ - כל הנערות המלוות לבושות למחצה, הזמרים בדרך כלל במעיל - ניכרות מאוד, רק שפה היא הזמרת המובילה, והגברים מסביבה לבושים. ניתוח סמנטי 1 של הפנים של מריה יעלה לחיים ילדותיות, סנטר פצפון, עיניים קטנות ועגולות (אבל מרוחקות זו מזו באופן שמשאיר אותה בגבול היפה), ומערכת חניכיים בולטת מעט. ובאופן כללי רושם של ילדה. בשילוב סגנון הלבוש הנועז שלה 1, נוצר משחק בין הילדה התמימה והאשה המפתה. הרושם שלי הוא, שלו היתה מנסה להוכיח אינטלקט או רגישות או תכונות תרומיות אחרות, זה היה תורם דווקא לדמות הילדה ולא לדמות האשה, ואת הראשונה היא הרי מעוניינת לטשטש. המוצא היחיד שלה לדמות האשה-דיווה הוא נתיב הסקס. בניגוד למריה עומדת וויטני יוסטון, שנראתה כמו דודה של עצמה גם בגיל 20 (בלי להעליב. היא פשוט נראתה בוגרת). אני לא אכנס עכשיו לניתוח הפרצוף של ויטני - אבל הבגרות שהוא משדר, ומצד שני חוסר השלמות שלו, מאלצים אותה להתלבש הרבה יותר סולידי ממריה. היא מעולם לא עבדה על סקס. צר לי לומר, אבל כששתיהן תגענה לאזור החמישים, מריה תצטרך לעבור מהפך כדי להפוך לדיווה אמיתית ואילו ויטני פשוט תישאר כמו שהיא. 1 היה זה רולאן בארת שהשווה סמנטית בין הפנים של אודרי הפברן לאלה של גארבו. 2 רכילות - רק לאחר שנפרדה מבעלה, אחד ממנהלי "סוני" אאל"ט, הורשתה להתלבש ככה. בקליפים ישנים שלה היא לובשת חולצת משבצות גברית ודברים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לדון בסוג המוזיקה שהיא התפרסמה בו, יוסטון יפהפיה אמיתית ואף פעם לא נראתה כמו ''דודה של עצמה'', תהיה מה שתהיה האמירה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אני* נהגתי פעם לכתוב הודעות *כאלה*?! באסה. (בסך הכל התכוונתי שהיא תמיד נראתה בוגרת יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר שמאריה קארי סחטה הוא במקורו של הארי נילסון ז''ל. ולגבי גבולות הטעם הטוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. פעם אחר פעם אני חושפת באייל את זיכרון הטריוויה האומלל שלי. נותר לי רק להמליץ על פסקול הסרט "Midnight Cowboy", שנילסון כתב לו את שיר הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשיר הנ"ל של מאריה קארי יש 2 סיומים ו-2 התחלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל הוא גרנדיוזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרויקט של עידן רייכל עושה שילוב מעניין בין מוזיקת פופ שגרתית לשירה אתיופית אותנטית (שהוקלטה ללא ידיעת מבצעיה). לא דיסק שאקנה אבל בהחלט לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב מבחינה בטחונית וכלכלית הוא על הפנים וזה די מוריד את החשק למוזיקת דחקות או להקות שישירו לנו על זוגיות והתבגרות כמו שהיו בשנות התשעים. בעיקרון זה היה צריך להיות כר פורה למוזיקת מחאה בסגנון שנות השמונים אלא שהלך הרוח הוא יותר בכיוון של השלמה ופחות של כעס ושאיפה לשינוי. ועדיין יש את האסקפיזם של הדורבנים והמחאה הלא ממש ברורה אך מעניינת של הבילויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוריד את החשק למי? דווקא הייתי מת ללהקות שישירו לנו על זוגיות והתבגרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הייתי רוצה שישירו על נושאים אישיים, ולמען האמת הייתי מוכן ישירו הרבה יותר על אהבה, וגם על מיניות וארוטיקה. אני עוד זוכר את חוסר הבטחון שהיה לי בתור צעיר בגלל שכל כך היה לי אכפת מרגשותיה של בת הזוג (ועד היום עדיין אני חש לפעמים חוסר בטחון, וזה רק בגלל האכפתיות). וכיום אני שומע את בני והחברים שלו מדברים והם מגלים כזאת חוסר אכפתיות מרגשות האשה והסקס הוא בשבילם עניין אגואיסטי לגמרי. הייתי רוצה שהם ילמדו מהמוסיקה העכשווית משהו על הקשר בין האהבה והתשוקה, כמו שבני דורי למדו על הנושאים האלה מה//מוזיקה הקלסית//! סליחה אם דיברתי כאן לא לגמרי לעניין אבל העניינים האלה חשובים לי ולדעתי הם חשובים לא פחות ממחאות ומה"מצב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חושש, רוגש, בין כר לבין סדין? - בדין! האושר, מין עניין שביר, עדין, קוממיות אירקציה - לא תמיד עניין זמין לב אשה וגוף אשה - טעמם זהיר, אנין, ופי נאווה מפיק קרשצ'נדו - לא תמיד מיצג אמין כן, כך בכרך-מילכוד ההוא שקורין "מין" נייר עבודה: במעשה האהבה, ריטנוטו לא יביא תועלת דימינואנדו - איוולת! דימינוציו - רק קצת פיאנו-פיאניסימו - מעט שבמעט מוטב: אתחל באלגרטו, רצוי בחן פנתר החלק לפורטאמנטו - ראוי בג/און פסנתר משם, כבר בסטקאטו - שעט, מהר יותר אל שביל דיווRRRטימנטו - לפני שייגמררר! ואז, אומרים יודעי דבר (אשרי המאמין) - קרשצ'נדו-פי-נאווה - יהי כבר *כן* אמין אם אל גווני פינאלה תשכיל להאזין, תצא שמועה למרחקים: אך זה חכם רזין! נו מה לעשות, כיושבי בי עינוגין, כולי מינין, כרוב הוללים לוצצי דעלמין - לספר ידעתי רק על עצ-מין כעולם נמלה צר עול-מין (אין לראות בדברים הנ"ל הוראות הפעלה מכל סוג ומין, ובכל בעיה יש לפנות למומחה מקצועי) ולו גם ידעתי איך לנקד כאן, לפחות את ה"עול-מין", הייתי אדם יותר מאושר, או למצער - פחות נבער. מולי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן תגובה 130917 יש הסבר של יובל רבינוביץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודה, אבל לא מייקרוסופט. לינוקס. שלא במתכוון (אין לי שום עמדות בנושא, אם כי אני מעריכה את האידיאולוגיה הבוערת בעיניים), יש לי כאן עסק עם חסידי לינוקס אדוקים. מולי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה רעיון יפה, תודה! ממני הקצת מרובע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מקסימה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה, בשיטה הזאת, התשת גם את שכ"ג עד לאיונו הסופי? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשיתי הכל בדיוק לפי ההוראות שלך (למרות שאני לא מבין) וחטפתי שבץ לב, רק רציתי שתדעי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל בגלל שלא הבנת את ההוראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון שערך אוסף משולך היה פול סימון ואחרב שלומה ארצי ושוט באוסף של חנן יובל אין שום דבר כזה שום חידוש עם מכונות טופים וכאלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי שום נימה צינית: רק עם שירים יפים, אי אפשר ללכת למכולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השבוע ליקראת החורף עברתי על התקליטים בביית וניזכרתי בלבום הכי שווה של שלמה ארצי הטיול לארץ הטוים שליפני שנתיים יצא על דיסק הבעיה היא שהחברה שהוציאה את הדיסק לא ביקשה את האישור של מר ארצי ומר ארצי הודיע להם שכשהדיסק ניגמר הם לא ידפיסו אותו שוב מידי פעם אפשר עוד ליראות אותו בסטימצקי אגב בסוף צד א של התקליט היה משהוא שאמר הפוך אותי נו תהףוך כבר. ובתחילת הצד השני שלמה אמר נו הפכתם את התקליט כמו שהוא ביקש נו יופי אובכן אנחנו שוב בארץ התווים ואז הסיפור ממשיך. בדיסק כל הקטע נחתך טוב הרי בכבש השישעשר לא יחלו לחטוך את עכשיו תיכחו את התקליט ותהפכו לצד שני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל בביצוע החדש של כוכבי ערוץ הילדים הורידו את השורה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר ליקרו לזה ביצוע זה נורא זה מחלי זה מזעזע כמו הקברים שעושים היום לשירים טובים מפעם בביצוע מיזרחי כשאחינית שלי היתה קטנה הביאו לה קלטת ילדים של מיכל ינאי שרה לילדים אוי אוי אוי היא שרה כמו שאני רואה איך את יכולה ומי נתן לך את הזכות לשיר ולהרוס דורות של ילדים על השירה שלך אני מקווה שהילדים של היום לו יתגעגעו למיכל יני כמו שאני מיתגעגע לתקליטי הילדים של פעם ולתסקיטי הרדיו של פעם. זה ממש מעצבן לישמוע את כוחבי ארוץ הילדים משחיטים זה אחר זה שירים טובים לא רק בשירה הגרועה שלהם אלה גם באיבודים המעצבנים זה נורא אם יש לכם ילדים איין לי בעיה שיראו את הארוץ הזה אבל על תיכנו להם את הקלטות והדיסקים של האנשים האלה שמעתי פעם דיסק של עודד מנשה ממש זבעת עולם אוי אם היה מילון למונחי גועל היתי עכשיו מצוטת את קולו אני הולך להקיא בשקט ויש לי רק בקשה אחת לכוחבי ארוץ הילדים תנו ליגדול בשקט ועל תהרסו יותר שירים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא לא נגזים, מיכל ינאי שרה נורא אבל רוב האחרים היו יכולים להגיע לגמר של כוכב נולד ויש שם אחד שאפילו יכול להתהדר בתואר מוזיקאי (נמרוד רשף? אני לא בטוח) הבעיה העיקרית שלי עם הקלטת הזו (קניתי את זה בוידאו) הוא שהם לא הכניסו כמעט שום מקוריות בביצוע. ברוב השירים הם פשוט מנסים לחקות את הביצוע המקורי. זה טפשי כי את הביצוע ההוא עשו מוזיקאים מהשורה הראשונה עם הרבה יותר נסיון וכשרון (לפחות בשירה, הנגנים בביצוע החדש טובים מאוד עד כמה שאני מבין בנגינה). מה שמפריע לי בעיקר בביצוע החדש זה חוסר המקוריות, הם לא הוסיפו אף שיר (למרות שבספר יש כמה שירים יפים שהוזנחו), הם לא עשו עיבודים חדשים כמעט לאף שר (במקומות שניסו קצת לשנות ולהכניס מקוריות ועכשויות לשירים יצא להם לא רע, למשל את מי שמביט בי מאחור הם עשו קצת ראפ ואת אני אוהב שוקולד קצת רגאיי). בכל אופן, הבת שלי מעדיפה את הביצוע החדש (כנראה בגלל ההפקה היותר מושקעת) ולמרות שהיא רק בת שנתיים וחצי, אני נאמן להחלטתי שלא לכפות את ההעדפות המוזיקליות שלי עליה (יש לי טראומה מהירידות של של אבא שלי על כל מוזיקה לא מזרחית שנעשתה אחרי שנת 65). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שבגיל שנתיים וחצי עדיין אפשר לתת לילד רק את הביצוע שההורים מעדיפים. או שבגן שלה יש לחץ חברתי בכיוון הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא לחץ חברתי, אישתי קנתה את הקלטת בטעות שנבעה מחוסר הכרות עם ערוץ הילדים, הילדה ראתה ועכשיו זה כבר אבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשל נקודתי חמור בפוליטרוקיה המשפחתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברה חברה, רגע רגע, קצת סדר בבלגן. יש את מיכל ינאי שרה בקלטת איומה ונוראה שנקראת "הילדה הכי יפה בגן" (שיצאה לפני כ-8 שנים) ויש את כוכבי ערוץ הילדים בשירי "הכבש ה-16". מיכל ינאי, כבודה במקומה מונח, זמרת היא לא וכך גם הקלטת נראית. לעומת זאת, הקלטת של כוכבי ערוץ הילדים (ואני מתייחסת אך ורק לאודיו כי את הוידאו לא ראיתי) היא בהחלט לא המקור אבל כן יכולה להפגיש ילדים שלא מכירים את האיכויות המוזיקליות של רכטר-גוב-ברוזה-רביץ מהבית ואולי גם לא גדלים במקום שלומד להעריך אותן (ויש לא מעט בתים כאלה). מה גם שבניגוד לדיסק המקורי שעולה בחנויות בין 60 ל- 80 ש"ח, עולה הדיסק של כוכבי ערוץ הילדים 10 שקלים ליד הקופה בכל חנות תינוקות וצעצועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדיסק שלהם נועד לשמש כמקדם מכירות או מוצר נילוה לקלטת הוידאו ולכן הוא כל כך זול (בניגוד לכבש השישה עשר המקורי שעומד בפני עצמו ועדיין זה לא מסביר למה הוא כל כך יקר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מדובר באמנים נזקקים. לא? (איילת, שחושבת שמחירי דיסקים בארץ ובארה"ב זו שחיתות ובכל זאת ממשיכה לקנות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "אמנים נזקקים"? (זו אכן שחיתות, אבל קשה לחיות בלי דיסקים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היתה ציניות. לא מדובר באמן מתחיל שרעב ללחם אלא באמנים ידועי שם שבין כה וכה כל מה שיוציאו תחת ידיהם ימכר, לכן המחיר של 80 ש"ח לדיסק בן 20 שנה, נראה לי מופרז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא נדבר על זה שכולל בונוסים עורך הדיסק הו פחות מ50 דקות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חנויות היד השנייה מצילות אותי (ואת חשבון הבנק שלי) בקטע הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בספרו "חומר טוב" מכחיש יונתן הגפני (לבית דיין) את כל השמועות בדבר הדה בושס, וחושף את האמת, כפי הנראה. והא גרסתו, שם, עמ' קצ"ח: "האמת היא שלפני כתיבת השיר לא קראתי את עתון הארץ (בפועל הייתי מנוי על דבר) ולא היה לי רבע מושג מי זאת הדה בושס. כמו רבים משירי, גם השיר הזה התבסס על תמונה שראיתי. ראיתי אשה יפהפייה בקומה השנייה של קפה האמנים דאז "ורד". היא נראתה משועממת ומסתורית, ושירבטה משהו. ניסיתי לדבר איתה אבל היא לא שיתפה פעולה, והיום יש לי הרגשה שאולי זאת היתה הלית קתמור ישורון... אבל אינני בטוח. מכל מקום, לא היה כל קשר בין השיר לבושס, אבל כחבורת ליצנים מתוחכמת, מעולם לא הכחשנו את זה." 2. ובדבר ההשפעה המוסיקלית, כיצד תתעלמי מהדמיון הרב הקיים ל"fixsing a hole" של הביטלס, מקור ההשפעה העיקרי על שיריה של החבורה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אני בושה ונכלמת. כמובן, fixing a hole , כמו גם Your mother should know. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הקרדיט על ''ליל חניה'' מגיע ליאיר רוזנבלום, האחראי על הלחן המונומנטלי ועל העיבוד המונומנטלי לא פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוזנבלום הוא האחרון שהייתי רוצה לפגוע בקרדיט שלו,וזה אחרי שהעברתי את כל תקופת בין כסה לעשור בהקשבה,שוב ושוב תוך נהיגה,ל"ונתנה תוקף" שהוא הלחין בביצוע החדפעמי של חנוך אלבלק. ואם כבר קרדיטים,אז הביצוע המונומנטלי הושג בעזרת ירדנה ארזי,אפרים שמיר,ובליווי שלישית "אף,אוזן,גרון". 1כן,זו היתה ההתיחסות הישראלית שלי ליום כיפור אפרופו הדיון ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה? גם אני הקשבתי השבוע לביצוע הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טריוויה קלילה: איזה שיר לועזי קשור לתפילה הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי באש" של ליאונרד כהן! [הוא נחשב ללועזי למרות כהנתו, נכון]? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. מי באש של לאונרד כהן. מכיוון שהקדמת את קוגיטו, חולצה עם הלוגו של האייל תשלח לביתך תוך 8-12 ימי עסקים. בראיון עמו סיפר לאונרד כהן, כיצד בהיותו ילד היה מרותק לתפילה הזו בבית הכנסת, והיא שנתנה לו השראה לשיר. אפשר להשוות בין השיר באנגלית: לתפילה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר הראשון שקופץ לי לראש - Who by Fire של לאונרד כהן, המבוסס על הטקסט של "ונתנה תוקף". האם זכיתי בחולצה ותקליט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תסתכל אחד לפניך תראה שהקדמתיהוך. אבל אתה יכול לקבל את הדיסק שאותו יש לי. החולצה- שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית צריך לכתוב <ספוילר> לפני הכותרת שלך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך ספוילר,איך? עד שאפופידס לא מנפק לנו את הסבריו,גם מי שקרא את הסוף המסתיים בשלוש נקודות,נותר באפילת ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח בבניינה של ממלכה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד אפו מתמהמה, אנסה לומר כמה מילים בעצמי. אפילו בלי להבין שום דבר מהשיר, נראה לי מאוד ברור שזהו שיר פואנטה: שהשורה וחצי האחרונות אמורות להפתיע, ולגרום לך להסתכל אחרת על כל השיר שקראת לפניהן. על הפרטים אני פחות בטוח, אבל אני אסתכן: נראה לי שכל השיר עד השורה וחצי האחרונות מדבר על המלחמה מזוויות הראיה השונות של המשורר, החייל, והעם (שכולו צבא, כזכור). בכל אלו נמסך גם משהו חיובי בזכרון ההיסטורי. השיר נכתב לכל המאוחר ב-73, ומאז השתנו הרוחות, אבל גם צעירים כמוני יכולים לנחש קצת את האוירה השונה שהייתה כאן קודם לכן כלפי מלחמות. אחד השירים שאני הכי לא אוהב ביום הזכרון הוא "גבעת התחמושת". השיר הזה הרי מספר סיפור ברור על קרב נורא ואיום: מי שהלך ראשון נפל, חזרנו אל העיר שבעה. אבל משהו במילים, ועוד יותר במוזיקה, בעיבוד ובשירה, מעביר גם ניואנס אחר: היה בזה משהו טוב, הרואיקה שהופכת לרומנטיקה. כמעט כיף אפילו. וב"ליל חניה", אחרי שהוא מנתח לעומק את רומנטיקת המלחמה הזו, פתאום אלתרמן קוטע אותה בילל של איש זונק, ואיש יורה, ואיש נופל. אני מבין זאת כאמירת מה הרומנטיקה הזו לכם, בסופו של דבר הרי מדובר על יריות והרוגים. מה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבטוח, מאז שהעליתם פה בחוסר אחריות שכזה את השיר, הוא נדבק אליי ומסרב להרפות. מה שאומר המהום-זמזום-פיזום-וצווחות צבעוניות וחריפות בטונים הגבוהים. מה עשיתם?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחתי שאת מחוסנת אחרי דיון 1293 (תגובה 11757). למי שמתעצל לפתוח: השיר הנ"ל היה תשובה לשאלה במדור הטריוויה של דצמבר. אבל אולי צריך להתחסן כל חצי שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן לתקן את הקישור לשיר כדי שנבין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 117576 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, זה (שוב) אפו אשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שרוצה את המילים, אפשר להכנס לשירונט, http://www.shiron.net ולמצוא, אבל זהירות: לא רק שזה בלי ניקוד, יש גם טעויות מצערות. בית שלישי (הפזמון נחשב לשני): בחירותם -> בו חירותם בית רביעי: לא פרץ -> לו פרק (perek) בית חמישי: הסוגריים מפוקפקים בית אחרון (חמור מכל): בליל -> בילל (biylel). התיקונים עפ"י דף המילים בדיסק האוסף של ירדנה ארזי, מגובים בהגיית הזמרים ובהגיון השיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן, בית שלישי: חבוי -> חבור (chavor). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר "ליל חניה" נמצא במקורו בספר "עיר היונה" של נתן אלתרמן, שיצא בשנת 1957 (ספר השירה הרביעי, אחרי "כוכבים בחוץ", "שמחת עניים", ו"מכות מצרים", ולדעת מביני ספרות, הפחות טוב מביניהם). בשיר המקורי ישנם בתים אחדים שלא הולחנו, והם מוגשים כאן כשירות למי שחפץ להבין קצת יותר את השיר: בית שני ושלישי: פני עיר נבנית בחשכתה והבהוביה, בעסוקה האץ חופץ מתג אל תג. ליל חניה. פני נפחיה ואופיה ועגלוניה של חברה בטרם גג. פני הכוכב הקם והמרחב העג. פני הגברים המטליאים עלי ברכים חולצה ונעל. פני הלץ. פני הטבח. פני הבדיחה בצוהב בהרות הקיץ שמושבה על הארגז או על הפח ולקדקדה אגן רקיע מהופך. ובית חמישי (אחרי הבית של "מתוך אשמורת ראשונה") בו חישופה הפתאומי והפרוע של הבדידות בין הרבים והזרים. בו הרעות ידי אדם בצר בראוה להיות שומרה בין איש ואיש את הקשרים, בהישרף גשרי שכירות ומסחרים. הפזמון החוזר, אגב, מופיע בשיר בתור בית, הבית השמיני ואחריו "עת מלחמה"... ו"גם זה נשלב במלחמה..." והערות לירדן ניר: לא פרק (בית שביעי בשיר המקורי) והסגריים אולי מפוקפקות, אבל הן מופיעות במקור, אצל המשורר. לי נראה, בעקרון, שהשיר מבקש להראות את הצדדים הבונים שיש במלחמה ואף את האסתטיות שהמשורר מוצא בכל המתרחש סביב היערכות למלחמה, והדואליות שבמלחמה מתמצאת במשפט: "כמו פני עיר נבנית, פניו של שדה הקטל". הבונה הוא גם ההורס, תפיסה שמזכירה את הפילוסוף היווני היראקליטוס, שבין ציטוטיו ("תולדות הפילוסופיה היוונית" ש. שקולניקוב, 1981): "קרב לכל הוא אב, לכל הוא מלך" וגם "המנוגד מתלכד ומן המתפרדים ההתאמה היפה ביותר". השיר משתלב בקונספט הכללי של הספר, שנכתב על רקע מלחמת 1948 והשנים שאחריה, כאשר עדיין היתה התפעלות גדולה מעצם זה שהצלחנו לבנות מדינה. אלתרמן (לפחות עד שמרד בו זך, נושא שכבר נדון פה) היה כמעט המשורר הרשמי של "עידן תקומת האומה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה (גם בשם י.ניר) אולי אתה יודע מתי נכתב שלום [ת"א תהיה ג'נבה],ועל איזה רקע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר הוא חלק מהסקיצות התל-אביביות שפורסמו במדורו של אלתרמן בעיתון הארץ 'רגעים' בשנים 1934-1943. (לאחר מכן עבר לדבר והתחיל בפירסום מדורו המפורסם 'הטור השביעי'.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אולי אתה יודע על איזה רקע של שיחות שלום הוא כתב את השיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר "שלום" פורסם דווקא בדבר, (הגם שהוא מופיע בשני כרכי רגעים בהוצאת הקיבוץ המאוחד) זה היה הטור האחרון שלו מתוך 26 טורים בעניני אקטואליה עליהם חתם: אלוף נ. אח"כ החל לכתוב ב"הארץ" גם תחת "רגעים" אך גם תחת "נקודות השקפה", שם הוא חתם בשם: אגב. אלתרמן עדיין לא היה מפורסם, שנתיים לפני "כוכבים בחוץ" והשיר שלום (ת"א תהיה ג'נבה) פורסם ב-2.11.34. אז בסדר, זה התאריך של 17 שנה להצהרת בלפור, אבל קשה לדעת על איזה שלום שבא פתאום כשד משחת על ישראל הוא מדבר ב-1934, ולא ברור מה פתאום ג'נבה. אם יש למישהו חוש בלשי ודרך לחבר את התאריך לאירועים שמתאימים, עתוני בית אריאלה וכו' שימשיך מכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמש שנים וחצי אחרי הניסיון הקודם כאן לברר על איזה 'שלום' בדיוק כותב אלתרמן ב-1934 נמצאה סופסוף התשובה בזכות ד"ר מרדכי נאור (וספרו המצוין 'הטור השמיני'). מדובר על 'הסכם השלום' שנחתם בלונדון ב-1934 בין תנועת העבודה לרוויזיוניסטים. חתמו בן גוריון וז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי הצליח להכריח את תנועתו לקבל את ההסכם ואילו בן גוריון נכשל בהעברת ההסכם בהסתדרות. אלתרמן היה כנראה נרגש מהפיוס ההיסטורי בין שמאל לימין: השלום הומה במוח, השלום מרתיח דם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרדכי נאור על: מאה שנה להולדת אלתרמן והסיפורים מאחורי הקלעים של "הטור השביעי", צפים ועולים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה, ומן הסתם גם לא יהיה, מישהו כאלתרמן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |