|
||||
|
||||
מקריאה מעטה בכמה מאמרים שלו, עולה שבואוסמה אהב את השפה ונהנה להשתעשע בה. אבל זה לא מספיק לדיונים והוראת פילוסופיה. היכולת שלו למצוא עיוותים בשימוש בלשון, עיוותים אותם הוא מדגיש על ידי בדיחות וחידודים, מגובה במחשבה פילוסופית מתוכננת. לפעמים הוא משחק על "המשמעות" של המילה, לפעמים על "חוסר המשמעות" או "השטותניקיות nonsense" שבה. מצאתי אימרה שלו בה הוא כותב "פילוסופיה: קודם כל אתה מכניס את עצמך לצרה, ואחר כך אתה מהרהר מה הביא אותך לכאן". וד"ל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |