 |
א. הלכה בהגדרתה הרחבה היא מכלול שלם של פרשנויות ודיעות ואינה כוללת רק פסקי הלכה. בהגדרתה הצרה, היינו חלק התלמוד העוסק בדינים וחוקים, היא מוציאה מן הכלל חלק גדול מהאסמכתות שמוצא לו כהנא. כך כל האגדה, הרמב"ם, רש"י, הגר"א, הרמב"ן וכן הלאה אינם כלולים בתחומה, שלא לדבר על ההסתמכות הישירה על התנ"ך, שלא דרך פירושו ההלכתי, שהיא מעשה עצמאי של כהנא.
ובקיצור, כל הדיוט יכול ליטול את התלמוד וכתבי חכמים ולעשות בהם כרצונו. זה עדיין לא הופך את פרשנותו למוסמכת – שלא לדבר על הבלעדית, כפי שאת מעיזה לרמוז – ליהדות ומהותה. באמת, יש גבול לחוצפה – לא כל פרשנות היא "המשך ישיר של ההלכה," לבטח לא ה"פרשנות" התפלה והמתיימרת של כהנא. כמו שנאמר בסדר זרעים, מסכת מועד קטן, א, ח: ההדיוט תופר כדרכו, והאומן מכליב.
ב. כהנא היה קסנופוב מטבע בריאתו. מן הסתם, כמו אנטישמים רבים הוא סבל משנאה עצמית, שאותה נטה להפנות החוצה. הוא גילה אותה שנאה ל"כושים ואיטלקים" בעול הגלות המרה כפי שגילה לזרים כאשר הואיל בטובו להגר את הגזענות שלו לכאן.
אשר להמלצתך החוזרת לעיין בהלכה בנסיון נואש לגרור את היהדות לביבי הגזענות של הרב המפוקפק שאיווית לך – יש לי יותר מדי כבוד לחכמי היהדות ולהגותה מכדי שאגרר לכך.
ג. חוזרים לנקודת המוצא: אם הלכה מתפרשת אצלך כחלק התלמוד העוסק בדינים וחוקים (זו ההגדרה המילונית) הרי שעיקר האסמכתות של כהנא בטלות מאליהן. אם היא מתפרשת באופן רחב יותר, הרי שאין "עמדת הלכה." בחרי כאשר תבחרי, עדיין את מדדה על כרעי תרנגולת גידמת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש