|
אני יודע ההשוואה היא מקוממת, לכן אני בדרך-כלל נמנע מההשוואה הנ"ל, אולם דבריו של מר כהן קוממו אותי.
אליבא דמר כהן היה על החילים בכפר קאסם לבצע את העוצר בכל מחיר, בלי הפעלת שיקול דעת, תוך קבלת התירוץ "אללה ירחמו" כמטפחת לכסות בה את ערוות המעשה. אני חושב שעיוורון שכזה מעיד על טכנוקרטיות אטומה שמתעלמת מהפרדה ברורה בין "טוב" ל-"רע" ובין "סביר" ל-"לא סביר בעליל". לקחת פלאחים ,בתוך המדינה, שחזרו מהשדות, להעמיד אותם בשורה ולירות בהם נראה לי לא נתפס "במידה קרובה". התיחסו לזה כבר כאן שם "הבנאליות של הרצח".
אשר לשאלת ניתוח השואה. אני מעדיף לענות לך בדואל, אבל כאשר מנסים לדון בקריטריונים מדעיים (ואפילו היסטוריים) אין דבר מקודש, לכן איני רואה פסול בניתוח השואה מבחינה מדעית. הבעיה מתחילה כאשר אנשים ינסו לייחס משמעות ערכית לתוצאות דיון שכזה. מאמריו המצויינים של ירדן ניר – "בין מוסר להשכל" א ו-ב מתייחסים לנושא בצורה ממצה.
דיון 216 דיון 224
|
|