|
||||
|
||||
יש גם תרחיש אחר. את קוראת לאדם הזה גנב למרות שלא עשה לך דבר. את מסרבת לעשות איתו עסקים, ורוצה, שבגלל שאת קוראת לו גנב, אנשים אחרים גם כן יפסיקו לעשות איתו עסקים. (אולי הוא מתחרה שלך, לא יודע) אבל הדבר לא באמת קרה, ולכן את נאלצת לטעון שהוא גנב ממך בסיטואציה שבה אף אחד לא יכול להוכיח אחרת - לא יוכלו להוכיח שהוא גנב, כי הוא באמת לא, אבל לא יוכלו להוכיח שהוא לא גנב, אחרת השקר שלך לא יעבור. העניין הוא, שלי, כצופה חיצוני, אין כל דרך שהיא להבחין בין שני המקרים, האם הייתה הגניבה, או שהגניבה לא הייתה. אבל את מצפה, משום מה, שאם אני אדם "טוב," אני אאמין לך "על-עיוור" שהוא גנב, בלי קשר להאם יש בכלל אפשרות להוכיח דבר כזה. לעומת זאת, באה אסתי, ומבקשת להכניס קריטריונים אובייקטיביים לדיון. למשל, מבחינתה היא מעדיפה את "חף מפשע עד שהוכח אחרת." זה קריטריון אובייקטיבי - במקרה שלך, הוא מכווין אותה לא להאמין להאשמה שלך ללא ראיות. לא התייחסתי לאפשרות שלישית - את אינך שפויה, וראית את הגניבה בהזיותיך. את, כמובן, מאמינה באמת ובתמים שהגניבה קרתה, ואילו הגנב-לכאורה גם הוא מאמין באמת ובתמים שהגניבה לא קרתה. ומה אז? שוב, נעשה ונשמע? |
|
||||
|
||||
וודאי שאתה צודק. אבל מבחינתי, שאני יודעת שאני ישרה, שפויה, ואין לי אינטרסים צדדים, להפך, אני מפסידה מניתוק היחסים, אני צריכה לפעול לפי האמת שאני יודעת אותה גם אם אין לי כלים אובייקטיביים להוכיח אותה. המשל היה תשובה לשאלה לגבי מה שכתבתי שהמוסר שלי מבוסס על אמת, ושזה לא משנה אם אחרים אינם מקבלים זאת. אני לא מצפה שתאמין לי על עיוור. מה שאני מצפה, ועל זה הדיון כאן, הוא שתתן לי לומר את דעתי. יכול להיות שבקהל יש עוד אנשים שראו אותו גונב והם יאמינו לי. יכול להיות שאני אסביר את עצמי טוב והם ישתכנעו, יכול להיות שהם מכירים אותי מספיק כדי להאמין לי. האנלוגיה בין ראית הגנב ללא הוכחות, ובין תורתו של הרב כהנא אינה שלמה, משום שלדעתי את התורה שלו ניתן להבין ולקבל בשיכנוע אובייקטיבי. ולפחות להבין את הלגיטימיות שלה. אם כי ברור שכאלה שאינם מחוייבים ליהדות שלהם לא יוכלו להשתכנע. ואפילו יפתחו יחס עויין כי נוח להם לא להודות בכך בפומבי. זה פחות או יותר מה שהוא ניסה לומר: אם אתם מחוייבים ליהדותכם זו המסקנה שצריך להסיק. מי שלא מסיק את המסקנה הזאת, מראה שהוא לא מחוייב ליהדותו באופן עמוק. |
|
||||
|
||||
כשאת אומרת "יהדותכם", ישלהניח שאת מתכוונת - ובודאי שהרב כהנא זצ"ל התכוון - לאספקט *הדתי* של היהדות. וחשוב להיות ערים לכך, משום שישנה קבוצה (לדעתי לא קטנה), ואני בתוכה, הסבורה שאפשר להיות יהודי "טוב" גם בלי להאמין בקיום האל. וצמצום הגדרת "יהודי" (לצרכי קבלת אזרחות ישראלית או לצרכי שלילתה) רק למי שהדת רואה בו יהודי, מזיק לעניינה של מדינת ישראל ולדעתי אף מסכן את עצם קיומה. |
|
||||
|
||||
יהודי טוב, אבל לא יהודי ממש. הה? |
|
||||
|
||||
אני לא יכולה להפריד בין האספקט הדתי של היהדות והאספקט הלאומי שלה. שני הדברים לא יכולים לשרוד לאורך זמן האחד בלי השני. למה את חושבת שאם נקבל לפי חוק השבות רק יהודים לפי ההלכה, הדבר מסכן את עצם קיומה של המדינה? |
|
||||
|
||||
מבחן ההלכה הינו מבחן טכני, שאינו מעיד כלל על דעותיו של ה"יהודי" לפי ההלכה ו/או על שאיפותיו הפוליטיות. טלי, למשל, ילדים לאם יהודיה ולאב מוסלמי (ולדאבון הלב יש כאלה אפילו בארצנו). לפי ההלכה הילד הינו יהודי, ובתור שכזה הוא זכאי לקבל אזרחות ישראלית גם אם הוא תומך חמאס גדול. והגדרת "יהודי" בחוק השבות לפי ההלכה מסכנת את קיומה של המדינה משי טעמים: האחד, היא מאפשרת לשונאי ישראל לקבל אזרחות, כמו בדוגמא הנ"ל. השני, והחשוב יותר, היא מונעת עלייה לישראל של אנשים "חיוביים"1, גם אם אינם יהודים לפי ההלכה. תנאי הכרחי לקיומה של ישראל לטווח הרחוק היא השגת "המסה הקריטית", כפי שהסברתי בהודעה אחרת, הכוללת מספר יהודים בישראל גדול בהרבה מזה הנוכחי. ואין דרך להשיג זאת תוך טווח זמן סביר אלא ע"י גיור המוני ו/או הגדרה שונה, מקלה בעיקרה, של "יהודי" לצורך חוק השבות. הרי גם מי שאינו יהודי לפי ההלכה, אך רואה עצמו כיהודי, מגדיר את עצמו כיהודי, נוהג לפי מסורת ישראל (כולל עריכת מילה) ופועל לחיזוקה ולשמירה על קיומה - ילדיו יהיו יהודים לכל דבר ועניין וייטמעו בעם ישראל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |