בתשובה להאייל הנימול, 29/07/03 10:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"לפיכך, מסקנתי היא: הרוצה להלחם בברית המילה יעודד קודם כל סובלנות ופתיחות חברתית כלפי האלטרנטיבה, ורק לאחר הצלחה (אפילו חלקית), יעשה בבנו נסויים של פסיכולוגיה חברתית." וברטוריקה הכנה והלא מוצלחת, הכה אופינית לי, אני מבקש: שששש... שקט... זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות. למה אתם לא מצטרפים? לא מספיק להגיד בקול חרישי וקטן ש"לא תשמע ממני מלה בעד...". זה די מזכיר לי את כל ה-"לא שיש לי משהו נגד..." או את "אבל חברי הטובים ביותר...". אימרו בקול גדול: "חברה שתגרום לאדם בעיות פסיכולוגיות בגלל שהוא לא קוצץ חתיכה מה'One eyed monster' שלו, היא חברה מפגרת ואף פרימיטיבית. אנחנו לא רוצים לחיות בחברה מפגרת ולגדל בה את ילדנו, בין אם הם נימולים ובין אם הם לא. אנחנו מעדיפים לבנות פה חברה "קצת" יותר סבלנית". אימרו בלי בושה: "יהודים יקרים, אתם כבר לא קהילה יהודית קטנה הסגורה בתוך עצמה שצריכה לחשוד, לרכל ולצקצק על כל דבר קצת שונה שמסתובב בתוכה. הוציאו את ההתנהגות הגלותית המגעילה הזאת מהמערכת שלכם. כבר יש לכם מדינה. יהודים יקרים, התבגרתם בשנים האחרונות קצת (לא מספיק) בענייני צבע עור ונטיות מיניות, אז נא להתבגר בבקשה גם בנושאים אחרים, כמו זכותם של אתאיסטים לא לבצע כמוכם טקסים דתיים שהם חסרי משמעות לגביהם". ההסבר של "אז זה כנראה מה שיש" לא מקובל עלי, בדיוק כמו שהוא לא היה מקובל עלי לגבי אנשים שחורים, לפני העליה הגדולה מאתיופיה. עפ"י ההסבר שלך, ההורים האתיופים הראשונים שנתנו לילד שלהם לדרוך על אדמת הקודש, היו אנשים חסרי אחריות, רק משום שהם לא דאגו מראש להנחיל סבלנות בקרב החברה הגזענית שקלטה אותן. לדעתי הסבר ה"אז זה כנראה מה שיש" לא צריך להיות מקובל גם עליכם. הסבלנות הזו כלפי אי הסבלנות היא בדיוק מה שעוזר ליצר אצלנו את הגויל נייפש הזה, ואני לא מדבר עכשיו רק על ענייני ברית המילה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |