|
מעבר לכך, אם הזכות על הארץ מעוגנת בתנ"ך ואנו מקבלים זאת, הרי שמן הדין שנקבל את כל שאר העקרונות התנ"כיים אחרת זאת צביעות מוסרית שלנו (גם בהנחה שחובת יישוב הארץ היא מצווה חשובה במיוחד, מה שבכלל לא תופס בהרבה מן הזרמים היהודיים). זאת אומרת, שכדי לייצר אידיאולוגיה קוהרנטית, החזקה התנכית על הארץ חייבת להיות חלק ממדינת הלכה אדוקה, לא דמוקרטיה ולא בטיח. זה כולל כמובן, בקילה באבנים במקרים מסויימים, מעמד מאוד ברור לאישה, אבל מצד שני מעשר לעניים וכו'... מצד שני אם בוחנים את אורחות ישראל בתקופת התנ"ך מדאים לגלות שינויים באורח החיים וסתגלנות של מנהגים אלו כלפי נסיבות משתנות ואז נשאלת השאלה, לאיזה תקופה בתנך אנו רוצים להידמות? וזאת כמובן מבלי לדבר על הסתירות המוסריות שמשאיר התנך פתוחות לשיקולם של....? יו ניים איט. מכאן שגם אם אנו מסכימים על מדינת הלכה (עובדה שניצה מחביאה) אין לנו שום דרך לייצב אותה. ומרגע שוויתרנו על כלי הדמוקרטיה, אין לנו גם שום דרך לבחור בין שתי אופציות מוסריות\פרקטיות אלא בדרך הכוח. דהיינו הטיעון שלי נכון כי הוא שלי. או בצורת יישוב המחלוקות של התלמוד, שכידוע צריך לקבוע קודם מי הם אותם חכמי תלמוד חדשים...
|
|