בתשובה לגילית, 04/02/01 13:48
פולימורפיזם 15859
הגלידה במובנה המלא כפי שבוססה ברומי ובסין
היתה מאכל העשוי מפירות קרח ודבש.
מאז עשתה האנושות דרך ארוכה ומלאת מהמורות, והגלידה התפתחה
במקביל לכיוונים שונים. יש מאכל העשוי משמנת חלב מוקצפת ומוקפאת וממתיק, יש מחית פירות מוקפאים, יש בטעם שוקולד וליפנים יש בטעם שעועית אדומה. כל מקום פיתח לעצמו צורת גלידה אופטימלית תוך שימוש בהגות קולינרית.

כל טעמי הדמוקרטיה שהבאת הם עדיין דמוקרטיה ואני מתפלא על החלוקה שלך כאילו שמדובר בשיטות ממשל שונות. התוכן שניצק לכלי שונה בהתאם לאידאולוגיה אך הכלי שנועד לבצע ולממש את האידאולוגיה הינו כלי דמוקרטי שהגדרתו מובהקת.

העובדה שביוון לא היתה זכות בחירה לנשים או שמנגנון הדמוקרטיה שונה בין צרפת לאנגליה ולאיטליה מראה את צורת הישום ולא את מהות הדמוקרטיה.

הדת הממוסדת הינה ניגוד מובהק לדמוקרטיה משום שהיא שואבת את הרציונל לריבונותה מגורם שנמצא מחוץ לדמוס, מחוץ לקוסמוס האנושי וככזה היא טוטלית, טוטליטרית ובלתי סובלנית. (כל הדמויים לא כקנטרנות אלא כתיאור אופי)

וכך ישנם תופעות א-נורמליות מבחונה דמוקרטית
של מפלגות הבוחרות את נציגיהן לבית הנבחרים, שהוא של כל ציבור הבוחרים, לא באופן דמוקרטי אלא על פי החלטת רבנים - גוף לא נבחר.

ויש תופעות שבהם אזרח נדרש או דורש להחליט אם הוא מציית להחלטת גופי הדמוקרטיה או להחלטת רב הבית שלו.

ומעל הכל, אמונה וערכים הם ענינים שבין אדם לעצמו ואין המדינה יכולה להתערב אלא אם זה שלטון טוטליטרי.

במדינה פלורליסטית (ואיזה מדינה בעולם איננה כזו בימינו) ישנם המאמינים בכל מיני אמונות דתיות. אז, לשיטתך, שאר המאמינים אמורים לישר קו עם היהדות? ואם יום אחד יהיה רוב מוסלמי?

את כל כך אוהבת דוגמאות מארה"ב. בימי נשיאותו של בוש האב הוכרה הסיינטולוגיה כדת רשמית על ידי החלטה של ראש מס ההכנסה. (כן, דת רשמית קיימת רק לצורכי התחשבנות במיסים)
לפני שתפטרי את זה במשיכת כתף מזלזלת, נסי לראות מה
משמעות הדבר מבחינת הפרדת התחום הדתי מהאזרחי
מחשבות על גלידה 15863
"העובדה שביוון לא היתה זכות בחירה לנשים מראה את צורת היישום ולא מהות הדמוקרטיה". מי אמר למי ובאיזה הקשר?
אתה,לי.אבל זה גם מה שאני אמרתי. יש דרכים רבות ליישם דמוקרטיה, השיטה הנוהגת בארץ היא אחת מהן.
בארץ הדת לא הוצאה אל מחוץ לגבולות הדמוקרטיה אלא הצטרפה אליהם. זה לא סותר. כמו שציינת, לנו יש דמוקרטיה עם מהות שונה. טיעון הרבנים לא ברור לי-למה זה ענינך איך אני מחליטה למי להצביע? האם זה שונה מאנשי הימין שמצביעים שרון רק כי ביבי אמר, או למועמד שפורש ו"מעביר את קולותיו" ואומר לתומכיו במי לבחור? הרבנים פוסקים, והרשות נתונה. דמוקרטיה במיטבה. ההצבעה,בוא ניזכר,חשאית. (אגב,מפא"י המציאה את ההצבעה ה"מומלצת" ולא הרבנים).
איזו מדינה אינה פלורליסטית? רמז: אתה חי בה. ואני שוב ממליצה על עיון במגילת העצמאות. אם יהיה רוב מוסלמי,אגב, אז כאן, הוא ישנה את החוק והמדינה תיאלץ לדנות את טעמה. "דמוקרטיה של האזרחים". כבר אמרתי?
אני מתעבת דוגמאות מארה"ב,אגב. אני מוצאת אותן לא רלוונטיות. וכן,הסיאוב והפוליטיזיציה של הדת הן בעיה כאובה בעיני. עם זאת,זו ברירת המחדל שלי,ואתה מבין לבד למה.
מחשבות על גלידה 15907
אז נא להיות עקבית.

ישנם דרכים רבות לישום דמוקרטיה, כפי שיפה ציטטת
בהחלט לא אומר - אין חיה כזו מדינה דמוקרטית.

מקומה של הדת בתחום הפרט ולא הכלל משום שיסודותיה
אינן מתיישבות עם יסודות שלטון דמוקרטי, וכבר דנו והראנו
זאת למכביר.

אינך יכולה לאכול את העוגה וגם להשאירה שלמה - לדרוש
בשם הדמוקרטיה הנחלת דוגמות דתיות.

ישנו רק ריבון אחד בדמוקרטיה והוא ציבור האזרחים.
המחשבה הדתית יפה ככל שתהיה מקומה מחוץ למגרש
הפוליטי.

שימי לב שאין זה אומר שאין מקום לאידאולוגיה דתית של כל אחד ואחד אך אין מקום לממסד דתי במגרש הפוליטי.

הפרדה ברורה וחדה.
מחשבות על זברות 16034
לא קשור, אבל הדיון על ''אין חיה כזאת'' הזכיר לי את העובדה המשעשעת שאין דבר כזה ''זברה''. פשוט אין. מסתבר שבין שלושת סוגי הזברות הקיימות, יש, מבחינה גנטית, סוג אחד של סוס שתקוע ביניהם. כלומר - הזברות אינה קבוצה אבולוציונית המובחנת משאר הסוסים באופן מובהק (הדבר היה דומה לכך שבין האדם הלבן לאדם הסגול (כדי לא לפגוע באף קבוצה אתנית) היה משתרבב לו השימפנזה, ואז היינו חייבים להכליל את השימפנזה כחלק ממשפחה בני האדם).

כאמור, לא קשור. אל תיתנו לי להפריע לכם לשוחח.
מחשבות על זברות 16069
וזו אכן משמעות הכותרת.

זוהי פואנטה של בדיחה ידועה על הישיש המופלג
שנכדיו לקחו אותו בפעם הראשונה בחייו לגן החיות
וכשראה את הג'ירפה הסתכל עליה ארוכות ולבסוף פסק
אין חיה כזו.
מחשבות על זברות 16178
בהתחשב ברוח האנושית ובמה שהיא מסוגלת להפיק, אני מניח שהיו כאלו שהיו משייכים דווקא את האדם ה''סגול'' למשפחת הקופים - ודיה לצרה בשעתה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים