בתשובה לרן בר זיק, 31/01/01 18:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון. קשה להיות חרדי במדינת היהודים. הפרסומת הלא צנועה היתה דוגמא לאיך חרדים מתמודדים יום יום עם ''כפיה חילונית'', למעשה. אז נכון-אפשר לשלוח אותם לגטו. הנקודה שלי היתה שצריכה להיות פשרה ברחוב. המאבק על זרועות חשופות הוא לא רציני- עובדה שיש פרסומות כאלה תחת כל עץ רענן. לו היית שואל את החרדי הוא היה עונה לך, שלפי מה שהוא מחויב לו, אכן, יש לאסור חולצות בטן. כיוון שברור לכולם שהתערבות בלבוש היא פגיעה בזכות הפרט הלגיטימית (שלא כמו פגיעה ברחוב, שהוא של כווולם) אין דרישה כזו. ולא כי הם לא רוצים, אלא כי הדתיים (היי דובי) הרבה פעמים לוקחים צעד אחורה ודורשים רק את המינימום. שלטי חוצות לא פרובוקטיבים, מהרבה סיבות, אינם חדירה לזכות הפרט, אני מכירה גם חילונים (טוב,חילוניות) שמצטרפים לדרישה הזו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הויכוח שלנו כאן הוא לא על חוק, כי עדיין אם איני טועה אין חוק כנגד פרסומת בלתי צנועה במדינת ישראל. מפרסמים לא נוטים לפרסם פרסומות לא צנועות, אשר לא עברו את אישור 'הועדה למניעת פרסומי שחץ בארץ הקודש' משתי סיבות עיקריות. 1. חשש מחרם צרכנים של חרדים - שזה דבר מקובל בהחלט. לחרדים יש זכות לא לקנות מוצר שהם סולדים מהפרסומת שלו (בדיוק אגב, כפי שאני ואחרים מחרימים תוצרת בהשגחת בד"צ). 2. סיבה יותר עגומה היא פשוט חשש מאלימות כנגד השלטים, דבר שהוא לפי דעתי מתועב למדי. ואכן מייצג לעיתים את 'עוצמת הויתור' החרדית. אם רק הסיבה הראשונה היתה מתקיימת היינו משיגים כאן מצב אידאלי: כוחות השוק קובעים את "גבול הצניעות", ללא חוקים, ללא כפייה, בהיגיון. כולם מרוצים, פחות או יותר. זה מה שהיה קורה אגב, אם החרדים היו מסכימים למסחר בשבת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |