בתשובה להאייל היהודוני, 31/01/01 17:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החוכמה היא להתחשב אחד בשני, לא לתקוף. מר י. לפיד ראה, ולפי דעתי בצדק, בחוק החמץ כפגיעה בו. הוא לא היחיד. מטבע הדברים, הוא התגונן. כדי 'להחזיר לו' כלשונך, אתה עושה על האש ביום השואה (בצורה מטאפורית, אני מקווה) או מחוקק חוקים נוספים שתוקפים אותו. בפעם הבאה כשתעשה על האש ביום השואה, מר י. לפיד, כדי 'להחזיר לך', יכניס אגרוף לפרצופך וישבר את כל שיניך (הוא או נכדם חמום המוח של שכנייך). אתה מבין, אדוני היקר, פעולה גוררת פעולה, הכפייה שלכם גורמת לפעולות תגובה, ככל שתתמידו בכפייה ככה פעולות התגובה יחמירו (אתן את הדוגמה היותר מצמררת: הצתת הקראוונים בנווה רותם). כיוון שמטבע הדברים הציבור הדתי בארץ הזו חלש הרבה יותר, הן מספרית, הן צבאית והן כלכלית - הייתי חושב שדווקא *לכם* צריך להיות אינטרס להגיע לשלום בית, לפני שמר לפיד יהלום (בצורה מטאפורית כמובן). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היתכן שאתה מאיים שהרוב יתקיף את המיעוט,בשם הדמוקרטיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאיים, הסתכלי בשורה הראשונה של תגובתי. האדון הנכבד, אשר בחר כינוי כה מוזר, ציין שיש דרך של 'הענשת' החילונים, אני ציירתי את ההתדרדרות האפשרית ותוצואתיה העגומות. לפחות לגבי המחנה שלכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין מר לפיד וביני, הוא שמר לפיד באמת אוכל חמץ בפרהסיה כדי להכעיס, ואילו אני מקשקש על הסטייקים רק באייל. אגב - בהתחשב בעובדה שמר לפיד הוא מתאגרף, ואני צפלון רבע עוף, אם הוא יתן לי אגרוף בפרצוף הוא מסתכן בהריגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק (לגבי לפיד, לא לגביך), ואת הספק הזה טרחתי להביע בהודעה שפתחה את הפתיל הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |