בתשובה לדב אנשלוביץ, 07/05/03 21:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבו מאזן והחמס חד הם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. איך הסקת מכתבה זו את מה שהסקת (שחד הם)? ב. ההפתעה מכך שהפסקת אש היא בסה"כ הפסקה ולא הכרזה על קץ הסיכסוך (ראה ערך תגובתו המופתעת של המגיב הראשון לכתבה), ניראת לי קצת מוזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפתעה - ליתר דיוק, האכזבה - היא לא מכך שלא מוכרז על קץ הסכסוך, אלא שלא מוכרז על קץ הטרור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי הכרזה על הפסקת אש היא הכרזה על קץ/סיום תמידי/סוף הלחימה? הפסקת אש, מעצם הגדרתה, משאירה את האופציה של חזרה לאש פתוחה. אחרת מדובר במשהו שפשוט קוראים לו שלום (גם אם הוא שלום קר), לא? אני לא מבין איך מישהו יכול להיות מאוכזב מכך שהחמאס לא מכריז על קץ הטירור. יש באמת מישהו שחשב שהם יעשו זאת? על איזה כוכב הוא חי בשנים האחרונות? למה שהם אפילו יחשבו לעשות זאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקת האש היא בין גופים פלשתינאים שונים, והאכזבה של המאוכזבים היא שהגוף המייצג, דהיינו הרש''פ, חתם על הסכם כזה ולא דרש מגופים טרוריסטיים להתפרק מנישקם. לא מדובר באכזבה מהחמאס, אלא באכזבה מאבו-מאזן, ובמידה מסויימת אולי גם אכזבה מהאמריקאים שעמדתם המוצהרת היא שבטרור יש להלחם מלחמת חורמה, לא לחתום איתו על הפסקות אש. לא זכור לי שהאמריקאים ביקשו הפסקת אש עם בן-לאדן. אתה רשאי, כמובן, לא להיות מאוכזב, אבל אל תתמה על אחרים שכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. משום שהם מתייחסים לתהליך באותה צורה: תקופת שקט למנוחה התארגנות ובנית כל מה שנהרס לקראת המאבק בעתיד. זה מה שהם אומרים (ראה דבריו של אבו מאזן שאותם תיארתי בתגובה אליה הצמדתי את תגובתי האחרונה). אין לי שום סיבה לפרש פרוש אחד את דברי האחד ופרוש שונה את דברי השני. איני עוסק בדרש או בבלבניות, ואיני מציג כעובדות את שאיפות לבבי. ב. היכן ראית שהופתעתי ? אני מתנגד ל"מפת הדרכים" בגלל שלדעתי הפוגה בעת מלחמה כשהצד השני במצב נחות אינה משרתת את האינטרס שלנו. הדרך הנכונה היא להעצים את הלחץ ולהגיע להסכם קבע כשהאויב מוכנע, ולא כשהוא בכשירות מלאה ל"מאבקים" בשיטות מסוג אלה שהוא אוהב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |