 |
אותם זועות שביצעו הערבים נבע מגישה ספציפית כלפי מיעוטים החיים בתוכם, גישה של חוסר סובלנות שאם היו נתקלים בא בחברה הארופאית והישראלית היו קוראים לה גזענות. וזה שאתה מתמקד ביחס לנשים אינו פותר עם מרכיבים אחרים בחברה הזו, שדי האצלתה והאדרתה אותה מקודם, במיוחד ע"י השואה אלינו. כשהתמקדת בכך שהציונות החלה במקביל להגירה מארופה למושבות הדגמת שטחיות. התעלמת מהנסיבות, איזו היסטוריה היתה אז למתישבים הלבנים בקניה? לנו יש היסטוריה כאן, היסטוריה וניסיונות הגירה ושיבה שקדמו לציונות. שלא לדבר על העצמאות המדינית שהיתה לפני כן, והחיים התרבותיים. תיארת את ארועי 1929 כהתקוממות?
זו סלקטיביות, מפני שזה היה ניקוי אתני, הפריע להם להיות מיעוט? או. קי. יכלו לחלק את הארץ. אבל הם התנגדו. למה? כי הפריע שמיעוט שחלק ממנו חי בקרבם בני חסות העז לצאת מהחסות ולקחת את גורלו בידו. לכן לאורך רוב הסכסוך התמקדה ההנהגה הפלסטינאית בהתנגדות למדינה שסימלה את היציאה מהחסות ולא בפתרון לבני עמם, אלו שמצאו עצמם תחת שילטוננו ואלו שמצאו עצמם בגדה, ושאר הפליטים מהמלחמה שהם יצרו.
ואגב איפוא בציונות מופיע הנימוק "בגלל שאנו חזקים" ככול הזכור לי הנימוק היה רצון בשיוויון, "עם ככול העמים". הרצון לצאת ממצב של חולשה.
ואגב, תודה על המחמאה בפתיחת דבריך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש