בתשובה למיכאל מ. שרון, 31/05/03 14:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א)בין העדר נוכחות לנוכחות מוחלטת יש אלפי גוני בינים. ב)היכולת כיום להפתיע את ישראל במהלך קרקעי הוא כמעט בלתי אפשרי.בהנחה שהרמה הטכנולוגית הנוכחית תשאר ברמתה הנוכחית.היכולת לבלום מהלך שכזה גם הוא השתפר אלפי מונים מאז 67 או 73 וכל זאת ללא תזוזת טנק אחד. ג)ראה ב'.זה נכון שאין שום דבר מקודש לא בשום גבול. ד)הטרור הגאו-אסטרטגי יכה בישראל בזמן ובמקום הנוחים לו.ישראל לא יכולה לעשות שום דבר שארצות הברית לא עשתה. ה)שליטה ממוסדת של ישראל בשלושה וחצי מליון פלסטניאים היא נטל אסטרטגי מספיק כבד על המזרח התיכון הנוכחי. לפחות לדעת בוש.וזאת לפי המהלכים האמריקאים הנוכחיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א) אולי לא אלף גוונים, אך הוא אשר אמרתי - כולל אפשרות תיאורטית לפתוח גבולות הסכמי סייקס-פיקו למטרת עיצוב גאופוליטי איזורי יציב (ראה נא הקישור שהבאתי בהודעה קודמת - הי, ראו זה פלא - הנה הקישור צץ לו שוב, השובב). ב) הבעייה אינה כל כך מלחמה כוללת כמו פעולות התקפיות ופרובוקציות ברמות עצימות נמוכות עד בינוניות - והאפקט האיזורי כיום של תגובות ישראליות עם סף "שיחרור-תגובה" נמוך, דפוס שהינו כמעט בלתי נמנע בגבולות 67. ג) השאלה אינה נכונות היריב להכות והעיתוי, אלא יכולת ישראל להרתיע, למזער ולתחזק הסכסוך ברמת שליטה גבוהה. ארצות הברית אכן שולטת במצב הן בעיראק והן באפגניסטן ובידה כיום היכולת לווסת את התפתחותו לטווחים סבירים שאינם בלתי קבילים ולמנוע טרופי מערכות למיניהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |