 |
התרבות היהודית היתה דתית כשכל העולם היה דתי. כשהתפתחה תודעה לאומית ותרבות חילונית באירופה ובשאר העולם, התפתחו להם מקבילות גם אצלנו. מה לעשות, אנו עם נורמלי ככול העמים. לכול עם יש מערכת יחסים מיוחדת עם דת שהיותה חלק מהתפתחותו הלאומית ותודעתו. לסקוטים ולארמנים יש כנסיה משלהם, סביב הקתוליות התפתחו האירים, הפולנים, האיטלקיים, הפיליפינים ועוד ועוד. הודו מאופינת ע"י ההינדואיזם, וכדומה. אין כללים אדוקים ונוקשים בנושא, יש למשל חברות לאומיות שבבסיסן שתי דתות, יפאן התהותה סביב השינטואיזם והבודהיזם, אם כי לגאוגרפיה היה משקל רב יותר בעיצוב התרבות וההיסטוריה שלה. גרמניה התפתחה סביב הקתוליות בדרום והלותרניות בצפון, אם כי לשפה היה המשקל הרב. הדינמיקות והצרופים בין אדם, דת, לאום, גאוגרפיה ושפה הם רבים ומגוונים. אנחנו התהוונו סביב דת לאומית, שהתיחסה לקבוצת שבטים ספציפית, היתה ויש לנו שפה שמזוהה אך ורק איתנו העברית.
אני מסכים איתך שהדגש הוא על תרבות, בתרבות מתבטאת ההכרה הלאומית, וכשהיזכרת את התרבות, סתרת את טיעוניך הקודמים שהתמקדו בקשר ביולוגי ישיר. אנחנו ורוב יהודי העולם ציונים ובני הלאום היהודי בהכרה. כי ציונות כמו כול לאום היא הכרה, תפיסת עולם. אתה ביטלת את ציונותם של יהודי העולם בטענה שהם שם ולא פה. ושוב אתה מכיל עלינו כלל שלא חל על עמים אחרים. רוב האירים ורוב הארמנים גרים מחוץ לארצם, האם מישהו פה שולל את זכות קיומן של מדינות אלו? רוב האירים, כמו רוב הארמניים, כמו רוב ההיהודים מאמינים שלמדינותיהם, אירלנד, ארמניה וישראל, יש זכות קיום. אפרופו אירים, הם נוצרים עוד מלפני המאה ה 13. מעניין על אילו ביטויים לאומיים/לאומנים אתה מדבר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש