בתשובה לדורון יערי, 30/03/03 23:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפחות פעם אחת1: בספר מלכים ב, פרקים כב-כג מסופר: כב, ח: ויאמר חלקיהו כהן גדול על שפן הסופר "ספר תורה מצאתי בבית ה"'. ויתן חלקיה את הספר אל שפן ויקראהו... כב, י-יא: ויגד שפן הסופר למלך לאמר "ספר נתן לי חלקיה הכהן" ויקראהו שפן לפני המלך. ויהי כשמוע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו... כג, א-ב: וישלח המלך ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלים. ויעל המלך בית ה' וכל איש יהודה וכל יושבי ירושלים איתו והכוהנים והנביאים וכל העם למקטון ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית ה'. ואז המלך יאשיהו מצווה לבער את כל מזבחות ומקדשי עבודת האלילים מ/המקדש/ ומירושלים וסביבתה.... ואז- כג, כא-כג: ויצו המלך את כל העם לאמר "עשו פסח לה' אלהיכם ככתוב על ספר הברית הזה". כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל ויהודה. כי אם בשמונה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה לה' בירושלים. 1 בנחמיה ח' עזרא הסופר מקריא את התורה לכל העם השב מבבל, שמגיב כמי ששומע את הדברים לראשונה. ובפסוק יז כתוב שהם אז חגגו את חג הסוכות לראשונה מאז ימי יהושע בן נון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה! שפן הסופר, הוא-הוא מיץ פטל! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיץ פטל אכן סופר תחנות טלוויזיה, והפרות של זכויות יוצרים, אבל הוא ארנב. [אתה שמת לב גם לפואנטה, נכון? שבתקופת יאשיהו מצאו פתאום את ספר התורה, שאף אחד, אפילו הכהן הגדול, והשפן הסופר, לא שמעו עליו עד אז! So much for ה"מאב לבן"...] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי ששמתי לב לפואנטה. גם לנקודה שמתי לב. אפילו ללב העניין, לשורש הסוגיה, למהות הבעיה, לפונקט, לפואן, ולכל אלה גם יחד. מצד שני, גם שמתי לב לפואנטות קודמות, כגון זה שההתגלות המופלאה הייתה עבור רוב העם רעמים וברקים ועננים שמקיפים הר, התרחשות הקורה מידי חורף במקומות רבים בעולם. וכגון זה שלאחר ימים מספר, התאושש העם מן ההלם והאימה מספיק בשביל לדרוש מאהרון איזה פסל זהב לסגוד לו. אבל ניחא. אגב, חשבתי על סקר חדש: באילו מן ההתגלויות הבאות היית רוצה להיות נוכח בעצמך: 1. מתן תורה בהר סיני. (לפני או אחרי עגל הזהב) 2. המן נופל מן השמים במדבר. 3. ישוע הולך על המים. (בלי טרמפים!) 4. ישוע מכפיל את הלחם והדגים. 5. מוחמד קופץ בסוסו ממדבריות ערב לירושלים. (אבל טורח לגלות זאת לחכמי האיסלאם רק במאה ה-11, בעקבות מסעות הצלב) 6. באייל הקורא מוצג סקר ללא תשובה הומוריסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין על אשת הבופאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, אבל, הדגים! והלחם! אוכל חינם, ואפילו תחת איצטלה של התגלות דתית! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
7. התגלות הקמטליצ'קים לאביב י. 8. מופע ההתגלות המלא של אלוקימה (או לפחות של נשיאלה). 9. גילוי זהותה של ברקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי בכל זאת לבדוק את האפשרות המוצעת כאן: תגובה 138250 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניידר זה בי''ח לילדים, וההתמקדות הזאת בזהותה של ברקת באמת מתחילה להיות אינפנטילית משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומרותק למיטה, ומחפש רופאה טובה *ועל כן אינפנטיל בזכות ועל פי הגדרה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזיכרוני מגיע, "שפן" הוא שיבוש שמו המקורי של הסופר - שבנא (ובלעז, do sit down). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז כנראה שלא זה הארנב\שפן\wabbit. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח רק אני לא הייתי מודע לזה. מרתק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מודע חלקית, לפחות לסיפור על מציאת ספר המצוות בימי יאשיהו אחרי שאבד ולא נודע בציבור. עם זה אגב אפשר להפריך את אחד הטיעונים המקובלים על מחזירים בתשובה - טיעון "המסירה". לפי הטיעון הזה, מעמד הר סיני היה קיים, מאחר והיו בו עשרות אלפי אנשים ומאז הוא נמסר בכל דור ודור מאב לבנו, בשרשרת ארוכה ורבת משתמשים בכל רגע, שלא נותקה. והנה, יש לך כאן הוכחה - הכתובה בתנ"ך הקדוש עצמו, מפי הבשורה ממש - שהשרשרת הזו נותקה גם נותקה1. מרגע שנותקה השרשרת, טיעון המסירה מתפוגג והכל מתבסס על ספר שנמצא בגנזכי המלך. 1 שלא לומר הומצאה, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור עצמו מוכר, כמובן, ואפילו באייל הוא הוזכר פעמים רבות, אבל הדמיון המפליא, שלא לומר הפלגיאט, להסכמים שהיו נהוגים באותה תקופה הוא חידוש מרענן עבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל: נוסחי ברית דומים הסתובבו באזור עוד הרבה קודם. בריתות חיתיות שקדמו במאות שנים לספר דברים משתמשות במבנה דומה. בכלל, ההסבר שלו למגילת אסתר שהוא כתב בטור שלו בהארץ לםורים היה לא מוצלח לטעמי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |