בתשובה ליהונתן אורן, 06/03/03 12:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי סיכון חיי החיילים - מה אם האזרח ההוא נחטף לתוך רמאללה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מאיפה הוא נחטף. אם הוא נחטף משכם לראמאללה (הלך לבקר בקבר יוסף או משהו) - שיסתדר לבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא יצא לטיול בנחל ערוגות ושכח לקחת סוודר, גם אז "שיסתדר לבד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני יכול להתלות בהבדלים פורמאליים (מידת הסיכון לחיי המחלצים, שטח מדינת ישראל), אבל באמת שלא זה העניין. אני חושב שחברה סבירה צריכה לאפשר לחבריה טווח מסוים של אפשרות לטעות בלי לשלם על זה במוות. באופן מסוים, בעיניי לפחות, האחריות שהחברה מגלה כלפי חבריה היא המשלימה של ההגבלות על החירות שהיא מציבה בפניהם: היא מגבילה את חירותם במידה, ומנגד מבטיחה להם שהיא תדאג להם (במידה). שונה הדבר אצל מי שנכנס לרמאללה. בוא לא נפלבל בעינינו (לא הולם אותך במיוחד), היום יהודים לא נכנסים לרמאללה כדי לקנות פיתות בזול. הכניסה לרמאללה היא הצהרה. מי שנכנס לרמאללה, בעצם ההליכה שלו לשם, מודיע שהוא לא מקבל את הסדר החברתי הקיים. הוא מכריז שהוא לא מקבל את החוק שאוסר את כניסתו לשם, ובכך הוא מורד בסמכות השלטונית. בעצם, הוא עושה יותר מאשר "לא לקבל את החוק". הוא מכריז שהוא לא מקבל את הסמכות של המבנה השלטוני הדמוקרטי. בנוסף, הוא מכריז שבשביל ערכיו (שלהזכירך, לא משקפים קונצנזוס, גם לא בקרב המתנחלים) הוא מוכן לסכן את חיי החיילים שעשויים להצילו, ואף לסכן את חיי תושבי רמאללה שעשויים להיפגע מפעולות כאלה. בהקשר שלנו, הוא מוכן לפגוע בסולידאריות החברתית, שנובעת מהמוסכמה שלא מסכנים את חיי חיילינו וחיי אזרחים שלא למען צורך דוחק. לדעתי, אין לחברה מחויבות להציל אדם, כשהצורך להצילו נוצר בגלל מעשה, שהוא למעשה הכרזה שהוא פורק מעליו את עולה של החברה. הן את עולו של השלטון (הלגיטימי בעיניי), והן את "עולה" של הסולידאריות החברתית. ועוד דבר שאני חושב עליו עכשיו. לפי ההגדרות החדשות להומניזם שאנחנו שומעים לאחרונה מצד חלקים מהימין, זה הומאני לפגוע בחיי חפים מפשע ע"מ למנוע (לדעתם) פגיעה ביותר אנשים בעתיד. אם כך, זה בודאי הומאני לתת לכמה אנשים למות ברמאללה או בקבר יוסף. אחרי הארבעה-חמישה הראשונים שימותו, אנשים לא יכנסו לשם יותר, וכך נחסוך בחיי אדם יקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם כל מלה (פרט לאחת) בשתי הפסקאות הראשונות. לגבי הפסקה השלישית, היא חשודה בעיני בפשטנות יתר, ואני מעדיף להכפיף את ההתייחסות אליה לדוגמא קונקרטית שתקרה לפנינו מן הסתם בעתיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה השלישית בהודעה שלי לא נכתבה ברצינות. אני לא בעד מוות כעונש חינוכי. אפשר סתם לכרות יד או משהו. לאיזו מילה אחת אתה לא מסכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הולם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שלהסכמה או לאי ההסכמה שלך כאן יש משמעות. לא אמרתי שזה מה שאתה עושה, ולפי תגובה 134676 , אם אני מבין נכון (וסביר שלא), אני חושב שכל זמן שלא נבדוק זאת למעשה, המשפט עשוי להיות נכון. אני מתנצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם מישהו בוחר ללכת לבקר בקבר יוסף, הוא מקבל ליווי צמוד של חיילים,ומגיע לחלקת הקבר במשוריין, בתאום עם הצבא כמובן. 1 1מצד שני, יכול להיות שזה היה נכון עד לפרוץ אירועי גאות ושפל, ועכשיו סתם אין לי מושג על מה אני מדברת. אבל זה מהבהב לי בחלק האחורי של הראש כמעט בברור. _______ העלמה עפרונית, בקושי ברורה לעצמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |