|
||||
|
||||
אם אתה מוכן לטפל בהסתברויות המדויקות - מה הסיכוי שמעליו אתה מוכן לחצות את הכביש? (הדרכה: 1 - לא. 0 - כן. זכור שבין כל שני מספרים רציונליים יש מספר רציונלי שלישי). |
|
||||
|
||||
למה להגביל לרציונליים? וברצינות, ברור שהתשובה לשאלה כזו היא לתת סף עליון שמעליו לא תסכים לחצות וסף תחתון שמתחתיו תסכים, כאשר באמצע יש שטח אפור. מחישובים גסים 1 נראה שכל אחד מאיתנו שלא מגביל את עצמו מלחצות כבישים מקבל על עצמו סיכון של כ 0.1% להידרס במהלך 30 השנה הקרובות. אני מתאר לעצמי שעבורי כאדם פרטי, סה"כ סיכון של פחות מ 0.5% 2 למות מסיבות לא טבעיות ב30 השנה הקרובות הוא סביר. ------- 1 מתוך 6 מליון אנשים בארץ, כ 500 נהרגים בתאונות דרכים בשנה, ואני מניח שכ200 מתוכם הולכי רגל. בהנחה (המפוקפקת?) שהסיכויים להידרס בכל שנה הם בלתי תלויים קיבלתי את המספר 1/10000. 2 אם 0.5% נראה לך סיכוי גבוה, אני רשמתי לעצמי מספר בין 1 ל 200. נסה לנחש אותו (בנסיון אחד בלבד). |
|
||||
|
||||
אחוז הולכי הרגל בדוגמא שלך גבוה יחסית. אולי נשתמש בדוגמא שלך כדי לכמת את סיכוי הפגיעה בכביש של גילית? |
|
||||
|
||||
אני בטוח שבכביש "של גילית" יש סיכויי פגיעה גבוהים מאוד יחסית לסיכוי לתאונת דרכים. השאלה היא איך בדיוק הכביש החדש יוריד את הסיכויים האלה. גם לא הבנתי בדיוק מה יקרה אחרי שהכביש החדש יסלל: מי יאכוף את כלל ה"יהודים בלבד" בכביש הישן? הצבא? המתנחלים? ואיך יאכפו אותו? בעזרת מחסום? |
|
||||
|
||||
אם אדם נדרס כל 10000 פעמים (אגב 0.01%, לא 0.1%) אני מניח שכמעט כל אדם נדרס במהלך חייו. |
|
||||
|
||||
הגעתי לסיכוי של 0.1% בצורה הבאה: הסיכוי להידרס בשנה אחת: 200/600000 = 1/30000 הסיכוי שלא להידרש בשנה אחת: אחד פחות המספר הזה. הסיכוי שלא להידרס במשך 30 שנה: התוצאה הקודמת בחזקת 30 לפי המחשבון של windows זה יצא לי מספר שמתחיל ב 0.9990 ולכן הגעתי למסקנה שהסיכוי להידרס במשך 30 שנה הוא 0.001 שזה 0.1% |
|
||||
|
||||
לפחות משהו אחד פה לא נכון: או 1/10000, או 0.1%. תחליט. בקשר לשני (איזה שתבחר), אני עדיין חושב שאלו אחוזים גבוהים מדי. |
|
||||
|
||||
הרציונליים צפופים מספיק לטעמי. אם יש שטח אפור, לא מדובר בהסתברויות מדויקות - וזו היתה הנקודה שלי. |
|
||||
|
||||
לא ברורה לי מה האובססיה הזו עם הסתברויות מדויקות. צריך להודות בכך שאנחנו לוקחים סיכונים, וזה לא קשור לזה שאנחנו יודעים או לא יודעים את ההסתברויות המדויקות 1. ללא קשר, אם לטעמך הרציונלים צפופים מספיק, אז לטעמי המספרים בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית גם צפופים מספיק. --------------- 1 אם היינוי יודעים לגמרי את כל הנתונים אז זה לא היה הסתברויות אלא זה היה וודאויות. |
|
||||
|
||||
1. כדי לסגור את נושא הצפיפות: כשכתבתי שהרציונליים צפופים מספיק לטעמי (ולכן אני לא צריך את כל הממשיים) התכוונתי שהם *באמת* צפופים1. זה לא נכון למספרים בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה. אבל זה לא חשוב. 2. ה"אובססיה" היא לא בהכרח לגבי ההסתברויות המדויקות, אלא לגבי הידיעה הברורה מה הן. לי אישית זה לא מפריע במיוחד (כלומר, גם לו היינו יודעים את ההסתברויות, ואנחנו לא) - אבל הוצגו כאן בעבר לא מעט "שיטות" מוסריות2 ונראה לי שכל השיטות האלה יתמוטטו בקול רעש גדול אם נציג להן מספרים כאלה. 1 אפשר לקרב כל מספר בעזרתם, בדיוק טוב כרצונך. 2 מן מכונות כאלה, שמכניסים להן מצב מסובך מצד אחד והן מחזירות "כן" או "לא" מצד שני, והן מאד נעלבות אם לא מקבלים את דעתן |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |