|
||||
|
||||
(1)- אבל זה קצת...הממ...לא הגיוני. אם לא תיקנה מותג מפני שאתה לא רוצה להרגיש או להראות חלק מהעדר, הרי שאתה מכניס את עצמך לעדר של אנשים שלא יקנו מותגים מפני שהם לא רוצים להרגיש או להראות כחלק מהעדר (ויש מספיק כאלה בשביל שנכנה גם אותם "עדר"). אז בעצם אתה חלק מעדר אחר. אז מה עשינו? |
|
||||
|
||||
כשאת רואה מישהו לבוש בחולצה שאינה מותג, האם ישר קופץ לך לראש "זה לא מותג"? אם חברה מספרת לך שאת המכנסיים החדשים היא קנתה בחנות הקטנה X, האם מיד תחשבי על כך ש-X אינה חלק מרשת (להבדיל מהמון דברים אחרים שאת יכולה לחשוב עליהם בהקשר ל-X)? אני חושב ששלטון המותגים עדיין לא הגיע לרמה שבה אי-לבישת מותג היא הצהרה כל כך חזקה, או הצהרה בכלל. ולכן, הלא-לובשים מותגים (שיש, נא לזכור, סיבות רבות ושונות לכך שהם לא לובשים מותגים) אינם עדר. בוודאי לא כל האנשים ברחוב שברגע נתון אינם לובשים מותגים (שחלקם לובשים מותגים בזמנים אחרים). ומשהו אחר לחלוטין: חלק מתחושת העדר שיש לי בהקשר למותגים נובעת מהידיעה שמופעלות עלי פרסומות כדי לגרום לי לקנות אותם. אף אחד לא מפעלי עלי פרסומות כדי לגרום לי לקנות לא-מותגים... |
|
||||
|
||||
אוקיי, אוקיי, שכנעת אותי, הם (עדיין) לא עדר. כשאני רואה מישהו לבוש בחולצה לא ממותגת באמת לא קופץ לי כלום לראש, אבל כשאני רואה מישהו לבוש בחולצה ממותגת, "תראו, הוא חלק מהעדר" זה גם לא הדבר הראשון שיקפוץ לי לראש. הרבה אנשים קונים את הבגדים האלה פשוט מפני שהם מוצאים חן בעיניהם. מה שאתה בעצם אומר, זה שלא תיקנה בגד ממותג כדי שלא יחשבו שאתה חלק מהעדר, וכדי שלא תרגיש חלק מהעדר, כך שיכול להיות שתיראה בגד ממותג שמוצא חן בעיניך, אבל לא תקנה אותו מפני שהוא ממותג. בעיני זה נראה קצת מוזר. למי עושים פה "דווקא"? לאנשים שמסביבך? לעצמך? ברור שללא-לובשים-מותגים יש עוד סיבות רבות ושונות לאי-לבישת המותגים, אבל הסיבה הספציפית הזאת לא ממש ברורה לי (טוב, היא ברורה, אבל מוזרה במיקצת). תחושת ה"כפייה" של הפירסומות באמת מעצבנת, אבל זה עדיין לא ימנע ממני לקנות מוצר שמפרסמים אותו בלי הפסקה. למה למנוע מעצמי מוצר שאני רוצה רק כדי להגיד "פרסמתם? נה לכם, בכוונה לא נקנה"? |
|
||||
|
||||
(את מביאה אותי לאינטרוספקציות מעניינות, עבורי, על השיקולים הלא לגמרי מודעים שלי בבחירת בגדים) ''יכול להיות שתיראה בגד ממותג שמוצא חן בעיניך, אבל לא תקנה אותו מפני שהוא ממותג.'' תאורטית, נכון. מעשית, זה לא קרה מאז שפיתחתי אנטי למותגים. המותגים שעולים בדעתי - ליווייס, וכל יצרניות נעלי הספורט שמחלטרות בבגדי ספורט - כמעט לעולם לא יעשו בגד מעניין. לרוב, כל בגד שלהן שאמצא בחנות, אמצא רבים דומים לו בחנויות אחרות - ולא ארצה לא את זה ולא את אלה. לפני חמש שנים דווקא מצאתי חולצה של ליווייס שהיתה לא לגמרי שגרתית, ומצאה חן בעיני, וקניתי. היום הייתי מהסס יותר, אבל סביר שעדיין הייתי קונה. מה שמעורר את השאלה, מה יותר משמעותי עבורי - הסיבות העקרוניות נגד מותגים, או סתם עניין של טעם. לא יודע - אבל כשאלך לקנות ג'ינס, נניח, בשום אופן לא אנסה בכלל ליווייס (ולא אדע מה אני מפסיד). ולא, אני לא מחרים מוצרים שמפורסמים - כלומר, כשאני רוצה לקנות שוקולד, נניח, אני לא אעדיף מותג א' על מותג ב' רק בגלל שלמותג ב' מתנהל כרגע קמפיין. סביר שאני כן אגלה העדפה (לאו דווקא מכרעת) למוצר שבכלל אינו מותגי - בין השאר, בגלל הפרסומות. |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים פשטה אופנה של חולצות סריג עם דוגמא של פסים אופקיים. אין לי מושג למה או מאיפה היא הגיעה, אבל היא הייתה. במשך תקופה ארוכה לא שמתי לב אליה, אבל אז כמה ידידות שלי החליטו שאני צריך בגדים חדשים וגררו אותי לשופינג, שם קניתי שתי חולצות כאלו, בהמלצתן. כעבור כמה ימים יצאתי לסרט ולבשתי אחת מהחולצות הללו, וכשהגעתי לאזור הקולנוע פתאום שמתי לב שכל גברבר מגיל 12 ועד 40 בסביבה לובש בגד דומה לשלי. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה (בינתיים) שהרגשתי חלק מ"עדר" מבחינת הלבוש שלי - רק בגלל שדוגמת הפסים הזאת הייתה כל כך בולטת (בניגוד לדברים קצת פחות בוטים כמו נעליים או ג'ינס). אני עדיין לובש את החולצות הללו מדי פעם. מאוד נוחות. |
|
||||
|
||||
כן, גם אני עדיין לובש את החולצות עם הפסים... |
|
||||
|
||||
מה יותר גרוע מאשר להתלבש כמו העדר? להתלבש כמו העדר של השנה שעברה. |
|
||||
|
||||
את לא מבינה. זה לא שאני מאחר אחרי האופנה של שנה שעברה, אני פשוט מקדים את הרטרו של עוד 19 שנים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |