 |
|
 |
||
|
||||
 |
חשבתי שהתחרפנתם סופית, ושכל אחד מתבקש להגיד מה יש *לדעתו* בקצה היקום. אפילו הכנתי תשובה יפה עם שלושה צבים ופיל, אבל היא תיגנז. אני מניחה שנחכה בכל זאת לפיזיקאים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לשמוע את התשובה היפה עם שלושת הצבים והפיל. ובכן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שברקת כיוונה לשלושה פילים וצב, לא? ואז תמהני אם היא כיוונה למיתולוגיה העתיקה, או שמא לגירסה של טרי פראצ'ט. מתוך הימור שהיא כיוונה לשני, תיאלצי, עדי, לקרוא את פראצ'ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון ויציב, אם כי כיוונתי (למה אין תמונות של זה ברשת?) דווקא למיתולוגיה העתיקה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, התכוונת למיתולוגיה העתיקה? שיואו, איזה מזל, כבר חשבתי שאני אאלץ לקרוא את פראצ'ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקראי לפחות את ''צבע הכשף''. הוא שווה את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לשאול מה זה בדיוק, לפני שאני הולכת לחפש? פשוט מאז שאמרו לי שמלכוד 22 שווה את זה הפסקתי להאמין לאנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר הראשון בסדרת "עולם הדיסק" של פראצ'ט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר פעם ראשונה, אז כדאי לקרוא באנגלית. פראצ'ט משחק הרבה עם שפה ועם ביטויים, וקשה לי להאמין שהתרגום לעברית מצליח לשמר את ההומור של פראצ'ט במלואו. (מצד שני, אני גם מאוד אוהבת את מלכוד 22, אז לא כדאי לך להקשיב לי בענייני ספרים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה של טעם (דא!). מלכוד 22 נחשב למצחיק מאוד, אבל זה רק בגלל שהוא כזה אפל, אירוני וציני להדהים. ההומור של טרי פראצ'ט הוא, בהשוואה, בלתי-נסבל ממש כמו סרטים של וולט דיסני, אבל מורצים בהילוך מהיר כדי שהקולות יהיו טיפה יותר צפצפניים, ועם הרבה יותר מדי סלפסטיק, ובלי אף זאב רע אחד לרפואה שיוכל לבוא ולעשות לדמויות איזו טובה ולהביא את הפסקול מעורר הכאב-ראש הנ"ל לקרשצ'נדו צפצפני אחד ודי. (עדי סתיו, לפעמים אפל, אירוני וציני) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו! התחלת ממוסיקת נשמה! (SOUL MUSIC).. אחד הגרועים בסדרה, לדעתי. תיקח את אחד הספרים מסדרת השומרים או ספר אחר מהסדרה של 'מוות'. מומלצים- מורט איש הקציר האמת שומרים, שומרים פירמידות קסם אמיתי ועוד רבים וטובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלכוד 22 הוא אחד הספרים הטובים שנכתבו! טלי, מוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם מסכים עם עדי. תגובה 82618 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 8751 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך במאה אחוז. ספר חכם, מצחיק ומעורר מחשבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט לא מתחברת לספר הזה, מה לעשות? ניסיתי, באמת שכן, אבל כל היוסריאנים והנייטלים וההוא עם השם שחזר על עצמו מיליון פעם שיגעו אותי. אמנם, עלי לציין שהבנת המונח "מילכוד 22" תרמה רבות לחיי, ומאז אני משתמשת בו בהנאה מרובה. העיקר שארז (ארז!) מסכים איתי. יש אלוהים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איך ארז יגיב על זה שהוא, עצמו ובשרו, משמש להוכחת קיום האל. ואגב הוכחת קיום, מעניין לאן הלכו נועה וזוהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלווווו, אני על המפה למרות שאין אתה מרגיש בכך. יש אלוקים... יש לי תומכים למרות שאיננו מרצים ב''ערכים'' מי יודע יום יאמר ויגלה עתידות.. ד''ש לכל שאר החבר'ה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גורם להוכחת קיומו של אלוהים! מה שלא אהבתי בספר הוא הסגנון הלא לינארי של הסיפור שבאמת משגע את הקורא שלא אוהב סגנון כזה ומעדיף סיפור מהצורה השמרנית יותר. כנ"ל גם בספר אחר שלו שקראתי שאליו התייחסתי בתגובתי למרות שהוא היה רומן תנ"כי על אחת הדמויות המרתקות ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, גם בנבואות קדימה (בינתיים לטווח של דקה אחת) אני מתחיל להצליח. כשאגדל בטח אהיה דב אנשלוביץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כל-כך ברור שתאמתם את זה ביניכם. תמשיך לחלום להיות דב אנשלוביץ (אבל למה שתרצה להיות דב? אוהבים אותך גם ככה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז היו מגלים כבר בהתחלה מה בדיוק קרה בתוך המטוס... והשאלה מה בעצם קרה בתוך המטוס היאפחות או יותר מה שהחזיק אותי במשך כל הספר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מייג'ור מייג'ור מייג'ור מייג'ור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל גולש כותב כמות מסוימת של ספרים האהובים עליו, והספרים הפופולרים ביותר מופיעים בסקר "מהו הספר האהוב עליך ביותר?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה ומתוודה, אומנם לא קראתי את מלכוד 22 אבל כבר מזמן הצהרתי כי אין כמו שחרור של ציוניות בריאה. סליחה לכל אלו שנפגעו ממני אי פעם. אני מייסמת משפט זה גם בחיי היום יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום שלושה צבים ופיל? צב אחד וארבעה פילים. המהדרין יטענו שזה לא צב אחד, אלא הרבה צבים "עד למטה", אבל הם שכחו שמדובר בצב אחד ששוחה בחלל לעבר מקום המפגש של הצבים אז הוא יזדווג עם צבה אחרת - תיאוריה המוכרת גם כתאוריית ה"ביג באנג". אבל ברצינות - אני מכיר תיאוריה שאומרת שהיקום מקופל בארבעה-מימדים: כמו שפני כדור הארץ הם דו-מימדיים שמקופלים בתלת-מימד (ולכן אפשר לנוע לאותו כיוון בלי סוף ואף פעם לא להגיע לקצה), כך היקום כולו הוא חלל תלת-מימדי שמקופל בארבעה מימד: אפשר לנוע בקו ישר אינסופי בלי להגיע לקצה, אלא מקסימום לחזור לאיפה שהתחלתם. בכתבה בני"ט כתוב שהמרחב התגלה כ"שטוח", כלומר ששני קווים מקבילים באמת לא יפגשו, גם במרחקים קוסמיים - האם זה אומר שהתיאוריה שתיארתי לעיל שגויה, או שזה לא מנוגד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, האם קרינת הרקע היא the big afterglow? סתאאאם. גם אני קראתי את פראצ'ט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה מנוגד? גם שטח הפנים של כדור הוא שטוח וקוים מקבילים על שטח הפנים לעולם לא יפגשו, לא? (עוזי? עתודאים? עזרה להדיוטות בבקשה). דרך אגב, מישהו חשב על האפשרות שהיקום יותר קטן ממה שנדמה לנו, אבל האור שבוקע מן הגלקסיות מסתובב לו (כפי שתארת) שוב ושוב, סחור סחור, ומגיע אל עינינו בצורה של אשליה שיש גלקסיות מרוחקות יותר ויותר (בזמן ובמרחב)? זה יהיה נחמד לגלות שאנחנו בסופו של דבר מסתכלים על עצמנו (בעבר) כשאנו מביטים אל הכוכבים המרוחקים. סתם הרהור אידיוטי לשעות הערב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרך הקצרה ביותר להגיע מכאן לשם על שטח הפנים של כדור היא הקשת של המעגל (היחיד) שמרכזו הוא מרכז הכדור ועובר דרך שתי הנקודות. לכן הקוים הישרים במרחב הזה הם המעגלים הגדולים - וכל שניים כאלו נפגשים. פני כדור הם מודל לגאומטריה לא אוקלידית (רימנית), שבה אקסיומת המקבילים האוקלידית מוחלפת ב''כל שני קווים ישרים, נפגשים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להגיע מהר מהבית לגינה. פעלתי לפי עצתך, ואחרי יותר מ-12,700 קילומטר הגעתי. בפעם הבאה, תגיד איזו קשת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
12700? לא משהו בסביבות 40000? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם 40000 זה יותר מ-12700. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן 40,070 (שזה ההיקף בקו המשווה - זה משתנה משום שכדור הארץ הוא קצת מעוך והוא לא ממש כדור). עד כמה שאני יודע, 12,756KM זה הקוטר של כדור הארץ (ולא ההיקף). כנראה שמיץ אוהב לחפור מנהרות (היי! זה יותר קצר, אז למה לא בעצם?). דרך אגב, עפ"י ההגדרה של קו ישר מלמעלה, רק קו המשווה הוא קו ישר מבין כל קוי הרוחב, נכון? אז מה, קוי הרוחב האחרים הם "עקומים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שהגינה שלו מאוד מאוד רחוקה מהבית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הגינה שלו מאוד רחוקה מן הבית אז לא היתה לו ברירה אלא ללכת 12,000KM, משום שזו הקשת הקצרה יותר, ואז אין לו סיבה לבוא אל עוזי בטענות. בכלל, מיץ פטל היה ארנב, לא? אז שיחפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כנראה שמיץ אוהב לחפור מנהרות" טוב, הוא ארנב, לא? אז הוא רק צריך לשים לב לאיזה כיוון הוא פונה באלבקורקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא יגיע לפינסלבניה בטעות (כמו שקורה לארנבים שטועים בפניה באלבקורקי), הוא רק יצטרך להגיד הוקוס-קדבראאאא (או אברא-קפוווקוס) ולהמשיך את הדרך בנפנוך כנפי עטלף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהרכיב משקפיים. ולקוות שלא יגיע איזה בעל-מחבט שיעז להכות עטלף עם משקפיים. אתה בערך הבן אדם השלישי שאני מכיר, שמכיר את המערכון הזה בע"פ. חן חן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אופס" = העתקתי מהשורה הלא נכונה בטבלת הנתונים. באתי לפדח ויצאתי מפודח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר שאתה מתחפר באדמה ולא בטיעוניך, כיאה לארנב נבון ;) סתם נו. רק בשביל להזכיר לי את הפרק המצויין (של האליל והמורה הרוחני שלי, עליו גדלתי - באבא באגס באני), זה היה שווה ועל כך - תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כמובן שאם מותר לחפור מנהרות, אז הדרך הקצרה ביותר מנקודה לנקודה היא במנהרה ישרה. המרחב הזה הוא אוקלידי למהדרין (דרך כל נקודה שמחוץ לישר עובר מישור יחיד, ובו יש ישר אחד ויחיד שעובר דרך הנקודה ומקביל לישר). 2. כמובן שקוי הרוחב עקומים. בדוק פעם את נתיבי הטיסה הבינלאומיים - אף אחד לא טס לאורכם. בקוי הרוחב שקרובים לקוטב, המרחק מנקודה אחת לזו שמרוחקת ממנה ב-180 מעלות קרוב לקוטר המעגל (במרחב), בעוד שטיסה לאורך המעגל תהיה ארוכה פי pi, כמעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם משכללים את כמות ההספק שצריך להשקיע על מנת לעבור. אז אני לא כל כך בטוח שהדרך הישרה אוקלידית היא הטובה. (אגב, המרחב הזה לא ממש אוקלידי, יש עיוותים כבידתיים חביבים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משכללים = משקללים? אני מבולבל! הכל באשמת הכתב האשורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך ההספק (הכבידתי?) תלוי בכיוון הנסיעה? אם הכוונה היא שכדור הארץ אינו כדור מדויק אלא אליפטי מעט, אפשר לקחת זאת בחשבון, והקוים הישרים של המרחב ("עקומות גיאודזיות") משתנים בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החפירה, החפירה! זה לא פשוט לחפור דרך אדמה, וזה נעשה קשה יותר ככל שמגיעים עמוק יותר, וגם תלוי בסוג האדמה (לפחות בהתחלה, אחר כך מגיעים לליבה שהיא די הומוגנית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתרון הוא שלחפור צריך רק פעם אחת. אם למשל תחפור מנהרה (ישרה) מנתב''ג לניו-יורק ותבטן אותה כראוי, אפשר יהיה ליפול מכאן לשם בכשמונים דקות (אם זכרוני אינו מטעני), בלי להשקיע כמעט שום אנרגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאינך מעריך נכונה את עלות התחזוקה של מנהרה כזו, שלא לדבר על אספקת חמצן, בקרת לחץ, וכן הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר ליפול במעליות אטומות. אבל אל דאגה; אני מעריך נכונה את עלות הפרוייקט, וזו הסיבה שהמיזם שלי לחפירת התעלה נדחה עד שליבת כדור הארץ תתקרר קצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*ליפול* לשם? החצי הראשון של הדרך יהיה בירידה, אבל השני בעליה, לא? ויהיה לך עוד קצת חיכוך להתגבר עליו. אולי אם חוץ מלבטן את המנהרה גם תגרז אותה כראוי... (ועוד ניג'וס קטן: אחרי שהליבה תתקרר וזה יהיה מעשי, האם לא תצטרך להאבק על זכויות המקום בנקודת ההצטלבות עם המנהרה שתושבי לונדון ירצו לחפור לריו דה ז'ניירו, או אילושהן מנהרות אחרות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. חיכוך הוא בעיה של מהנדסים, לא של מתמטיקאים. במחצית הראשונה נופלים, ובשניה המהירות יורדת. יתרון: מגיעים לנקודת הסיום במהירות קרובה לאפס. 2. המנהרות לא חייבות להיות ישרות. כל מנהרה שנשארת מתחת פני השטח אמורה להביא אותנו בבטחה אל היעד; אם המנהרה שלך רוצה לעבור במקום ששלי נמצאת בו, תוכל לבנות מעקף של כמה עשרות מטרים בלי להפסיד שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא להפיל דברים (מים למשל, או נוזל אחר) אשר יפלו להם במורד/מעלה המנהרות, מטה מעלה, כך שיהיה ניתן להפיק מהם אנרגיה? למה לא לזרוק את רמי ורד במורד המנהרה ולסתום אותה מהר בבטון, משני צדדיה? למה אני שואל שאלות טפשיות, על הבוקר, במקום לארוז תיק ל"בית הספר"1? _____ 1 כן, כן, מבריזנים שכמותי מתחילים רק היום את הסימסטר שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה הראשונה - אם תפיק מהם אנרגיה בדרך למטה, הם לא יגיעו עד למעלה בקצה השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המים יגיעו עד לאמצע ע"י כח המשיכה (ואנו נפיק מהם אנרגיה) ואז, בתקווה שכדור הארץ עדיין לא התקרר כפי שתארת למעלה, הם יתפרצו חזרה כקיטור (ואז נפיק מהם שוב אנרגיה). נקרר את המים וחוזר חלילה (עד שחוק שימור האנרגיה יגרור לבטח את קירורה המוחלט של ליבת כדור הבוץ שלנו). __ אביב, באונ' ועדיין מדבר שטויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, מי צריך מנהרות? ממרום ביתי על הכרמל, ועל גבי מזרון-ים או משהו, אני יכול להגיע לכל עיר חוף בעולם, באיטיות-מה אבל ללא השקעת אנרגיה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם ניטפוק קטן: כמובן שאין לך שום אפשרות להגיע כך לטבריה (הקרובה יחסית) ובוודאי שלא לערי חוף אחרות לשפת ימות סגורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטבריה? בקלות. לא על גבי מזרון ים, כמובן, אלא עם מזרון יבשה, בדמות הסוסיתא-וישנה נטולת החיכוך שלי. הבעיה שלי תהיה איך לבלום בטבריה (כי אחרת, הרי גולן יצוו עצור, ולאו דווקא בדממה בוטחת). אתה צודק שאני אתקשה עם ערים לחוף אגמים גבוהים, בהרים. בטח יש משהו לחוף אגם טיטיקקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על גדות אגם טיטיקקה נמצאות הערים קופקבנה בבוליביה ופונו בפרו. (איזה חוסר מקוריות בשמות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LOL!!!!! איזו בקיאות בשירת נעמי שמר!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחל, רחל. נעמי שמר רק הלחינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי השיטות המתמטיות שאתה מציג, לנסוע ממתל אביב לחיפה לא עולה כסף, כי שתי הערים באותו גובה. מאיצים את המכונית בעזרת קפיץ, וכשהיא מגיעה לחיפה היא דורכת קפיץ חיפאי תוך כדי האטה, כדי שתהיה מוכנה לנסוע חזרה לתל אביב שוב בחינם. ואם יש לך קפיצים טובים גם אם שתי הערים בגבהים שונים לא תבוזבז אנרגיה. הצרה היא שכמעט כל הדלק שהמכוניות ההנדסיות שורפות (ואלה הן המכוניות של ימינו) בדרך מתל אביב לחיפה נשרף כדי להתגבר על החיכוך עם האוויר. (זה שלא קיים אצלכם). שמעתי פעם בטלויזיה איזה דביל בשם פרופ' עדי צמח חוזה התגברות על בעיות התחבורה בעזרת "אנטי גרויטציון". הטמבל בכלל לא הבין שהבעיה העיקרית שאותה הוא אמור לפתור היא בעיית החיכוך. מה דעתכם על "מינהרות ואקום" ? זו דרך שבעזרת ניתן באמת לחסור כמעט את כל האנרגיה בתחבורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שעיקר החיכוך במכוניות (ההנדסיות) של היום הוא עם הקרקע, ולא עם האויר. אם לא הוצאת פטנט על שיטת הקפיצים, זה הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה עם הקפיצים, זה גם עובד אם עוצרים בדרך ברמזורים? מה קורה אם צריך לעצור מסיבות אחרות? מביאים שעון אנלוגי מהבית? אני זוכר משהו אחר שפעל על גלגל תנופה. אוטובוסים שנוסעים מתחנה לתחנה (מרחק קצר, עד 2-3 קילומטר) ומונעים בכוחו של אותו גלגל. מישהו יכול להסביר את אופן הפעולה של המערכת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את השיטה עם גלגל התנופה, אבל הכרמלית עובדת ע"י איזון משקל בין קרונות הנעים בכיוונים הפוכים. (מי אמר שאין רכבת תחתית בישראל!?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הביצים של גוראל, הרכבל בראש הנקרה, הכסאות בחרמון ורוב רכבות הכבלים שראיתי בחו''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלגל התנופה היה אמור לאגור את האנרגיה הקינטית בזמן הבלימה, ולהשתמש בה אח"כ כשרוצים להאיץ (עם או בלי המרתה לאנרגיה חשמלית וטעינת מצבר). הגלגל הנ"ל היה צריך להסתובב מהר מאד (לא זוכר כמה סיבובים בשניה, אבל הרבה), מה שהיה מקשה מאד לסובב את המכונית בגלל אפקט הג'ירו. זה הוביל לפתרונות מסובכים יותר של שני גלגלים שמסתובבים בכיוונים הפוכים, ומכאן (דרך בעיות סינכרון, סרבול ומשקל) לגניזתו הסופית של הרעיון. אזהרה: האמור לעיל מסתמך על זכרוני הרופס. סימוכין יובאו (אולי) עפ"י דרישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של גלגל תנופה לא נגנז, הוא אפילו יושם בהצלחה ברכבות פרבריות. רכבת פרברית היורדת במורד הר, לדוגמא, ממירה את את האנרגיה הפוטנציאלית בסיבוב גלגל התנופה וזה האחרון מספק את האנרגיה לרכבת במישור. היפנים מתכננים, ממש בימים אלו, בניית גלגלי תנופה המבוססים על מוליכי-על בוואקום. גלגלי ענק אלו ימצאו בוואקום + הקירור המתאים ויסובבו למהירות מסויימת וימשיכו להסתובב (כמעט) ללא איבוד אנרגיה. יישום דומה לגלגל התנופה ניתן למצוא במכוניות ההיבריד. הונדה כבר הוציאה לשוק דגם היבריד המכיל שני מנועים, מנוע רגיל + מנוע חשמלי. המנוע הרגיל נכנס לפעולה רק כאשר מגיעה המכונית למהירות מסויימת, עד אז מניע את המכונית מנוע חשמלי המוזן מקבלי ענק. כאשר מאיטה המכונית נעצרים הגלגלים ע"י גנרטורים הטוענים את הקבלים. בכדי להאיץ, שוב פועל המנוע החשמלי ללא עזרת המנוע הרגיל. מכוניות היבריד מסוגלות ל"סחוט" 50 קילומטרים לליטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לכך שאינו מיושם במכונית, לא לכך שאין בעולמנו גלגלי תנופה וגם לא לכך שאין בעולמנו מכוניות היברידיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל ההפסד הוא בגלל החיכוך עם האוויר. במקום השני בגלל השימוש בבלמים בזמן הנסיעה. החיכוך בגלגול הצמיג על הכביש ובמיסבי הגלגלים זניח (יחסית). גם במטוסים עיקר שריפת הדלק הוא בגלל החיכוך, ולא בהמראה, במיוחד בטיסות ארוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיכוך עם הקרקע הוא בעצם מה שדוחף את המכונית קדימה. בנקודת המגע עם הכביש הגלגל נע נגד כיוון הנסיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה הראשונה נכונה. השורה השנייה לא. נקודת המגע עם הכביש לא נעה כלל יחסית לכביש. הרף עיין אחר כך היא כבר לא נקודת מגע, ונעה מעלה עם רכיב הולך וגדל בכוון תנועת המכונית. מכל מקום, לעניינו, כח החיכוך הזה לא עושה עבודה שמבזבזת אנרגיה לשווא, אלא דווקא הוא זה שאחראי לכך שיהיה דבר כזה שנקרא מכונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הסטטיות של נקודת המגע, אתה צודק, בעניין החיכוך שאינו גורם לאובדן אנרגיה, זה בדיוק מה שטענתי. אני חייב להגמל מההרגל של לשכוח דברים שלמדתי לפני כמה שנים או מההרגל השני של לנסות להראות בקיאות בנושאים שאני כבר לא זוכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. חזקתי והדגשתי את טענתך זו שהיא קשורה לחילופי הדברים הכללים. ולא יזיק להיזכר בדברים כאלה, וגם לא נורא אם טועים. בשביל זה אני כאן . . . :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי החיכוך על ציר הגלגל גורם למירב אובדן האנרגיה במהירויות נמוכות, בהן התנגדות האויר זניחה ( פרופורצינלית למהירות בחזקה שלישית, בערך). גם בצמיגים מתבזבזת אנרגיה רבה (הם לא קשיחים לגמרי, והאויר שבתוכם עובר שינויי לחץ עם הסיבוב), ומי שלא מאמין לי, שייגע בהם אחרי נסיעה. אוף, כמה פעמים אני כותב הערב את המילה ''פרופורציונלית''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. כל זה דורש אנרגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי, במודלים המקובלים התנגדות האוויר פרופורציונאלית למהירות בריבוע בדיוק. יש שם מכפלה של קבוע שקשור בגאומרטיה כפול צפיפות האוויר כפול המהירות בריבוע לחלק לשניים. הרעיון לנגוע בצמיגים (בצמיגים, בתנאי שלא חוממו בשמש. לא בבלמים.) אחרי נסיעה הוא רעיון טוב כדי להעריך את בזבוזי האנרגיה בצמיג. אם לא אשכח, אני מתכוון לעשות זאת מחר, ואם מזג האוויר יישאר כמו עכשיו, אני מהמר שאצבעי תקפא מקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרתי לנגוע בצמיג (אחרי נסיעה של כ 8 קילומטר). האצבע כרגע בהפשרה . . . הדפורמציות של צמיג הגומי וגם האוויר בצמיג הן ברובן אלסטיות ואין בהן אבודי אנרגיה. האוויר אמנם מתחמם מעט תיאורטית בדחיסה אך מתקרר בהתפשטות וכיון שהצמיג מבודד אותו אין אבודי אנרגיה ע"י מעבר חום. לעומת זה, מה שספרת לי בתגובה אחרת, על ההתנהגות הלינארית של כח הכבידה בתוך כדור הארץ ממש חדש לי ומפתיע. מאד מעניין, איך זה יוצא לאלוהים בפוקס . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע בצעתי שוב את הניסוי אחרי נסיעה חזרה של אותם 8 קילומטר, ויש הדירות בתוצאות. בנסיעה גם חשבתי על הכח הלינארי בתוך כדור הארץ, והגעתי למסקנה שאני ממש טמבל. בעצם לא צריך אפילו כלל לחשב, אלא רק להפעיל קצת המחשבון הטבעי. ידוע (כלומר, זה משהו שידוע לי) מתורת האלקטרוסטטיקה (התיכונית) שבתוך כדור מוליך כשכל המטענים מרוכזים בצורה שווה על המעטפת אין שדה חשמלי. מאחר שחוק קולון וחוק הגרויטציה דומים מבחינת השפעת המרחק (מחולקים למרחק בריבוע), צריך להבין שבתוך קליפה מאסית כדורית דקה אין שדה גרויטציוני שהוא תוצאה של הקליפה הזאת. אם נחזור לענייננו ונרצה לחשב את תרומת הקליפה שמחוץ לחלקיק אפשר לחשב אותו כסיכום של הרבה קליפות דקות, ותרומה של כל אחת מהן היא אפס. לכן הייתי צריך להגיע למסקנה זאת לבד. לכן אני טמבל. מ.ש.ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה נקרא חוק גאוס, וכמעט שלחתי לך דוא"ל בעניין, אלא שבעיות השעה עיכבו אותי. לגבי קליפה אחת, אם מחלקים אותה לחרוטים קטנים שקוקודיהם בנקודה בתוך הכדור בה אנו מתעניינים, קל לראות איך כל כיפה מבטלת את הכיפה של החרוט הנגדי בהתאמה, בגלל התלות של השטח ב R^2 ושל הכוח ב R^-2. לגבי הצמיגים: יש המלצה ידועה לא למלא אויר אחרי נסיעה ארוכה כי בגלל החום לחץ האויר בתוכם גבוה ומד הלחץ במשאבה יוטעה. אולי 8 ק"מ במהירות נמוכה לא מספיקים, בטח לא כאשר הצמיג רטוב. ייבדק. ___ 1- כוונתי שההסבר שלך נכון, לא שאתה טמבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותבים תמימי דרך מוזהרים בזאת שטל קיצר את קו העפרונית . _____________________ הקו שמעל היה ארוך במקור. הפתרון המכוער הוא הקו שמתחת ___________.________________._________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי החרוטים, על כך בדיוק חשבתי עכשיו בסופרמרקט (עד שהגעתי לקופה ולא מצאתי בכיס את הנרתיק הקטן הזה עם הישראכרט ועוד כמה כרטיסים מטומטמים, והיה לי כבר משהו אחר לחשוב עליו. אבל עכשיו מצאתי את זה בבית, שניה לפני שצלצלתי לבטל אותו. האירוע הזה יחקר. יש לי גם חשוד עיקרי, שאינו אני.) חוק גאוס, עד כמה שזכור לי הוא כללי יותר, ומטפל בתחומים סגורים, לא דווקא כדוריים (למשל בצורת פיל. ערן !), זה קצת יותר מסובך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקנאה מאד, ואינני צינית בכלל! כשאני בסופר כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זה: "אם שש שקיות עולות 8.90 ו12 שקיות עולות 10.90 אז כמה זה יוצא הפרש לשקית? וההפרש הזה שווה את זה שהשקית נקרעת יותר מהר? ואיזה שקיות זה אלה שנקרעות מהר?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מפריע. הולך מהר. לא רואה-יש-תור ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היעלמות הנרתיק עם הישראכרט והכרטיסים האחרים הייתה כולה ובמלואה תוצאה של מחדל עצמי שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי (קראתי לפני חודשיים את ספר הרכב של סובארו אימפרזה) שלא רצוי למלא אוויר אחרי נסיעה רצופה של חצי שעה ומעלה, כלומר 8 ק"מ אינם מספיקים כדי לחמם את האוויר ואת הצמיג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איבוד האנרגיה בגלגלים הינו כעין וכאפס לעומת הביזבוז הנוראי שבמנוע ובחלקיו הרבים. עשרות החלקים הנעים במנוע הדחיסה הקיים מאבדים את מירב האנרגיה עקב החיכוך הרב. נסו להפעיל את שיטת הבדיקה שלכם (הנגיעה) על אחד מאותם חלקים. (לאו דווקא בחלקים הקרובים לבעירה עצמה) (החיכוך והתחממות הגלגלים זניחה כמעט כחיכוך והתחממות ישבנו של שאול יהלום בנסיעה מירושלים לתל-אביב.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במנוע בודאי יש איבודי אנרגיה רבים. בראש ובראשונה בגלל הנצילות התרמודינמית הנמוכה שלו, ולא דווקא בגלל ''חלקיו הרבים''. אבל זה סיפור לגמרי אחר. אם לא יהיו איבודי אנרגיה אחרים לא יהיה צורך בכלל במנוע, או שיידרש מנוע חשמלי בעל הספק קטן מאד, וממילא יחסכו גם איבודי האנרגיה במנוע. במילים אחרות איבודי האנרגיה אליהם דיברנו הם אלה שגוררים גם את איבודי האנרגיה במנוע. אם הם לא יהיו, לא יהיהו גם איבודי האנרגיה במנוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה בכל מקרה צריך להאט ולהאיץ כל הזמן, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי 78 ק"מ של נסיעה רצופה, ניכרת התחממות מסויימת באזורים מסויימים של הצמיגים (בעיקר בצדיהן), אך מדובר בטמפרטורה של מקסימום 28 מעלות (זה בערך כמו הטמפרטורה של מי הבריכה המחוממת בחורף. צינור הפליטה, לעומת זה, ממש לוהט.) לאחר למעלה ממאתיים ק"מ עם שתי הפסקות קצרות, נדמה לי שזה אפילו פחות. בקיצור, אין מה לחפש שם מקורות לאבוד אנרגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי נתונים לגבי מקדם הגרר במכונית ב - ולגבי חיכוך הגלגול בצמיג מכונית ב - מקדם החיכוך בגלגל רגיל של מכונית הוא 0.015 (בגלגל רכבת, אגב, 0.001 .) לפי זה כח חיכוך הגלגול בצמיג במכונית כמו שלי שמשקלה 930 ק"ג הוא 14 ק"ג. (החיכוך במיסב אפסי לפי מקור אחר שמצאתי.) כח החיכוך בגלל התנגדות האוויר במכונית כמו שלי ששטחה הפרונטלי 1.68X1.33 מטר בריבוע, לפי מקדם גרר 0.39 שנוסעת במהירות 100 קמ"ש הוא 38 ק"ג. במהירות 130 קמ"ש 64 ק"ג. יוצא שבמכונית יש משקל גבוה יותר ממה שחשבתי להפסדים בצמיד אך עדיין בנסיעה בין עירונית ההפסדים בגלל התנגדות האוויר גבוהים הרבה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במנוע קפיצים אין בעירה פנימית, אין אש, אין עבודה. אז זה הפתרון לנסיעות כשרות בשבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המנוע הזה http://www.discover.com/archive/index.html באמת יכול לפתור בעיות הלכתיות של נסיעה בשבת! לא ממש קפיץ, אבל גם הוא משתמש באנרגי מכנית בלי בעירה. הסתייגויות, מר ו.? (הלינק מומלץ גם למי ששאל על גלגל תנופה, למרות שזה לא הגלגל אליו כיוונתי שם). ______ 1- המספר בכותרת נועד למשוך את תשומת לבו של מתמטיקאי מסויים, והוא חסר משמעות (המספר, לא המתמטיקאי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה יעזור. יש איזה ''איסור טילטול'' ו''תחום שבת'' שאסור לצאת ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכל תל-אביב היא באותו תחום, לא? אז לפחות לנסוע מהבית לבית הכנסת ביום כיפור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו זה היה נכון, היה מותר לעשות את הדרך על אופניים או רולר-בליידס, אבל הרי גם זה אסור, מן הסתם בגלל הטלטלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הפעם הראשונה שאני שומע על כזה איסור. מישהו אולי יכול לפרט את מקור האיסור הזה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |