בתשובה לעדי סתיו, 13/02/03 13:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין צורך להפוך אותי לאויב הציבור הנשי מס. I, אני לא מניח שבמקרה של קונפליקט האשה היא המשקרת, מאיפה אתה מביא את הדברים האלה? לגבי החלק הראשון של תגובתך, יש קונפליקט ידוע בביולוגיה של אוכלוסיות שקשור לעול ההורות. הקונפליקט הוא מי "יתקע" בסוף עם הצאצא ויאלץ להשקיע בו, ויש הרבה דוגמאות בהם כל הורה מנסה לגלגל את האחריות להורה השני ולהימלט. (כלומר, 100% השקעה של מי ש"נדפק" ו-0% של מי שברח). לעיתים המצב לא כזה קיצוני, ויש גם דוגמאות להורות זוגית אידילית, בה שני הצדדים נושאים בנטל. למה אני מספר לך את כל זה? לא יודע. אולי כדי לתת לך פרספקטיבה קצת יותר רחבה, זו לא רק בעיה של אנשים, אלא בכל העולם החי. אתה מניח (באופן מאד מקובל) שנטל ההורות בבני האדם הוא על שני ההורים וגם קורא לזה חובה מוסרית. רק שעל מוסר אפשר להתווכח. לומר שזו *חובתו* של ההורה נראה לי קצת קיצוני, מבחינה חוקית אני לא חושב שאפשר להעניש גבר שעזב אם צעירה והלך להתפרפר עם פרגית אחרת. (ואולי אני לא צודק, כי על הזנחה ניתן להעניש, יש משפטנים באולם?) אני חושב שסלע המחלוקת שלנו נובע מהטיעון הבא (שאני מציג): במידה ואדם ניצב בפני צומת החלטות, המובילה לכיוונים שונים, והוא בחר בדרך מסויימת, הרי שהוא נושא באחריות לגורלו בדרך זו. בהשלכה לענייננו, לעבור הפלה או לא היא צומת החלטה, לא החלטה נעימה, אבל החלטה: לסבול ניתוח, או להפוך לאם בטרם הזמן. במידה והאם *בחרה* להיות אם (לא כולל מקרים בהם רפואית אסור לה לבצע הפלה), הרי שגורלה כאם חד-הורית נקבע על ידה, ועליה להסתדר עם זה. שים לב, שבשום מקום במהלך הסיפור הזה, לא יכול האב לבחור בשביל האישה מה לעשות, רק, לבחור גם הוא דרך בצומת החלטה משל עצמו: לקחת אחריות על התינוק במידה ויוולד, או לנער את חוצנו מן התינוק במידה ויוולד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גבר שזנח אם צעירה חייב בתשלום מזונות לילדיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ולא מענישים אותו על זניחת האם אלא על זניחת הילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעצם, למה אני אומרת עונש? מדובר בחובת נשיאה באחריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 129406 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בשביל הרקורד, גם אישה ללא ילדים זכאית במקרים מסויימים למזונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרספקטיבה שלי אכן רחבה מספיק כדי לכלול את דוקינס, כך שאני מכיר את הקונפליקט, ועליו חשבתי כשכתבתי שהגבר יכול לברוח. שים לב שצומת ההחלטות של האשה והגבר בנוגע להריון נפתחים _לא_ בהחלטה להפיל או לא להפיל, אלא פשוט במגע מיני. כאן לשניהם היתה בחירה. מבחינת הגבר, הסתיימה עבודתו. זו הבחירה הקריטית שלו, והוא צריך להיות אחראי לה. גם האשה. יותר מאוחר יכול להיות שתהיה לה עוד בחירה, אם לבצע הפלה או לא. בשום מקום אין _לגבר_ מעורבות בהפלה, ואין שום אפשרות להוסיף עוד בחירה מקבילה לגבר. הוא _לא_ יכול להחזיר את הגלגל אחורנית ולהפסיק את ההריון, לא משנה כמה הוא רוצה, בלי שום קשר למחיר האישי שאותו הוא מוכן או לא מוכן לשלם. רק האשה יכולה, והמחיר האישי הוא שלה בלבד. אתה מציע לתת צומת מקביל לגבר, אבל זו אשליה: הוא כשלעצמו יכול לברוח, אבל התינוק אכן יוולד ויצטרך חיתולים, ואוכל, ובגדים חמים, וסולר לתנור, וספרים לבית הספר, ושוקולד למרוח על הסנדביצ'ים, וטלפון סלולרי, ושרוכים ספייר לטירונות. אם האב לא נותן 50% מהמאמץ בגידולו, האשה צריכה לתת את כל ה-100%. זו לא באמת צריכה להיות בחירה של הגבר בלבד. רק מנקודת המבט של הגבר העוזב ההריון הופסק ונשלם. זה מה שכל-כך מרגיז כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד עניין. אם נסתכל על הבעיה בצורה מסודרת, אולי תוכל לראות למה ההצעה שלכם נראית לי אבסורדית. בסופו של דבר, לפי המודל שלך, אם יש התחלת הריון, אז אחרי שקלול כל ההחלטות יש שלוש אפשרויות: (1) יש ילד, האם והאב משתתפים בגידולו, (2) יש ילד, האם מגדלת אותו לבד, ו-(3), האם עוברת הפלה. אתה אומר שלאב צריכה להיות אפשרות לפסול את 1, מכיוון שלאם תהיה ממילא אפשרות לבחור בין 2 ל-3. אלא שאין שום קשר בין השניים. אז מה אם היא יכולה לבחור בין 2 ל-3, מה זה נוגע לאחריותו ב-1? היא יכולה גם ללדת ולמסור את הילד לאימוץ, או להגר למדינת רווחה שתתמוך בילד, או למצוא גבר בעל לב זהב שיגדל את הילד כאילו היה בנו\בתו שלו. למה ההפלה חייבת להיות קשורה לכאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאם יש אפשרות להחליט בין (1), (2), (3) ו- (4) למסור את הילד לאימוץ. האב חסר כל יכולת החלטה. זה בסדר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |