|
||||
|
||||
תסתום את הפה שלך, יא מלוכלך! מי אתה בכלל? טינופת! (כדה"ב, ורק שנתן זהבי האמיתי לא יראה את זה...) |
|
||||
|
||||
נכון שטומי לפיד מגדף את מתנגדיו בצורה יותר רהוטה אבל תחשוב על היתרונות. 1. טומי לפיד הופיע בטלויזיה, הוא השתמש במחוות גופניות כמו לעמוד ולצעוק על האוביקט, לצאת מהאולפן בהפגנתיות וכו'. ברדיו כדי להשיג אפקט דרמטי דומה צריך אמצעים ווקליים בוטים. בתוכנית הבוקר למשל נתן זהבי לא צועק ולא מקלל. 2. בכנסת, יכולת התבטאות כזו יכולה להוות יתרון משמעותי. 3. קהל היעד הוא אנשי השכונות ועירות הפיתוח. הפרענקים הפרימיטביים האילו לא מבינים שפה אחרת. 4. מה זה כדה"ב? |
|
||||
|
||||
4. כתובת דוא"ל הושארה בכוונה (או משהו כזה) |
|
||||
|
||||
4. תודה. |
|
||||
|
||||
ובהזדמנות: מה הם אאל"ט ודומיו? |
|
||||
|
||||
אאל''ט - נראה לי הגיוני אבל אני לא מבין כלום בנושא אז אפשר להתיחס למה שאני כותב כשטויות אלע''ד - אאל''ט כשמדובר בעניין משפטי תטל''א - אין לי מה לענות לך אך לי חשק להודות בתבוסה בויכוח. |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה. אני לא עורך דין. תשובה טובה לשאלה אחרת. |
|
||||
|
||||
כמי שהביא את תטל''א לאייל, אני מודיעך שהפרוש שלך שגוי. |
|
||||
|
||||
זה עלול לבלבל את קהל משתמשי כדור הבדולח. בסוף יהיה צורך בכדה''ב כדי להבדיל בין השנונים ובין העתידנים. |
|
||||
|
||||
הכל עניין של קונטקסט. כדה''ב שמשולב בתוך משפט, או אפילו בתוך פיסקה, הוא ככל הנראה כדור בדולח. כדה''ב שמופיע בשורה משלו בסוף הודעה מתייחס, כנראה, לכתובת הדוא''ל. (דובי, כדה''א) |
|
||||
|
||||
נו, אבל בדיוק בשביל זה עמלו טובי המוחות (אהמממ) והמציאו את המונח הנכבד נכב"ד (נבואת כדור-הבדולח), להבדיל בין קודש לחול. מתי יוקם כבר מאגר הר"ת האיילי, שע"י tooltip קטן יפרש את המונחים האייליים לטובת תיירים מזדמנים, איילים שטרם צימחו קרניים והאיילים הסניליים שהתרבו כאן לאחרונה? אלט"כ (ט. כהן), אבל ישא"ק, אא"ט. |
|
||||
|
||||
אפשר אולי להציע להפסיק לרשום את זה? ברוב המכריע של המקרים שכותב קבוע כותב בשם אחר, ומשאיר את כתובתו, זה בכוונה; וזה כמעט תמיד גם די ברור, לפחות לקוראים חובבי הקהילתיות (והם הרי קהל היעד של ההערה). |
|
||||
|
||||
כן, זה מגוחך באותה מידה כמעט כמו ''לדעתי''. אם זו לא דעתך, אל תדבר. |
|
||||
|
||||
לדעתי לא מגוחך להוסיף "לדעתי" במקומות בהם אתה רוצה להדגיש שמדובר בדיעה שאינך מתכוון לבסס על עובדות שאתה יכול לצטט או ללנקק, כלומר ה"לדעתי" הוא השום בו אתה מנופף נגד חבורת מיץ1. השווה "נסיגת צה"ל מלבנון עוד תעלה לנו ביוקר" עם "נסיגת צה"ל מלבנון עוד תעלה לנו ביוקר, לדעתי". ____________________ 1- בחיבה, בחיבה. |
|
||||
|
||||
(שקלתי והחלטתי לא למכור את זהותי הווירטואלית בעבור המשך בדיחה תפלה. כדה"ב.) נגד חבורת מיץ[אותו 1] אני מעדיף יתד בלב, כלומר התמודדות בזמן-אמת עם הטענות. הרי ממילא אין שום דרך לצטט או ללנקק הוכחה לכך שנסיגת צה"ל תעלה לנו ביוקר, אז אני באמת לא רואה שום הבדל בין המשפטים. תחזית היא דעה, וגם כל קביעה שמערבת מונחים סובייקטיביים. אני לא מחרים את המלה "לדעתי", אבל היא מבחינתי עיטור סגנוני ותו לא. |
|
||||
|
||||
סגנון הוא לעיתים דבר חשוב. החשיבות של המילה ''לדעתי'' (במינון סביר) היא בידוע הקורא שהכותב מודע לכך שמה שהוא אומר זו עמדה ולא עובדה. אני יכול להצביע על כמה כותבים באייל שלעיתים נותנים תחזיות ולגמרי לא ברור מדבריהם שהם לא חושבים שזו עובדה מוצקה. |
|
||||
|
||||
''לגמרי לא ברור'' לדעתך, כמובן. לאחרים (נגיד, לי) אולי ברור לחלוטין. אבל אתה צודק, סגנון זה דבר חשוב. ''לדעתי'' מזמין תגובה וויכוח, בעוד שלנקודה סופית נחרצת יש נטייה לסגור את הדיון, לדעתי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |