 |
|
 |
||
|
||||
 |
להתחיל להשתמש בו איפה שהגיוני. למשל: בתעתיקים של שמות עבריים ללועזית. הסתכלת פעם על הזוועה על השלטים של מע"צ? אפשר לחשוב שעקביות היא מלה גסה עבורם. הכתב הכרמלי אידיאלי לתעתיקים של שמות מקומות ואנשים על שלטים וב-CNN כאחד. גם ככה צריך הזר ללמוד ש-H זה לפעמים ה' ולפעמים שיעול גרוני, ש-A זה לפעמים סגול ולפעמים פתח, וש-E לפעמים לא הוגים, תלוי בפקיד המאיית. אז כבר קל יותר לעבור לתעתיק אחיד ושיכירו חמישה סימנים חדשים עבור חמישה עיצורים חדשים. כל התעתיקים משפות אירופיות ביזאריות תמיד שומרות על הסימנים המיוחדים שלהן ב-CNN, אז אין סיבה שאנחנו נצטרך להסתפק ב-26 הקיימות באנגלית. עוד מקומות – הוראת עברית לעולים. כתיבה בסלנג ובעברית מדוברת (קשה לכתוב אותן נכון פונטית בלי תנועות). וכמובן – התחלה של כתיבה במדע ובטכנולוגיה. מישהו יודע ורוצה להתקין אתר דיונים דמוי-אייל כדי לעשות בו ניסויים כאלה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. כלומר, מי שילמד את הכתב הכרמלי, לשיטתך, הוא תיירים (שיאלצו ללמוד שיטת כתיבה חדשה כדי לקרוא שלטים), ועולים חדשים, שלא יוכלו להשתתף בתרבות הישראלית הכתובה ב-30 השנים הקרובות משום שמידרת אותם מקריאת השפה העברית בכתיב המקובל שלה. גם המדענים, שגם כיום סובלים מקהל מוגבל לכתיבה עברית, יאלצו לשיטתך להגביל את עצמם עוד יותר לשיטת כתיבה שהם לא מכירים ושתהיה בלתי אינטואיטיבית לחלוטין. יותר מכל אני מרחם על הסטודנטים, שיאלצו לא רק להתמודד עם טקסט בעל תוכן קשה, אלא גם עם פורמט לא מוכר שדורש פיענוח. תזכיר לי למי כל זה אמור להועיל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטודנטים, התיירים, העולים והמדענים ימצאו את עצמם משתמשים בכתב המתאים הרבה יותר למטרותיהם. הסטודנטים, כי טקסטים רבים הרבה יותר יהיו כתובים בשפת אמם ולא בשפה זרה, גם אם בכתב חדש הדורש תרגול מסויים; התיירים, כי שמות המקומות יכתבו בצורה עקבית; העולים, כי לפחות את הלימוד הראשוני של השפה הם יוכלו לעשות בכתב קל יותר; והמדענים יוכלו להמשיך לעבוד האנגלית או לנסות גם קצת בעברית. הבעיה היא שלתקופת-ביניים שתי השיטות יהיו נפוצות, אבל זה לא אומר שלאשורי יש איזשהו יתרון, או יהיה לו בזמן תקופת המעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקוראי עברית ותיקים, שגם מכירים את הא"ב הלטיני משפה זרה כלשהי, קריאה בכתב הכרמלי (או בכל שיטת ליטון סבירה אחרת) לא תהווה כל קושי. את האותיות החדשות, גם אם לא יזכרו מייד, יבינו מן ההקשר בעת קריאת טקסט. תחושת הזרות או הגיחוך, שבהתחלה הן בלתי נמנעות, נעלמות לאחר כמה דקות. הכתיבה, כמובן, היא סיפור אחר. אבל גם כאן, מה שקשה יהיה לכתוב בלי שגיאות; כתיבה כך שתצא מובן תהיה קלה מאוד, לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיחור מסוים (סליחה), אני רוצה לצאת כאן להגנתה של מע"צ (באופן חלקי לפחות): מע"צ נוהגים בשלטיהם לפי תקן ישראלי (שפרופ' אורנן, אם איני טועה, היה שותף בקביעתו). דווקא על העקביות הזאת (שגורמת להם לכתוב Petah Tiqwa) הם זוכים לא אחת לקיטונות של רותחין (ואף לעג) מצד אנשים שמתלוננים שזה "לא כמו באנגלית" (או משהו כזה). מע"צ סוטים מן התקן רק בשני מקומות - הם אינם מסמנים קו מתחת ל H המציינת ח' ומתחת ל Z המציינת צ'. אני מנחש שאם ישאלו אותם הם יאמרו שזה "מסיבות טכניות". אם ראית שלטי מע"צ לא תקניים - אשמח אם תספר לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*קיתונות* כמובן. לעשות את השגיאה הזאת חמש דקות אחרי שהצהרתי שאני מבחין היטב בין ט' לת' - באמת מביך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השלטים של מע''צ נוסחו ע''פ תקן אורנן, צריך לגנוז את התקן הזה באיזה פח אשפה גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ככה אני אמרתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שירי מירי לחשה לך את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע כמה מהם של מע"צ, אבל טרם ראיתי שני שלטים עם תעתיק זהה של השם "הרצליה". העיר הזאת סובלת מאותו מספר עיוותים כמו שם המשפחה שלי, בערך (כלומר - אינסופי). Herzlia, Herzelia, Herzeliyya, Herzliya וכל משחק נוסף שאתה יכול להעלות על דעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח כי 'הרצליה' היא כאב ראש לכל שיטת תעתיק, כיוון שזה שם שנגזר בכלל מגרמנית (או יידיש) עם סיומת עברית. נכון שישובים רבים נקראים בשמות שאינם עבריים שורשיים, ולכן כל תקן לתעתיק חייב לדעת להתמודד עם כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שרק Herzeliyya (בטוח שככה, ולא Herzliyya?) הם של מע"צ. אם עיריית הרצליה (או אולפני הרצליה - או מי שלא יהיה) בוחרים לכתוב אחרת, זו כמובן לא אשמתה של מע"צ. אגב - בין עיריית אילת לבין מע"צ ניטש פעם סכסוך - כשמע"צ התעקשו על "Elat" (שהוא התעתיק הנכון1) - בעוד האילתים רוצים "Eilat" (כי "זה נשמע יותר דומה לאיך שאומרים את זה") --- 1 אם תסלחו לי על הביטוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת התלונות שלי על התעתיק המע"צי היא שצרי מלא נכתב כ-E. זה מטומטם כי זה גם מטעה פונטית, גם לא עקבי עם הכתיב הקיים, וגם מפספס דקדוקית לעתים קרובות כשצריך לדעת שיש שם י'. Bene Beraq אלק. אני עם עיריית אילת במאבקה הצודק! (עדי סתיו, בורר מלים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Eilat לנצח! -- כליל, פטריוט אילתי. או שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Eyla'th. ת"ו רפה בסוף מלה... אין בה דגש, למיטב-ידיעתי?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחטיבת הביניים למדה איתי אחת בשם אורית. המורה שלנו לאנגלית התעקשה לכתוב את השם שלה עם th בסוף. זכיתי להיות בכיתה בתום שיעור אחד, אז ניגשה אותה אורית למורה ונתנה לה שטיפה כדי להבהיר לה שקוראים לה אורית, לא אורית'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמו של אדם נכתב (ונהגה) כפי שאותו אדם (או הוריו) בוחרים לכתוב. אתי בכתה למדו לפחות שלוש איריות (רבוי של אירית), למרות שאף אחת מהן לא היה מוצאה מאירלנד. עם הבן שלי למד ילד בשם דולב, במלרע, למרות שהעץ הוא כידוע דׁלב (במלעיל), על משקל אורן, רותם, תומר וכו', ובדרך כלל איננו דולבים(1). דוגמאות נוספות, נפוצות למדי, רוב הנקראים איתי כותבים את שמם בארבע אותיות, למרות שיועצו של דוד המלך נקרא אִתי הגִתי, יש נעה ויש נועה, ואפילו בדוב נתקלנו. ____ (1)כמו שכתב המשורר: אני דולב, אתה דולב והיא דולבת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו גם עודד שנכתב במקור עׂדד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מתקן, אלא שבהקשר הזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא מספרים לי שום-דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ויקוב, ושלומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדברי הימים - דויד בספר שמואל - דוד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמואל א', או שמואל ב'? ראה לדוגמה - |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוק בכל תנ''ך מודפס ותראה שבאותו הפרק תמיד כתוב ''דוד'' ולא ''דויד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט, לא השתמשת ב"כתיב מסורה"... נסה כך: http://www.snunit.k12.il/kodesh/bible/hsmua029.html#... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן תמיד הסתבכו עם איות שמי (שושנה) באנגלית. כשנולדתי, הורי בחרו לכתוב את השם באנגלית Shoshannah בשביל להתאימה להגייה העברית ה"נכונה", אבל עדיין לא נתקלתי בישראלי שאיית ככה את שמי ביוזמתו. מצד שני, כשהייתי בצרפת, זכיתי בגלל האיות הזה להגייה נעימה ונכונה ביותר של שמי :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד היה ידוע, שהצרפתים משכילים הרבה יותר מן הישראלים... (לא שזה קשה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטוח שהצרפתים חושבים על עצמם כמשכילים יותר מן הישראלים, או מכל עם אחר, אם כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביידיש, אולי. למה מה קרה? תפקיד הכתב לבטא דקדוק ופונטיקה. גם זה וגם זה סובלים מ-th המוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותבים, עם אותו כתב שמבטאים. מעטים אלה, המבדילים בין ח לבין כ רפה, ובין א לבין ע. מעטים עוד יותר אלה המבדילים בין ט לבין ת קשה, ובין ק לבין כ רפה. ועוד יותר מהם, מעטים אלה המבדילים בין ת קשה לבין ת רפה. וחוץ מזה, גם אלה המבדילים, ה-ת רפה שלהם אינה רפה כמו ב-thorn. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, רוב ככל דוברי העברית הם עילגים. יופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפירמידות, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Qesariyya לעומת Ceaseria. סע לכיוון דרום בכביש החוף, ליד קיסריה, ותראה למה אני מתכוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מקרה עגום שבו התעלמו מהעובדה שמקור השם הוא בכלל לא עברי. לעומת זאת, בכל השלטים שראיתי לכיוון ירושלים כתוב את הכתיב הנפוץ בארצות המערב, ולא את התעתיק המדוייק של ההגייה העברית (Jerusalem ולא Yerushalyim, או איך שלא אמורים לתעתק את זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני מסתמך על איזו תגובה של דובר מע"צ (או מישהו אחר)שקראתי במדור המכתבים של "הארץ" לפני כמה חודשים:) מלבד התקן לתעתיק, יש גם רשימה של יוצאים מן הכלל, שאותם יש לכתוב לפי המקובל בעולם ולא ע"פ כללי התעתיק מעברית. ירושלים מככבת, כמובן, בראש הרשימה הזאת. בתגובה שאני מסתמך עליה הוזכרה גם קיסריה - לא זוכר אם היא היתה ברשימה או לא. יש גם מונח מקצועי לסוג הזה של יוצא מן הכלל - אך אינני זוכר אותו לצערי. מישהו כאן הוא במקרה אספן כפייתי של מכתבים למערכת? לחילופין - למישהו יש מנוי על ארכיון "הארץ"? אגב1, על חותמות דואר מירושלים דוקא כתוב YERUSHALAYIM, ולא JERUSALEM. ועוד אגב אחד - זכורה לי נסיעה בכבישי השומרון בימים רחוקים ויפים יותר, שבה שמתי לב שעל כל השלטים המורים לשכם יש מדבקה2 ועליה כתוב "SHECHEM" (מן הסתם, המדבקה הסתירה את הכתובת "NABLUS"). מעניין מה כתוב על השלטים הללו כיום. --- 1 שמתי לב שכמעט כל תגובה שלי לאחרונה מסתיימת במין "אגב" שכזה. מעצבן! 2 מדבקה נאה, בצבעי לבן-על ירוק, שהעידו כי היא הוכנה ע"י מע"צ עצמה, או ע"י מישהו משקיען מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, כי השלטים המפנים ל ACRE השתנו לשלטים המפנים ל AKKO. האם טרחו לעדכן את נפוליאון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע נוהגים באנגלית לומר Nablus במקום Shchem, אך אומרים Hebron במקום Al-Chalil? מדוע הם מעדיפים את השם הערבי במקרה הראשון, אך את העברי במקרה השני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שנבלוס באה מהשם היווני נאפוליס, ואילו אל-חליל הוא שם ערבי מקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אל-ח'ליל, אגב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל מכיוון שבין כה וכה אנו מבטאים ח כאילו היתה ח', אני מרשה לעצמי לוותר על הגרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך א-תה מ-עז! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנו=? אתה וכליל? אתה, אשתך ושני בניך עמך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, אשתי ושלושת בני, וכמונו רוב העם היושב בציון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער. האם אתה מבטא ח' בדברך בערבית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי ''חית''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי בעברית. כאשר אני מדבר עברית, ואני משלב בה מילים ערביות, אם שמות אנשים, אם שמות מקומות ואם מילים ערביות אחרות, אינני מבטא את החי"ת הגרונית העמוקה, זאת הנכתבת בתעתיק עברי כ*ח* באופן שונה מהאות (אשר אין לה מקבילה בעברית, אולי כ"ף רפה) הנכתבת בתעתיק עברי כ*ח'*. וסתם לשם הקוריוז. אני מכיר אדם ששמו בישראל חליל עוואד. כך הוא כותב את שמו בעברית. אין לי ספק שבערבית הוא מקפיד לרשום את הנקודה המבדילה בין ח לח'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Yes, I understood that; I asked about you way of speaking Arabic.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם טרחו לעדכן את בני-יעקב? אין, אין - לפעמים אני ממש מבין את חברי הקשת הדמוקרטית העממית המזרחית, כשהם מדברים על הקולוניאליזם האשכנזי וכולי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Shechem - עד עצם היום הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובדרך חזרה לרחוב, בתחנת קיסריה, ראיתי את האיות הנכון בשם התחנה - Caesaria. אמנם, כך צריך - יש לזכור, שזהו שם לטיני בעליל, ומשולל כל קשר שהוא לעברית ולאנגלית כאחד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון - למשל, אני גר בדרך אצ"ל - אז, על-פי שלט בפינה אחת של הרחוב, זה Ezel; על-פי שלט בפינה ממול - Etzel; והאמת היא, שהצד"י הנכונה (שהגייתה השמית, המדוייקת, היא זו התימנית, ו*לא* זו הגרמנית-אשכנזית...) צריכה להיות משהו כמו tS... ועוד באותו עניין - ראיתם פעם, איך כל עירייה קוראת לרחוב הרצל? אפשר יהיה, עוד מעט, להוציא ספר עם כל הדוגמאות והאפשרויות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי פעם שהרצליה הינה העיר היחידה בארץ ללא רחוב הרצל. אין לי מושג אם עדיין (או אי פעם היה) נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ברמת השרון אין רחוב הרצל. מצד שני, אנחנו עיר פחות מחודש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל פונט יש על שמכם כבר מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו גם לרעננה אילת ופתח תקווה. אגב, במערכות מקינטוש חדשות, רעננה מגיע כברירת מחדל גם במערכות מחו"ל. עד כמה שידוע לי, רמת השרון ופתח תקווה לא מגיעים כברירת מחדל בכלל כיום- לדעתי לא עדכנו את הפונטים הללו כדי שיעבדו כמו שצריך תחת osx (הם לא יוניקוד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לירושלים יש וירוס על שמה עוד מימי הדוס! (דובי, לוקאל-פטריוט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירושלים בכלל מספקת לא מעט תלאות בשל הדוס. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |