|
||||
|
||||
האם השופט לוי החליף צד? ולטובת העצלנים, השופט העליון אדמונד לוי אסר על שר החוץ נתניהו לערוך מינויים לתפקידים בכירים במשרד החוץ. |
|
||||
|
||||
אני תוהה מהם הטיעונים של שר החוץ שאמורים לאפשר לו לאייש את התפקידים הללו דווקא שבוע לפני הבחירות. "נו, במילא עוד שבוע אני מקבל את מינוי שר החוץ, אז מה זה משנה?" למרות שכשחושבים על זה איזה אינטרס לא-ראוי יכול כבר להיות לו? איזו טובה יכולה לצמוח לו ממינוי התפקידים דווקא עכשיו? טענת התנועה לאיכות השלטון שביבי מנסה ליצור "עובדות בשטח" נראית לי לא הגיונית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עכשיו רינה מצליח אומרת, שלמען אחדות חושבים בליכוד על פינוי תפקיד שר החוץ. הגיוני מצידו של נתניהו לרצות ולחשק את המשרד לפני שהוא מועף משם. |
|
||||
|
||||
בנוסף להערתו של כליל, בעוד שרה''מ שרון התחייב בפומבי שתיק הבטחון ישאר בידי שאול מופז, כאשר נשאל לגבי תיק החוץ הוא השיב שאינו עוסק בחלוקת תפקידים. יתכן שנתניהו חושש להמשך כהונתו במשרד ומעוניין להשפיע על מדיניות החוץ של ישראל גם בעתיד ע''י מינוי אנ''ש. גם אם המינויים המיועדים הם מקצועיים לחלוטין וראויים וללא כל משמעות פוליטית, עדיין יש כאן משום מראית עין של מחטף. |
|
||||
|
||||
אבל מינויים ניתנים לשינוי בהתראה של 3 חודשים, אפילו מינוי של שגריר, קל וחומר מינויים תוך-משרדיים. שגרירים מותר לו למנות, כך שהעניין בכל מקרה מחוץ לפרק, אבל בתוך המשרד? אם יגיע אחר, יחליף הוא את אנשי המשרד. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזה כל כך פשוט להדיח עובדי מדינה שרק מונו לתפקידם. נסיונות להדיח מינויים של שר קודם גוררות במקרים רבים עתירות לנציבות שרות המדינה ולבג''ץ. לגבי השגרירים, כל המינויים הם מקצועיים ונעשו ע''י ןעדת המינויים (המקצועית) של משרד החוץ, ולכן אין איתם שום בעיה. |
|
||||
|
||||
דוגמה טובה לפסקה הראשונה שלך הוא ניצב משה מזרחי. שלמה בן עמי כפה את מינויו על המפכ"ל, שהתנגד לו נחרצות; השר לנדאו לא יכול היה להעבירו מתפקידו משך כל הקדנציה. |
|
||||
|
||||
רובינשטיין המליץ לשר הנגבי להדיח את ניצב משה מזרחי מראשות אגף החקירות. walla (ברוך קרא): http://news.walla.co.il/?w=//456976 Ynet (אפרת וייס - מעניין יהיה לקרוא את תגובת גילת): http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2716693,00.h... NFC (יואב יצחק), סיקור מפורט מצד חושף הפרשה: http://www.nfc.co.il/archive/001-D-32537-00.html?tag... לא מפתיע לראות שישנם הבדלים בסיקור בין העיתונים השונים. |
|
||||
|
||||
בג"ץ אישר את המינויים, ודחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון. ממש מעניין אותי לדעת מהם הטיעונים שנתניהו השתמש בהם. מישהו יודע איפה אפשר למצוא את זה? |
|
||||
|
||||
כפי שכבר כתבתי באיזה שהוא מקום, איני טוען ששופט שדעותיו ימניות יפסוק תמיד "ימנית" ולהפך, אלא שהדבר משפיע על הממוצע, ולכן אינו הוגן. כשמביאים פסק דין בודד של שופט יחיד מבלי להכיר את התקדימים ולראות את הנימוקים קשה להסיק מסקנה. אולי מדובר כאן בעניין מאד קשיח מבחינת החוק. (איני מתמצא בעניין הפרטי הזה.) לו למשל היו בהרכב גם שופטים "שמאליים", והם היו פוסקים הפוך זה כבר היה יותר מעניין. פעם הבאתי בעצמי פסק דין של דורנר, שבעיניי היא סופר שמאלית, שפסקה לא להרוס בניין "בלתי חוקי" בחברון, משום שחשבה שאם הרשויות אשרו אותו בדיעבד, אז הוא חוקי. הדוגמה האחרונה שבה הזכרתי את אדמונד לוי הייתה דוגמה שאפשר ללמוד ממנה יותר. דובר בפסיקה של קבוצת שופטים גדולה, והינה הפלא ופלא: דווקא השופטים הימניים נטו ימינה. |
|
||||
|
||||
''אינו הוגן'' התכוונתי שלא הוגן שהשופטים העליונים רובם ככולם יהיו שייכים למגזר פוליטי מוגדר. |
|
||||
|
||||
לדעתך המשפט של אייכמן היה הוגן? להזכירך,שלושת שופטיו היו יהודים.1 1 שעלו לארץ מגרמניה לפני השואה. |
|
||||
|
||||
אובייקטיבית, מבחינת הצדק אתה צודק. אבל כיוון שאני עצמי יהודי זה לא מדגדג לי כל כך, ועל כך היו צריכים לצעוק אלה שרואים עצמם נפגעים. אגב, הזכרתי כאן פעם את הספר "פרשת דמיאניוק" שמספר על, אולי, עוות הצדק הכי גדול שהיה במדינת ישראל ועל חיפוי מביש במערכות המשפט אצלנו. ממש נורא ואיום. ייתכן שחלק מהסיבות להתפתחות העוות הענק הזה בראשיתו, הוא בדיוק כפי שאמרת: היותם של השופטים יהודים. אולי היותי יהודי גם גרמה לי אישית לטעות בצורה כל כך קיצונית בזמנו, ולהיסחף עם העדר. |
|
||||
|
||||
מי שראה עצמו נפגע צעק. זה לא עזר. לאייכמן היו שני קווי הגנה. "מלאתי פקודות" היה הקו השני. הקו הראשון היה הטיעון,ששופטיו היהודים אינם יכולים להיות נייטרלים כאשר נושא המשפט הוא השואה. השופטים דחו את בקשתו לפסילתם,ולקבלת שופטים נייטרלים. הנימוקים: א. בנושא כמו רצח עם אף שופט אנושי אינו אמור להיות נייטרלי. ב. שופט מקצועי יודע לשים את רגשותיו בצד בבואו לשפוט. |
|
||||
|
||||
כשאני מנסה להסתכל על העניין אובייקטיבית (בעצם, כבר אמרתי זאת), היה איזה ממש בטיעון מה שאתה קורא "הקו הראשון". מאידך גיסא, התוצאה הסופית הייתה ללא ספק מצויינת. צריך גם לחשוב איזו אלטרנטיבה הייתה. מי רצה אז, והיה יכול לשפוט את אייכמן ? את דמיניוק, למשל, האמריקאים לא רצו לשפוט בעצמם והעבירו אותו אלינו. אילו לא נשפט והוענש בכלל בגלל הטיעון הזה, הייתה בכך פגיעה יותר גדולה בצדק. |
|
||||
|
||||
אגב מקרה הפרקליטה המדליפה מוכיח בעליל שהאדם לא שוכח את דעותיו הפוליטיות גם כשהוא עובד במערכות הצדק, ולפעמים הוא אפילו מנצל את מקום עבודתו למען דעותיו אלה. במקרים משפטיים מורכבים בהם יש לפעמים חילוקי דעות בין השופטים, והם מוצאים פסקי דין הפוכים, האם לא ייתכן שפסק הדין של שופט יושפע אפילו לא במזיד מדעותיו הפוליטיות ? הייתי אומר יותר מכך. זה יכול להיעשות לפעמים אפילו במזיד. הפרקליטה חשבה שלא תתפס. נגד שופט שנוהג כך אין בכלל הוכחות . . . |
|
||||
|
||||
ולכן ברור שיש השפעות של עולמם הרוחני על הפסיקות שלהם. "נגד שופט שנוהג כך אין בכלל הוכחות" - סליחה? פסקי הדין מנומקים ומפורסמים ומי שנטיותיו הפוליטיות (או המיניוֹת, או העדפותיו הקולינריות או מצב ברוח שלו או חוסר ריכוז או X,O טפשות) מוצאות ביטוי באיכות הלוגית-משפטית של הכרעת הדין עומד בביקורת נוקבת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
במקרים מורכבים, קשה לבקר. חוץ מזה נניח אפילו מבקרים את פסק הדין של השופט העליון. מה'כפת לו ? אני מצאתי פעם שהשופט אור מסלף בפסק דין אחד פסק דין קודם שלו, ואפילו פרסמתי זאת מעל דפי האייל הקורא. . . אז במה זה הזיק לו ? מילא אני. אבל יצא לפני זמן קצר ספר שלם בשם "אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק", שנכתב ע"י עורך דין, ובו בקורת על מקרים רבים ושונים במעשיו של ברק. מישהו בכלל מתייחס ? מישהו שמע על הספר הזה ? התייחסותו של ברק שנשאל על כך הייתה דרך דוברת בית המשפט במלים: "הדברים אינם ראויים לתגובה", ובכך נגמר העניין. תופי הטם טם של התקשורת לא נשמעו, ובמקום זה דאגה התיקשורת לפרסם ספר אחר עליו בשם "כבודו" שאין בתוכנו שום ביקורת אלא "ליקוקים" בלבד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אחרון ודי. (מה, לא 10% מהאוכלוסיה קורא את השטויות שלי?) |
|
||||
|
||||
שים לב שאפילו מספרי התגובות יצאו תואמים. |
|
||||
|
||||
כשנושא המשפט נוגע לקבוצה מסוימת היה צודק להכניס להרכב נציג של הקבוצה (כמו שבועדת אור ובועדת שמגר בקשר לגולדשטיין דאגו להכניס גם ערבי אחד להרכב הועדה.) למשל אחת ההודעות שהכנסת הייתה בשם ''יהודי חרדי''. יש לנו דוגמה, מקרה כביש בר אילן שבה שמונה שופטים חילונים פסקו לטובת החילונים והשופט הדתי היחיד בהרכב פסק לטובת התושבים הדתיים. על פניו פסק הדין מעלה את השאלה ע''פ השטח ומראה שהצדק היה יותר בולט לו היו בהרכב עוד שופטים דתיים. השופטים בעליון מרבים לדון בנושאים פוליטיים שיש עליהם ויכוח בציבור. בנושאים האלה טוב היה לו היו נציגים של כל הפלגים בתוך ההרכב. אבל אם הדיון אינו בשאלה שיש בה דעה של מגזרים שונים, אין לי שום בעיה עם שייכותם של השופטים. |
|
||||
|
||||
איפשהו באמצע המאה אנשים עוד לא ממש ידעו סטטיסטיקה, אבל גם הם רצו סקרים. השיטה הנפוצה לערוך אז סקר, וליצר "מדגם מיצג" היתה שיטת המכסות. סוקר היה מסתובב עם רשימה בנוסח: 4 נשים ו6 גברים. 2 בעלי הכנסה גבוהה, 6 בעלי הכנסה בינונית ו2 נמוכה. 3 בעלי דירות. 4 שחורי עור ושניים סינים עם כינור גדול. הסתבר ששיטה זו בעייתית מאד, בעיקר מפני שנשאר לסוקר יותר מידי חופש פעולה. למשל, למרות שאז רוב חסרי הבית היו שחורי עור, כאשר נאמר לדגום שלוש חסרי בית, הנדגמים היו לרוב דווקא לבנים. לשמחת הסוקרים, התברר שאם לוקחים מספר גדול מספיק של אנשים שנבחרים מקרית (הסתברות שווה לבחירת כל נדגם), המדגם יצא מיצג בלי התאמצות מיוחדת. אז אולי הדרך הנכונה לבית משפט לחוקה שבאמת מיצג את העם הוא מדגם מקרי פשוט? |
|
||||
|
||||
שיטת המושבעים לבג''צ. |
|
||||
|
||||
בהנחה שאתה מעוניין במשהו כמו 500 שופטים בבית המשפט הזה. |
|
||||
|
||||
אבל כאן המכשלה. מסתבר (בואי נניח) שהמדגם הפשוט גורם לכך שיותר מדי שופטים עליונים הם בעלי נטיה פוליטית מסוימת. אין לי מושג למה זה כך, אבל מאחר וביהמ"ש העליון עוסק הרבה בסוגיות פוליטיות, טוען דב שצריך לשנות את מתודולוגיית הדגימה. דיסכלייזמר: כבר אמרתי פעם שאני לא מסכים איתו. |
|
||||
|
||||
מה שיש עכשיו בבית המשפט העליון זה ממש לא מדגם. א) הוא קטן מדי (ולעולם לא יהיה בגודל המתאים לשמש מדגם) ב) השופטים לא נבחרים אקראית. (אני לא טוען שהם צריכים להיבחר אקראית, אלא רק מפריך את הטענה שלך כאילו שופטי בית המשפט העליון הם מדגם מייצג של העם) |
|
||||
|
||||
אם הבנת שזאת הטענה שלי, לא הובנתי כראוי. |
|
||||
|
||||
הממ.. אז ספר לי מה כן היתה כוונתך... |
|
||||
|
||||
אוי. ניסיתי להסביר את טענתו של דב כפי שהבנתי אותה. הטענה היא שביהמ''ש העליון אינו מייצג את כל הזרמים בעם לא רק בגלל שגיאה סטטיסטית שנובעת מגודל המדגם, אלא מסיבות אחרות שקשורות לתהליך הבחירה (אל תשאל אותי אילו סיבות, אין לי מושג, ואין לי מושג אם דב צודק עובדתית). לפיכך, טוען דב, יש לשנות את תהליך הבחירה למשהו יותר ''דמוקרטי'', דהיינו בחירה ע''י העם או נציגיו בכנסת. למה קפצתי להסביר את דב, כשהוא יודע לעשות את זה טוב מאד בלי העזרה שלי, נפלא ממני כרגע. |
|
||||
|
||||
מתחבר חזק לרעיון ישן שלי (או בעצם יותר סביר שמעתי אותו איפשהו, אלא שאני לא זוכר איפה). אפשר להקים פרלמנט תחתון, כזה שיאשר חוקים לאחר אישור הכנסת ואולי יהיו לו גם תפקידים אחרים. אלא שהבית הזה יורכב לא מנבחרי ציבור אלא מהציבור עצמו -- מאזרחים שהוגרלו בתורנות, כמו למילואים או כמו מושבעים בארצות שבהן משתמשים במושבעים. אני מציע ''לגייס'' אזרחים בעילום לתורנות בת שלושה שבועות, כאשר שליש מהבית מתחלף כל שבוע. נציגי הציבור יקבלו הדרכה מצוות מקצועי שיפוקח על-ידי הכנסת, ויודאו בהצבעתם שהקומבינה הפוליטית לא מקבלת דגש על חשבון רצון העם האותנטי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
דליה דורנר היא כבר מזמן לא הסמן השמאלי בעליון. הפסיקות שלה התמתנו מאוד בשנים האחרונות, ובענייני דת ומדינה היא הייתה, הפלא ופלא, אפילו סמן ימני בכמה פסקי דין. איילה פרוקצ'יה היא היום נושאת הלפיד של השמאל בביהמ''ש העליון. ואדמונד לוי הוא הקוטב השני. שניהם מונו בעסקת חבילה של מאיר שטרית ואהרון ברק. |
|
||||
|
||||
בענייני דת מפורסמת פרוקצ'יה כתומכת-חילונים אדוקה עוד מימיה כשופטת זוטרה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |