בתשובה לדובי קננגיסר, 16/01/03 11:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הגזמת קצת, לא? א. זאת לא אפליה על רקע דתי. יהודי זה לא דת. העובדה שהמדינה בחרה להפקיד בידי הרבנים את הזיהוי של אדם כיהודי זאת סוגיה נפרדת. ב. בעולם האמיתי, אדם לא בוחר את הלאום של עצמו ללא הסכמת החברה מסביבו. ג. התכונה רלוונטית בגלל החשש מכפל-נאמנויות. ד. הצבא לא מעוניין, באופן כללי, לגייס אנשים שיש לגביהם חשש לנאמנות כפולה. עם כל הכבוד, לצבא יש תפקידים לבצע, הוא לא כלי לשמירת השוויון בחיים האזרחיים. אתה טוען שיש אפליה כלפי מי שלא שירת בצבא? תלחם בתופעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניך יהודי זה לא דת, אבל האפליה עליה מדובר נעשית על הרקע של מי שהרבנים הגדירו כיהודי, וההגדרה שלהם, מה לעשות, היא כן דתית. בלי פלפולים מיותרים, יש כאן אפליה בחוק של מי שנולד לאב יהודי (לפי ההגדרה של המדינה) ואם לא יהודיה (כנ''ל) לבין מי שמצבו הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה קורה. בזמן האחרון מאשימים אותי בדקדוקי-עניות, בפלפולים מיותרים ומה לא. אנחנו באייל, לא? זה לא פלפול מיותר. למצב המתואר יש סיבות. אלה שתי סוגיות נפרדות. האחת, הדרך שבה המדינה מגדירה יהודי, והשנייה, היחס למיעוטים במדינת-לאום. לערבב אותן זה דמגוגי, לא נכון מתודולוגית, והתוצאה של זה היא לשפוך את התינוק עם המים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ההפרדה של הבעיה לשתי סוגיות כביכול נפרדות מערפלת את המצב ולא עוזרת להבהרתו. אם אני מבין אותך נכון (וכנראה שלא), אתה טוען שהאפליה כלפי המיעוט הלא-יהודי מוצדקת על רקע בטחוני, וכשאתה טוען את זה אתה מתעלם בכוונה מעניין ההגדרה של מיהו יהודי, אלא שההגדרה הזאת מושכת את השטיח מתחת לטענה הקודמת, שהרי אם ההגדרה היא דתית-מסורתית-שרירותית אין היא יכולה להצדיק שיקול פרגמטי-בטחוני. יצא ברור מה שכתבתי? לאחרונה אני לא מצליח להבין את ההודעות של עצמי דקה אחרי שאני כותב אותן. מכל מקום, אני מתנצל על עניין הפלפולים אם נפגעת, ובתנאי שלא תבוא עלי בתינוקות ואמבטיות כאילו הייתי פימשטיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני מבין. אם אתה מתכוון מבחינה מעשית, הרי שכבר טענתי שהאפליה בגיוס לצבא לא מופנית כלפי המיעוט הלא-יהודי. עולים מרוסיה, למשל, מגויסים ללא קשר למה שמופיע להם בתעודת הזהות או לדעת ההלכה. האפליה מופנית כלפי המיעוט הערבי, מסיבות ביטחוניות, ללא קשר להגדרה ההלכתית. שליחת צו הגיוס במקרה של אב ערבי ואם יהודיה היא עניין בירוקראטי, שפשוט לשון-החוק לא כיסתה אותו (אבל לא צריך לגייס גם אותו). אם אתה מתכוון לומר שללא הגדרה של יהודי לא יהיה צורך בסיבות ביטחוניות (אני מתאר לעצמי שלא לזה אתה מתכוון, אבל אפשר לקרוא את מה שאתה כותב גם כך), אז אני מצפה ליום שנגיע לשם, ואני אשמח לפרק את מדינת ישראל כמדינת-העם-היהודי במקרה זה. לא נפגעתי, וזה לא היה מכוון אישית אליך. סתם כבר מעצבנים אותי אלה שטוענים שיהדות היא רק דת, או אלה שכשהם שומעים את הביטוי יהודית-דמוקרטית ישר צועקים ''אוקסימורון'', בלי להבין שאם המציאות לא מתאימה למה שהם למדו במדעי-המדינה זה לא אומר שהמציאות טועה, ושאם הפילוסופיה הליברלית לא מצליחה להכיל מקרים בעולם הממשי, צריך לנסות ליצור פילוסופיה מורכבת יותר, שתתן מענה לבעיות שעמים ומדינות אמיתיים מתמודדים איתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין ביורוקראטי? אני חושב שלא. מוסלמי פטור משירות חובה בצבא עפ"י חוק, ומי שאימו מוסלמית ייחשב ע"י המדינה למוסלמי ולפיכך יהיה פטור. מי שאביו מוסלמי ואימו יהודיה יהיה חייב לשרת אלא אם כן הצבא יחליט אחרת. זה שאתה חושב שלא צריך לגייס אותו לא מעלה ולא מוריד, המדינה לא חושבת כמוך, והיא פונה לרבנים כדי ללמוד מהם מיהו יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שהחוק מדבר על מוסלמי ולא על ערבי? ערבי נוצרי חייב להתגייס? גם אם זה החוק, אני חושב שהמחוקקים פשוט לא חשבו על מקרה-הקצה הזה. להצדקת טענתי, אני מעלה שוב את עניין כל האזרחים העולים שחייבים לשרת בצבא ללא קשר ליהדותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא בטוח, אבל אם תציב ''ערבי'' במקומות שכתבתי ''מוסלמי'' הטיעון יישאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אז, השורה השנייה שלי תקפה. אבל נדמה לי שאנחנו מתווכחים על פרטים שוליים. הטיעון המרכזי שאני רוצה להעלות הוא שהליברליזם הקלאסי לא מתאים למדינת ישראל. למדינה, כמו שאני רואה אותה (ניצה כמובן תראה זאת אחרת), יש ערך מרכזי שמנחה אותה – "בית לאומי לעם היהודי". זהו אינו ערך שמוטל על היחיד בחברה, ובמובן זה המדינה יכולה להיות ליברלית ולאפשר חירות לאזרחיה, אבל הוא מוטל על המדינה כמדינה. העובדה שהוא מעורר בעיות רבות, גם במישור המעשי וגם המחשבתי, לא מאפשרת, לכשלעצמה, להיפטר ממנו לטובת הגדרות ליברליות של המדינה כפי שמוצע במאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק ניצה תחלוק עליך, אני חושב שגם מר אורנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופסור בשבילך. כן, עיקר הביקורת שלי מופנית כלפי מה שמוצג במאמר, שאני חושב שבורח מהתמודדות עם הבעיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהונתן אורן מזדהה עם הפרשנות "הפולקיסטית" של הציונות שהיא פרשנות מאוחרת והיא שהובילה אותנו למצב העגום של היום ("פולקיזם" היא הלאמיות האתנית ששלטה במרכז ומזרח אירופה). יהונתן אורן מתעלם מדברי הרצל בספר היסוד של הציונות: "מדינת היהודים" ( ולא מדינה יהודית). היהודים, שירצו בכך, יקימו את המדינה והיהודים שלא ירצו בכך, יוכלו להתבולל בשלווה. הרצל רצה להקים מדינה ליהודים שירצו בכך לפי "משפט העמים". מדינת ישראל צריכה להיות "מדינת הישראלים" כפי שצרפת היא "מדינת הצרפתים" !!. לא יתכן מצב שמדינת ישראל לא תעניק את הלאום ה"ישראלי", כלומר לא תכיר את עצמה כ"מדינה"!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי צרפת: מיהו אזרח צרפתי? 1. מי שנולד להורים שהם אזרחים צרפתים. 2. מי שנולד בצרפת, יהיו הוריו ככל שיהיו. 3. מי שהתאזרח עפ"י חוקי ההתאזרחות המקומיים. מה הבעיה? הבעיה היא שבישראל ניתנת האזרחות גם למי שנולד לאם שאיננה אזרחית ישראלית, אבל מוגדרת 'יהודית'. ההגדרה הזאת הייתה מחויבת המציאות בהתחלה, שכן היו אז רבים בעלי לאום יהודי שהיו מעוניינים להיות ישראלים. אבל עכשיו, אחרי שגם ברה"מ נפתחה, אין בעצם סיבה לכך. נקודה שניה היא שההגדרה 'יהודי' בחוק השבות מכיל אלמנט לאומי (נולד לאם יהודיה) ודתי (או שהתגייר כהלכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לנקודה השנייה, כבר כתבתי שהסוגיה ''בידי מי מפקידה המדינה את הגדרת היהודי'' היא סוגיה נפרדת, ושונה מסוגית האזרחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, חוץ מפרט אחד (לדעתי): "נולד לאם יהודיה" הוא אלמנט דתי, גם כן. אין בו שום הגיון מן הבחינה הלאומית (אלא אם יוסבר ההקשר הלאומי שבהעדפת האם על האב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. רציתי לציין זאת בתגובתי ושכחתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, למרות שאני אדם גאוותן ונשוא-פנים, אין צורך לפנות אלי בגוף שלישי. בכותרת של התגובה מופיע ''בתשובה ל...'', כך שהפנייה הנכונה תהיה בגוף שני. לעצם העניין. ראשית, אני לא מצליח להבין מהי השייכות של הרצל לדיון. שנית, לא כתבתי על מדינת היהודים ולא על מדינה יהודית. כתבתי על ''בית לאומי לעם היהודי'', שזאת תכליתה של המדינה כפי שהיא מוגדרת במגילת העצמאות. זאת אינה פרשנות מאוחרת, אלא התפיסה המכוננת של המדינה. מדינת ישראל מעניקה אזרחות ישראלית. מבחינתי, אפשר להשמיט את סעיף הלאום מתעודת-הזהות. זאת אינה נקודת המחלוקת שלי עם כותב המאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנך כותב: "אני לא מצליח להבין מהי השייכות של הרצל לדיון". ממשפט זה אני מבין שמבחינתך תורתו של הרצל אינה רלבנטית לדיון בשאלת מהותה של מדינת ישראל. צר לי לחלוק עליך אך מבחינתי ומבחינת רבים כמוני הרצל הוא מאוד רלבנטי לדיון. ב"מדינת היהודים" ובמיוחד ב"ארץ עתיקה- חדשה" גילה הרצל שלמרות מוצאו ממרכז אירופה הוא בוחר במודל של דמוקרטיה ליברלית מערבית ולא במודל ה"פולקיסטי". גישה זאת באה לידי ביטוי בצורה חדה במיוחד ב"ארץ עתיקה - חדשה" בקטע של אספת בחירות ב"כפר החדש" בה הוא מתעמת עם רב שהיה אנטיציוני באירופה ובארץ נהפך ל"ציוני" גזעני (וזאת מבלי לדעת שכ - 100 שנה לאחר מכן יבוא לארץ רב כזה מארצות הברית). נכון שבהכרזת העצמאות מוזכרת זכותו של "העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי" אך מאידך נאמר כי "אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן וקוראים להם לשיתןף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו", כלומר לאחר הקמת ה"בית" יתגבש קולקטיב חדש : העם העברי העצמאי בארצו !! זאת חזרה למקורות העבריים לפני היותו של "עם יהודי" נוסח עזרא ונחמיה. "עם עברי עצמאי"זה מסוגל לקלוט ולאחד את כל הקבוצות האתניות של הארץ באומה אחת, המוגדרת ע"י ריבונות המדינה: האומה הישראלית. "לא שטחי האדמה הם המדינה, אלא האנשים המוכללים יחד על ידי ריבונות" (הרצל ב"מדינת היהודים"). אשר על כן לא די באזרחות פורמלית משותפת אלא "אזרחות מלאה ושווה" (כלשון הכרזת העצמאות) הבנויה על רגש שייכות משותפת לארץ ולתרבותה ושותפות בבניינה, כלומר הלאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הבנתי למה הרצל רלוונטי לדיון. אתה יכול להסביר? "עברי" = "יהודי". גם אם אתה חושב אחרת, המונח "עברי" בפירוש לא מתייחס לקבוצות אתניות שונות. בדוק בתורה, משם הוא לקוח. אזרחות לא בנויה על רגש כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי כל אותם עולים חדשים העלק יהודים ,באו לארץ וכדי להיות אזרחים שווי זכויות (הרי רובם לא יהודים לפי ההלכה ולא לפי ההלכה) וכדי לקבל זכויות אלו עליהם לעמוד בקריטריונים השונים.לעומת ערבי ישראלי שנולד פה והוחלט בכנסת שאין הוא חייב גיוס בדיוק כמו בחורי הישיבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכבר מיצינו את הנקודה הזו: א. ככל הנראה לא הוחלט בכנסת שערבים אינם חייבי-גיוס. ב. גם היחס לבחורי-הישיבות (שכלל איננו "בדיוק כמו" היחס לערבים: הראשונים דווקא נקראים לשרות ומקבלים דחיות חוזרות ונשנות; האחרונים כלל לא נקראים) לא היה מוסדר בחקיקה עד לאחרונה, עם חקיקת התיקון הקרוי "חוק טל", המתייחס אליהם ולא לערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה חוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק לפיו אני חייב לשרת בצה"ל. בטח יש משהו כזה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה טוען טענות לגבי ''החוק'', אז אני מצפה שאפילו אם אינך עו''ד, תדע לצטט את ''החוק'' או לפחות להגיד לי איפה למצוא את סעיף הפטור למוסלמים (וחובת-השרות לשוטים, אם אתה אומר שזה באותו חוק). תודה מראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לא לענות על הציפיות שלך. אני לא יודע לצטט אף חוק, אולי חוץ מהחוק הראשון של ניוטון, ואם חוק גיוס חובה חל גם על מוסלמים/ערבים/דרוזים ודאי ישנה תקנה או תיקון שמאפשרים לשר הבטחון לשחרר אותם ממנו, שהרי בפועל הם אינם מגוייסים. לצורך הדיון על אפליה אין, בעיני, הבדל גדול בין חוק לבין תקנה שמיושמת דרך קבע. אני (בניגוד אליך) איני מתייחס לאייל כאל במת דיונים פורמליים בהם יש צורך להוכיח כל אמירה, שהרי איננו מתדיינים בבית משפט או במוסד אקדמי. זה עלול להעמיד אותי באור מטופש אם אותה אמירה מתבררת כמופרכת, אבל, היי, מה יש לי להפסיד? לכל היותר אתנצל על הטעות שעשיתי, וקהל הקוראים יחכים מהידע החדש שהובא לידיעתו כתוצאה מהטעות שלי. למיטב ידיעתי (המבוססת לא על קריאת ספר החוקים אלא על ידע כללי שמקורותיו אינם זכורים לי) הערבים שמתגייסים עושים זאת בהתנדבות, ולעומתם כל נער יהודי בגיל 18 מקבל צו גיוס. אם אני טועה אתה מוזמן להציג את קלוני ברבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני יש הבדל משמעותי בין אפליה בחוק לבין תקנה ובינה לבין מדיניות של הרשות המבצעת. זה מעניין אותי, אז ניצלתי את ההזדמנות לשאול אותך (כי נוצר אצלי הרושם שאתה יודע). אני עדיין מקווה שמישהו שיודע יכתוב כאן את התשובה. לא ביקשתי ''הוכחה'' ומלכתחילה לא קראתי תיגר על הקביעה שמופיעה בפסקה האחרונה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק שירות בטחון, תש"ט -1949 [תיקון אחרון 23/1/59] . . ======================================== (סעיף 4) "(ד) פוקד רשאי, בצו, לקרוא אזרח ישראלי או לתושב קבוע בגיל 17 להתייצב לרישום במקום ובזמן שנקבעו בצו1.ניתן צו כזה, יחולו על אותו תושב קבוע סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), כאילו היה יוצא-צבא." כלומר אין שום אפלייה חוקית בדבר גיוס אך הפוקד בפועל קורא ליהודים בלבד. (בחוק זה מצוי גם שורש האפלייה הכללית בסעיף אחר מי שמעוניין יכול להשאיר תגובה) 1 צו ראשון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נראה לי כמו החוק הנוכחי (למיטב זכרוני קיים נוסח משולב משנות השמונים המחליף את החוק מ-49), אבל כמו שחשדתי — המפלה הוא הפוקד, כלומר איש הרשות המבצעת, ולא המחוקק. מהי "האפלייה הכללית" ומהו הסעיף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק שירות בטחון משנת 1986: "יוצא צבא" אזרח ישראלי או תושב קבוע שהם באחד הגילים האלה: א גבר - באחד הגילים שמ 18 עד 54 ועד בכלל; ב אישה - באחד הגילים שמ 18 עד 38 ועד בכלל" סעיף נוסף בחוק מגדיר מיועד לשירות בטחון: "מיועד לשירות בטחון" אזרח ישראלי או תושב קבוע שעדיין לא התייצב לשירות בטחון ושהוא אחד מאלה: א גבר - באחד הגילים שמ 17 עד 54 ועד בכלל; ב אישה - באחד הגילים שמ 17 עד 38 עד בכלל" כלומר כל האזרחים והתושבים הקבועים בישראל הנם באופן בסיסי יוצאי צבא למעט מי שלא התייצב לשירות ביטחון. מה פירוש התייצב לשירות ביטחון? נקרא בצו ראשון (ר' תגובה 121693) כלומר כל מי שנקרא בצו ראשון הוא כבר יוצא צבא בלי קשר לשירותו. המדינה הצליחה להפריד חוקית בין יהודים (ואולי גם מעט לא יהודים מתנדבים אינני בטוח) ללא יהודים, בלי לכתוב פעם אחת בחוקים הרלבנטיים את המילה יהודי. מחיאות כפיים למנסחים המדהימים של חוקים אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אני לא רואה ש''המדינה הצליחה להפריד חוקית'' וגו'. אני רואה שורה ארוכה של פוקדים (שרי בטחון והכפופים להם) שניצלו את סמכויותיהם הקבועות בחוק כדי להפלות בין ערבים לאחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה נתנה בידי הפוקד את הזכות לבחור מי יתגייס ומי לא. העובדה הינה שלא יהודים אינם נקראים לשירות. הפוקד אינו טיפש, המוסכמה היא (אולי דבר זה מצוי אפילו בתקנות הפוקד) שמגייסים יהודים בלבד. השאלה למה הפוקד מפלה היא שאלה דומה לשאלה מדוע הציפור עפה, זהו ''תפקידה'' והיא יודעת זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*המחוקק* נתן בידי הפוקד את ה*סמכות* לבחור מי ייקרא לשרות ומי לא. העובדה היא שהפוקד (הרשות המבצעת) לא קורא לערבים לשרות. אני לא מחלק ציונים על טיפשות או על חכמה. תפקידיו של שר הבטחון נקבעים בחוקים אחרים, וגם בהם לא ידוע לי שמוטל עליו להפלות. האפליה על פניה נראית כמו ניצול לרעה של הסמכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה שההגדרה הרשמית שלה מציינת את עצמה כגזענית, האפלייה הנ''ל אינה ניצול לרעה של התפקיד או הסמכות אלא פשוט חלק ממשי מהתפקיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו מדינה זו, ומאיזו הגדרה של התפקיד נובעת האפליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הגדרת'' התפקיד של הפוקד אכן לא מורה (כנראה) שעליו לא לגייס לא יהודים אך כנ''ל הוא יודע שזה תפקידו, כך היה נהוג ואני חושב שאם ימנו פוקד חדש שיתחיל לגייס לא יהודים באופן מסיבי הוא יפוטר. הנחה היפותטית בלבד. יהודית ודמוקרטית לא ממש הולכות ביחד. מדינת ''ישראל'' הגדירה את עצמה כגזענית באמירה זו, צירוף מילים זה הוא בין השורשים לכל בעיותיה של מדינתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי שום "הגדרה רשמית" של מדינת ישראל. לעצם העניין, האו"ם החליט על חלוקת א"י המערבית לשתי מדינות, "מדינה ערבית" ו"מדינה יהודית". חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, הכריזו על הקמת אותה "מדינה יהודית", וקבעו כך: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". ביחד עם קביעת תאריך לבחירות לאספה המכוננת, זה נשמע לי דמוקרטי לגמרי. אני מבין שלשיטתך, החלטת האו"ם חייבה הקמתן של מדינות בלתי-דמוקרטיות. מזל שדב"ג לא לקח את הארגון הזה יותר מדי ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק יסוד הכנסת: "7א מניעת השתתפות רשימת מועמדים [תיקון: תשמ"ה] רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת אם ישבמטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;1 (2) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה; (3) הסתה לגזענות." מעניינן לראות איך הסעיפים 1 ו 3 פוסלים את סעיף 2 ואיך סעיף 2 פוסל את שני הסעיפים הנ"ל. בנוגע להצהרת האו"ם אתה צודק לחלוטין דבר שכיום לא מבינים. נתינת הכינוי יהודית בא בכדי לזהות אותה בלבד. דוד בן גוריון לא היה בעצמו שוויוניסט 23 גדול, ההצהרה אמנם ניתנה אך היא ניתנה מכורח האו"ם. 1 ר' פרשת עזמי בשארה ומדינת כל אזרחיה 2 ר' חוק השבות וכו' 3 ותודה לאיש המצחיק-עצוב מהתשדיר של מפלגת זכויות הגבר (ונהגי המוניות וההסעים) לשעבר "שימו ז*ן בקלפי" ש"המציא" (או לפחות גרם לי להיזכר בה) את המילה הזאת כתחליף לפמיניסט (מבקש שוויון בלעז עד כמה שאני זוכר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את המשפט עם ה"מעניינן". לא ראיתי עדיין על איזה הגדרה רשמית המציינת את ישראל כגזענית אתה מדבר, ובפרט לא את ההגדרה "יהודית ודמוקרטית", וכמו שראית, סעיף 7א מאפשר גם לבל"ד להשתתף בבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניינן=מעניין. טעות הקלדה. אם חוק יסוד הכנסת שמכריז על על מי רשאי להיכנס לבית ה"שולטים" של ישראל לא מספיק רשמי בשבילך, מה אעשה. היו מעוניינים לפסול את בל"ד על סמך סעיף 7א והסוף ידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שערתי שמעניינן=מעניין, אבל עדיין לא הבנתי את המשפט ההוא. החוק רשמי (וכמו שאתה רואה הוא לא מונע מבל"ד להשתתף בבחירות) אבל לא קשור לטענתך שההגדרה הרשמית של ישראל מציינת את עצמה כגזענית. נ.ב. מה ההגדרה הרשמית של איטליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט: מעניינן לראות איך הסעיפים 1 ו 3 פוסלים את סעיף 2 ואיך סעיף 2 פוסל את שני הסעיפים הנ"ל. פירוש: להכריז על מדינת ישראל כשייכת לעם היהודי זה דבר גזעני. דמוקרטיה אמנם במובנה הפשוט ביותר אינה מביעה שוויון בין תושבי המדינה אך זהו מובנה כיום ובזמן ההכרזה. החוק היה אמור למנוע מבל"ד להשתתף בבחירות מכיוון שבכך שהיא מבקשת מדינת כל אזרחיה היא שוללת את כך שמדינת ישראל שייכת לעם היהודי. אם מסתכלים על החוק והמקרה באופן אובייקטיוי צריך היה לפסול את בל"ד לפי חוק זה. אני מאמין שחוק וחוק יסוד במיוחד מכריז על מדינתו יותר טוב מכל הודעה רשמית. אינני מכיר הכרזה רשמית על יהודית דמוקרטית במילים מפורשות אלו אך בהכרזת העצמאות נאמר כי "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית היא מדינת ישראל". בנוסף מצויים בהכרזה סממנים דמוקרטיים שיוויונים מובהקים: "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפרשנות החוק אני פונה לבית המשפט, ובית המשפט פסק (ונימוקיו עמו אך עדיין לא עמי) שמטרותיה ומעשיה של בל"ד אינם שוללים במפורש או במשתמע את מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. כשתהייה אתה שופט, תסתכל על החוק "באופן אובייקטיבי" ותפסול את בל"ד לפיו. למרות שזה לא הנושא, אני חולק עליך ש"להכריז על מדינת ישראל כשייכת לעם היהודי זה דבר גזעני", שהרי בעצמך ציטטת, בפעם השנייה בפתיל הזה, שנקבע ש"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". על המשמעות של "מדינה יהודית" במגילת העצמאות גם כן הספקנו שנינו לעמוד במהלך הדיון הזה, ונראה לי שהסכמת שהיא לא סותרת את הדמוקרטיה. הגדרה רשמית של ישראל המציינת אותה כגזענית כנראה כבר לא תביא לי, למרות מה שטענת בתגובה 121706. גם הקישור שסיפקת, אם יוביל להחלטה הקובעת שהציונות היא גזענות (ושוב, לא זה הנושא), בוודאי יביא גם להחלטה מאוחרת יותר המבטלת אותה וקובעת את ההיפך. נ.ב. מה ההגדרה הרשמית של איטליה? מה ההגדרה הרשמית של אירלנד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עקבתי אחרי כל תהליך פסילת ואישור בל"ד אך אם בית המשפט לא קבע שהיא מתנגדת למדינה יהודית או שוללת את זכות העם היהודי על מדינת "ישראל" חבל מאוד כי בל"ד כן צריכה לעשות את זה. באמת נכתב כי מדינת ישראל תקיים שיוויון... אך זה עדיין לא מונע מכך שעדיין יש חוק שמכריז שמדינת ישראל כ"שייכת לעם היהודי" להיות דבר גזעני שעה שיש מעל 20% לא יהודים במדינה. אני עדיין חושב שחוק יסוד הכנסת נחשב כהגדרה רשמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פמיניסט בא מ''פמינין,'' משהו נקבי. לא מכיר שפות שבהן יש שורש דומה המדבר על שוויון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כנראה באמת לא זכרתי). לא הבנתי את החלק השני של התגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שוויוניסט'' הוא לא תחליף ל''פמיניסט'', ובוודאי לא מקבילה עברית שלו. עד כמה שהבנתי, האיש המעשן בתשדיר ביקש לומר, שהמאבק לזכויות האשה פוגע לדעתו בזכויות הגבר. שאיפתו היא להגיע למצב ששני המינים יקבלו יחס שווה, בלי משוא פנים הניתן לדעתו לנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר' תגובה 122009 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק המצוטט כאן על-ידך אינו רלוונטי לפרדוקס-לכאורה בין היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, מכיוון שנחקק הרבה לאחר הגדרתה ככזו. כך גם לגבי חוק מקרקעי ישראל, חוק השבות, וכיו"ב, מבלי להכנס לשאלת ההתאמה לדמוקרטיה של כל אחד מהחוקים האלה. על-פי השקפתך, אתה יכול לראות את מגילת העצמאות כמיסדת מדינה דמוקרטית שאינה יהודית, או מדינה יהודית שאינה דמוקרטית, או כסותרת את עצמה. האם אתה רואה אותה כסותרת את עצמה ויכול להראות זאת מבלי להסתמך על חקיקה מאוחרת יותר? תגובות נוספות שלך מקבילות "מדינה דמוקרטית" ל-"מדינה המקיימת שוויון בין אזרחיה", אלא שאיני רואה את הסתירה האינהרנטית בין ההגדרה הזו להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה לא סעיף 7א של חוק יסוד הכנסת. שינו אותו לפני כשנה. ב. המילה "פמיניזם" נובעת מהמילה "פם" (femme), אישה בלעז. פמיניסט הוא מי שנלחם למען זכויות האישה. לעומת זאת, המילה "שוביניסט" כלל אינה קשורה לגברים, ומשמעותה המקורית היא פטריוטיזם לאומני מופרז והעדפת הקבוצה הלאומית הדומיננטית על פני מיעוטים, על שמו של צרפתי אחד. "שוביניזם גברי" התקצר ל"שוביניזם" והמילה הפכה מזוהה מכל עם מתן זכויות יתר לגברים ודיכוי האישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה שלך, שלא מקובלת עלי, היא שהאופן שבו החוק מיושם, מנוגד ל*כוונת המחוקק* בזמן כתיבת החוק. אי אפשר *להוכיח* מה היתה כוונת המחוקק מן הכתוב בחוק, אבל סביר להניח, בשל שידוע לכל איך החוק מיושם מזה שנים רבות, שאכן זו היתה כוונתו המקורית של המחוקק - *לאפשר* את האפליה בגיוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עשיתי שום הנחה לגבי כוונת המחוקק (במקרה הצורך, נהוג לפנות לדברי-ההסבר להצעת החוק כפי שהובאו בפני הכנסת). הטענה שלי שהאפליה היא ניצול לרעה של הסמכות מנותקת משאלה הכוונה (כלומר, לדידי, הרע אינו ''פעולה בניגוד לכוונת המחוקק'' אלא פשוט ''אפליה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שהעובדות התבהרו כעת (מה שלא היה קורה אלמלא הינחתי בפזיזותי שהפטור לערבים ניתן עפ"י חוק). אני גם מוכן לסגת במקצת מטענתי הקודמת שאין הבדל בין חוק לבין מדיניות קבועה של הרשות המבצעת, ולנסח זאת אחרת: במקרה הפרטי בו אנו עוסקים אין הבדל *מעשי* ביניהן. אני ספקן לגבי יכולתו של שר בטחון כלשהו לשנות את המדיניות, כך שלמעשה מדובר במדיניות שהיא כבר מעין חוק דה-יורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי תוהה - כיצד לא הוגש עד כה בג''ץ הקובל על אפליה כנגד היהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי כולם יודעים שבעד האפליה לטובה באי גיוסם של הערבים הם נדרשים לשלם באפליה לרעתם בריבית דריבית. בקיצור לא יצאנו פראיירים. כאשר ישנה קבוצה אחרת שמופלית לטובה בענין הגיוס אבל מוזמנת בצו ראשון משתחררת ומקבלת יוצא צבא, כלומר לא משלמת בריבית דריבית כי (מדובר ביהודים סופר כשרים), כן מוגשים בג''צים,ואפילו מוקמת מפלגה שמצליחה יפה כי נמאס לציבור להרגיש פראייר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נאמר ככה: הייתי מעדיף להשתחרר בגיל 18, מאשר להיות תקוע בצה"ל שלוש שנים. ערבי יכול לנסות להתנדב; ליהודי אין אפשרות להשתחרר. אשמח אם תאמר מיהי אותה קבוצה ש"מוזמנת בצו ראשון משתחררת ומקבלת יוצא צבא", אני שמעתי על כאלו שמוזמנים בצו ראשון, נרשמים ברישומי הצבא ואז מקבלים בכל שנה דחית שירות משר הביטחון בתנאי שילמדו בישיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זו עסקת חבילה חביבי. תשתחרר ותהיה אזרח ערבי כל חייך במדינה היהודית שע"פ חוק אינה מפלה בין אזרחיה. ב. למה שינסה להתנדב? הוא לא אזרח כמוני? אפילו יהודי שסובל משיתוק ילדים והוא נכה 100%,והצבא יודע זאת,מוזמן בצו ראשון ואז משוחרר ומציעים לו להתנדב. כמו שדובי אמר,תזמין אותו ותציע לו לחתום על טופס ויתור. ג. המדינה תממן הסדר דומה עם 50,000 סטודנטים במכללות איסלאמיות? 400? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אפליה, וזו אפליה. לטעמי האפליה המחייבת להתגייס קשה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ''דה-פקטו''. דה-יורה זה ''להלכה'' ודה-פקטו זה ''למעשה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, כמובן. זה הסרט ''פארק הפאקטו'' שבלבל אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התייצבתי לצו ראשון וצו שני. לצו שלישי כבר לא קראו לי. מסתבר שבכל זאת אני נקרא יוצא צבא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי החוק הנ''ל שעד כמה שאני יודע עדיין לא שונה-בהחלט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, גילית לי משהו חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו בעניין, כדאי לציין שהשימוש בביטוי ''יוצא צבא'' הוא מדויק ויפה, זו בדיוק המשמעות המקורית שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל כל הכבוד על משחק המילים היפה. הבעיה היא מתי יוצאים מן הצבא (שירות מקוצר-חודש) והאם יוצאים לפני שנכנסים (דחיית שירות) בעניין זה אני מציע לחוקק חוק שיחסום את מנהג דחיית השירות עד סוף גיל הגיוס האפשרי בהגבלתו לשנה דחייה כל פעם ומקסימום שלוש פעמים בכדי לאפשר למתנדבי שנת שירות (שנה בלבד) וסטודנטים שמעוניינים לעשות תואר לפני הצבא (בדרך כלל תואר כשלוש שנים) לסיים את עניניהם אך לא יאפשר התחמקות מוחלטת מן הצבא (עד גיל 26 אפשר לגייס לפי מיטב זכרוני) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא הבנת - אין כאן משחק מילים. משמעות הביטוי ''יוצא צבא'', שמקורו בפרשת ''במדבר'', הנה ''ראוי לעבודת הצבא'', ולא ''זה אשר סיים את שירותו הצבאי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה ההקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרה בחוק של ''יוצא צבא'' הנה ''אדם המתאים לצבא'', לא משנה אם כבר שירת. זו ההגדרה המקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים שהמחוקק, במקרה זה, איננו גם "המפלה". א. החוק מאפשר מצב של אפליה בשל האופן בו הוא מנוסח. ב. המחוקק יודע כבר זמן רב, מהו השימוש שנעשה בחוק, לכן הוא שותף לאופן בו הוא יוצא אל הפועל. ג. למרות שלא ניתן להוכיח זאת מן הכתוב בחוק עצמו, לדעתי הרשות המבצעת מבצעת בדיוק את כוונת המחוקק, במקרה זה. אם זו לא היתה כוונת המחוקק, אחריותו להוסיף תיקונים בחוק, שימנעו את האופן בו הוא מיושם. בקיצור: אני חושב שהמחוקק והרשות המבצעת שותפים לאותה אפליה1. למה הדבר דומה? למשל חוק אשר קובע שזכותה של הרשות המבצעת לשלול את האזרחות מכל מי שעולה על רוחה. ידוע לכל שהרשות המבצעת נוהגת לשלול אזרחות, מזה שנים רבות, מאזרחים ששמם יוסי. האם גם במקרה זה המפלה היא רק הרשות המבצעת ולא גם המחוקק? __________________ 1 בכל האמור מעלה אין קביעה שיפוטית לגבי חיוביות או שליליות קיומה של אותה אפליה מדוברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... בעצם כבר עניתי לך כבר בתגובתי לתגובה 122040, אבל בוא נראה אם יש לי מה להוסיף. א. הרבה חוקים משאירים שיקול-דעת בידי הרשות המבצעת באופן שמאפשר לה, על פניו, להפעיל את סמכותה באופן מפלה. אני לא הייתי קורא להם "חוקים מפלים" א-פריורי. ב. אוקיי, עכשיו אני כבר לא יכול להסתתר מאחורי "א-פריורי". יש כאן שותפות במחדל. אני מסכים. ג. ראה ב' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מסכים, אבל דעתי האישית היא שהמחוקק *רצה*, במקרה ספציפי זה, שתתקיים אפליה. ב. OK. ג. ראה ב :). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שיהודי זה כן דת. על זה בדיוק המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו. שיהודי זה לא דת. כותב המאמר (ואתה) טועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם וגם. תלוי למה מתיחסים. הטיעון הבטחוני הוא טיעון מוזר כאשר הקביעה "מיהו יהודי" נעשת ע"י קריטריונים הלכתיים, שמן הבחינה הבטחונית הם שרירותיים לחלוטין. יש לך נתונים לכך שילדים לאם ערביה ואב יהודי מהווים סיכון בטחוני גבוה יותר מילדים לאם יהודיה ואב ערבי? ספר לנו, שנבין את הטיעון הבטחוני מלמעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 121436 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |