|
||||
|
||||
1. למה מדובר בנקמנות טהורה בעוד שטועני הטענה מדברים על טובת הילד? מי רוצה פה להתנקם ובמי? שוב את מצהירה מה כוונתו האמיתית של האדם איתו את דנה (בלי הסבר) בעוד אותו אדם כן הראה מה כוונתו ורצונו (עם הסבר). זה לא נחמד שקובעים בשבילך מה אתה חושב. 2. ההצעה הנ"ל איננה מגוכחת אלא היא המציאות החוקית במדינות רבות בעולם המערבי. הורה, שהוא *סרבן עבודה* הכשיר לעבודה (והדבר ניתן לדיון ולפסיקה בבית המשפט גם בלי משטרת מחשבות) ואיננו זכאי לקצבאות מהמדינה - ילדיו יוחרמו *למעשה*, ב*מציאות*. את יכולה לטעון שגם המציאות מגוכחת, אבל זה יהיה כבר טיעון אחר. דובי לא יעניש את הילד אלא את ההורה הלא אחראי שהחליט להרעיב את ילדו. להחרים ילד שההורה שלו מזניחו, יעלה פחות כסף למדינה ולא יותר (גם אם צריך לשלם לאנשי מקצוע). בכלל, איך את יכולה לבוא כנגד טיעוני יעילות כלכלית, *בגלל* מהותם זו ובאותה נשימה להביא טיעון שכזה בעצמך? רק משום שטיעונייך מוסריים יותר? לא קצת מעגלי? זאת מבלי לדבר על טובת הילד ה"מוחרם" אשר עולה בחשיבות על זכויות ההורה המזניח. לגבי סעיפייך שלך: א. אין הנחתום מעיד על עיסתו - אל תקבעי בבקשה שאת ה*יחידה* שתומכת בטיפול בבעיות העוני מן השורש ובמתן פתרונות סוציאלים ותעסוקתיים. אף אחד כאן לא דיבר כנגד מדיניות רווחה *שפויה* כפי שהיא נהוגה בעולם המערבי/דמוקרטי. אף אחד גם לא דיבר כנגד צמיחה כלכלית שיכולה לשפר את איכות החיים (איך עושים את זה? שאלה קשה... מאוד). את ה-PALADIN של פורום זה, הנלחם לבד כנגד תחנות הרוח המרושעות של הקפיטליזם האכזר, רק בעיני עצמך. א+. אני לא יכול להתפטר ולחיות על חשבון המדינה משום שאני סטודנט. לי לא מגיע ולו שקל אחד מכספי המיסים, בצורה של קצבאות. מסתבר שלקצבאות שמקבלים מהמדינה, בכל זאת יש קריטריונים ולא מחלקים כסף ל*כווווולם* ולמי שמתחשמק. בשביל ללמוד ולאכול בזמן הלימודים, אני חייב לעבוד (אף אחד לא שואל אותי). ב. את אכן מדברת בעיקר עברית, אך אי הבנה יכולה לנבוע מחוסר היכולת של מספר קוראים (אולי באשמתם ואולי לא) לרדת לסוף דעתך בשל תוכן דברייך ולא בשל השפה. אנא הסבירי מדוע הבחינה הנערכת *לאחר ההריון* היא אפשרית ולגיטימית וניתן לנהלה בבית המשפט, אבל הבחינה של *לפני ההריון* היא כה בלתי מתקבלת על הדעת (ומצריכה באופן מיוחד שימוש במשטרת מחשבות). בית המשפט יכול, עפ"י החוק הקיים, במספר מדינות בעולם המערבי, לנהל דיון על האם לאפשר להורה ,המרעיב את ילדיו, להמשיך ולהחזיק בילד או האם להוציא את הילד מתחת להחזקתו של זה. מה כל כך שונה בדיון שכזה, בדיעבר, לבין דיון דומה מראש? האם לא צריך את אותה משטרת מחשבות, גם כאשר בית המשפט דן באפשרות להוציא ילד מרשות הוריו, *לאחר הולדתו*? ג. רצונות לחוד ואפשרות לחוד. להגיד "בוא נדאג לכלכלה ראויה" זה כמו להגיד "בוא נדאג שנהיה עשירים ושיהיה לכולנו טוב וסבבה באופן כללי". ברגע שאת אומרת לתת כסף לכולם, את אומרת להעלות מיסים. חלק מעובדות החיים. המדינה זה לא פינוקיו, אין לה מטבעות זהב לטמון בחצר, שאפשר לחלק לאחר קטיף מוצלח. את הכסף שהיא נותנת לאזרח א' היא לוקחת מאזרח ב'. שוב את מנסה בפיסקה האחרונה לנהל דיון מוסרי עם איש קש בלתי מוסרי. לא הייתי מנסח זאת בדיוק כמוך, אבל אפשר להגיד שאני לא רחוק כלל מהמלצותייך (להיפך) לגבי שיפור החינוך והגיון בריא יותר בחלוקת נטל המיסים בישראל. קשר בין הטענות הללו לטענותי כנגד סוציאליזם מוגזם וחסר פשר, הוא מקרי בהחלט. גם הנ"ל וגם טענתי כנגד הסוציאליזם הפנאטי, מוסריים באותה מידה. האם המוסר שלך עולה על המוסרקש אליו את מתכוונת, אינני יודע להעריך. בקשר לעובדים הזרים: אשמח אם תתמודדי בהצלחה (אני מתקשה לעשות זאת) עם טעוניו של רועי, מ"הדיון ההוא" (רצוי להגיב בדיון ההוא, בעניין זה). תגובה 97364. |
|
||||
|
||||
1. למה? כי טובת הילד היא עם הוריו. בכל מקרה הילד הזה יעלה לך כסף- למה שהוא לא יקבל אותו בבית הוריו? כדי להעניש את ההורים. אין הסבר אחר. 2.קצת מייגע,אבל שוב: סרבני עבודה מקבלים כיום את היחס שאתה מציע. למה לא בחינה מלכתחילה? בסדר. אני מסכימה (בשל האי סבירות הודאית בצורה מגוכחת) שכל מי שיכתוב במבחן הורים "אני מתכוון להזניח את ילדי ולא להאכיל אותם" לא יורשה להרות. מרוצה? או שמא אתה מבין שאף אחד לא מוליד ילדים בשביל להתעלל בהם, ולכן *אי אפשר לחזות את זה מראש*? א. דווקא מגיע לך. תברר. אולי לא תהיה לך הפריבלגיה של להמשיך להיות סטודנט אבל היי, להיות עני זה לא כזה כיף חיים. ב.כפי שהבהרתי, אף הורה לא יכריז על כוונות כאלו, וספקולציה שלך איננה רלוונטית, כי אתה חוזה עתידות ולא קורא מחשבות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |