|
||||
|
||||
אתה שוב מתיימר להיות נביא. מי שמך לקבוע שאי אפשר למצוא עבודה בגיל ארבעים וחצי? או 39? לשארית דבריך:תגיד לי, אתה לא רואה את הסתירה האבסורדית שאתה מתעקש לחזור עליה? כדי לא להיות נאשמת באנשי קש, אני מצטטת עכשיו רק מהודעתך האחרונה: "מי שמביא ילד כשאין לו עבודה לא יקבל מימון". כלומר, אתה מציע להעניש הורים ע"י הרעבת ילדיהם. נורא מוסרי. הרציונל *היחידי* מאחורי הרעיון המגוחך הזה הוא נקמנות במי שלא מוצא חן בעיניך. למה? כי הרעיון במדינה, כבר אמרנו, הוא שלא יהיו ילדים מורעבים ברחובות,שום מדינה דמוקרטית שפויה לא תאפשר כזה דבר, וכל סנקציה על ההורים תעלה כסף למדינה. כלומר גם לא חסכת כלום וגם ערערת את יסודות הדמוקרטיה בגינם אנו משלמים מסים מלכתחילה. הלאה: "יש להם אבא נדיב? שישתמשו בזה!סיוע ממני הם לא יקבלו. היה להם איך לממן ואבד להם מקור הכנסתם? המדינה תסייע". הבה נעבוד עם הנתונים שיש לנו: א.אין "משטרת מחשבות" ואנחנו לא יודעים איך מתכנן אדם לכלכל את ילדיו. ב.והיה אם לא הצליח להוציא לפועל את תוכניתו (שאנחנו לא יודעים אותה) המדינה תכלכל את ילדיו. אתה קולט את הסתירה? אתה מסכים שאנשים יעבדו, או שיסתדרו עם כסף שיש להם. אתה לא מוכן לתמוך בילד שאביו לא הצליח להקים עסק עצמאי לכפתורים, אלא רק בילד שאביו פוטר מהמכולת. לא מקובל עליך ש*אין חובת עבודה במדינה דמוקרטית* אלא זכות, לדעתך אדם שאיבד את נכסיו שהם ירושה אינו זכאי למה שזכאי לו אדם שאיבד את נכסיו שהם משכורתו. לסיכום: א.אתה מוכן שיסתובבו כאן מאות ילדים רעבים, לתפארת מדינת ישראל. ב.אתה לא מבין את הסתירה ב"לממן רק את מי שאיבד את מקור הכנסתו", כאשר אתה עצמך אמרת שגם ירושה או אבא נדיב הם הכנסה לגיטמית. ג.הדבר היחידי שמעניין אותך הוא, שלדעתך "האדם הטוב" הוא זה שעובד, ולכן לדעתך כולם צריכים לעבוד. לא ענית לי למה, אם כך, אתה לא דואג שיהיה מקור פרנסה לכולם. אם תשובתך לסעיף הקודם היא "אבל מיש בנה על ירושה יש לו בעיה" זה רק מחזק את טענתי זו. אדם לא חייב לדווח לך על מה הוא בונה, וכל מי שאיבד מקור הכנסה זכאי לשהלמת הכנסה. |
|
||||
|
||||
רצית להראות איך את מתוכחת עם דובי ולא עם דוביקש והבאת לשם כך ציטוט, זה יפה. לאחר הציטוט הסקת מסקנות קש שלא נובעות מן האמור וישר התחלת לתקוף את דעותיו של דוביקש הנקמני, הבלתי מוסרי, בעל הרעיונות המגוכחים ושכל ענינו בעולם הוא להרעיב ילדים חפים מפשע בשל דאגתו לכיסו הפרטי. מה סוד קסמו של הקש? לסיכומקש: א. את מוכנה שיסתובבו פה יותר ילדים רעבים בשל מדיניות הגזר והגזר לעניים, אותה את מציעה, בעוד לאברג'-ג'ו השכיר כל מה שנשאר הוא מקל ומיסים למימון הסוציאליזם הקדוש. בני אדם הם אנשים הגיוניים וכשמחלקים כסף ב*כל מקרה* של חוסר בכסף, אנשים יעדיפו לא לעבוד. אם תצליחי להקים את האוטופיה הסוציאליסטית הזו, בה המדינה דואגת לכל אזרחיה העניים במנותק מהשאלה "כיצד אנשים אלו הגיעו למצב בו הם נמצאים", גם אני אשקול (וגם רבים אחרים) בכובד ראש אם להתפטר מעבודתי ולחיות על כספי מדינה. ב. כל סוג של הכנסה חוקית הוא לגיטימי, אף אחד לא כופה פה על מישהו להיות שכיר. יש דרכים (חוקיות) אחרות "לעשות" או להחזיק בכסף והן לגיטמיות בדיוק באותה מידה. המבחן הוא היכולת להאכיל את ילדיך *למעשה* ולא מאיפה יש לך את הכסף להאכיל את ילדיך. ג. כלי אחד להריסת הכלכלה ולהשמדת המוטיבציה של אנשים לצאת לעבוד הוא המיסים הגבוהים הנובעים ממדיניות סוציאלית *מוגזמת* בה נלקחים מהמעמד הבינוני-נמוך ומעלה (אך בעיקר מהמעמד הבינוני נמוך - הוא הכי מרגיש את כובד משקל המיסים בישראל) יותר מדי מיסים הן לשם מימון חלוקת קצבאות לאוכלוסיה והן לשם מימון פעולות ממשלתיות מיותרות אחרות של מדינתנו (עליהן נתוכח במקום אחר). |
|
||||
|
||||
כמה בלוטות על הראש את רוצה עם התה שלך?1 _____________ 1 נשמע יותר טוב כשזה נאמר באנגלית, רצוי ע"י באגס באני. |
|
||||
|
||||
זהו, כנראה, מקור הקצר בתקשורת: אי אפשר לומר "אני רוצה לא לשלם לפרזיטים,אבל לא מוכן שילדים חפים מפשע יסתובבו רעבים בגלל דאגתי לכיס הפרטי". אלו שני הצדדים של אותה מטבע. אם דובי יעניש את המובטלים הרעים ולא ייתן להם כסף, הם בהכרח יהיו רעבים וכך גם ילדיהם החפים מפשע. אם נתייחס להצעות המגוכחות האחרות (לקחת מהם את הילדים במקום לשלם להם וכו") אז אמנם הילדים לא יהיו רעבים, אבל אין פה חסכון בכסף ומדובר בנקמנות טהורה. א.אני *היחידה* שצועקת שצריך לטפל ב"איך הם הגיעו לאן שהגיעו". אני זו שחזרה ואמרה שיש לטפל בשוק התעסוקה, במשפחות בעייתיות. דובי הציע להרעיב אותם עד שיבינו. אתה יכול גם היום להתפטר ולחיות ע"ח המדינה. חייך יהיו כה עניים ועלובים עד פת לחם ממש. אין זה סוציאליזם בשיאו לדאוג למינימום הנדרש לאדם. זו אנושיות מינמלית שלא לומר מאפיין את *כל* צורות השלטון הנאורות. ב.תגידו, אני מדברת עברית? אני אמרתי שיש לבחון *בדיעבד*. דובי הציע לבחון *לפני ההריון*. אני זו שאמרה שכל מקור הכנסה הוא לגיטימי לבנות עליו, דובי הציע..טוב, לא ברור מה הוא הציע. בגדול זה היה, שיהיה לך כסף או שתוכיח שאתה עובד או מתכוון לפרנס את ילדיך. איך תוכיח? תשאל את דובי. ג.ואתה מספר לי את זה כי...? אני לא אמרתי לרגע להעלות מסים אלא לבנות כלכלה ראויה במסים הקיימים. זה, ופחות שכר לבכירים ושום שכר לעובדים הזרים, פלוס חינוך נכון, אינם אושיות סוציאלסטיות דווקא. בשורה התחתונה זה הרי דיון על כסף. איזו דרך נראית לך מוסרית יותר להפחית את עול המסים, שלי או שלך? |
|
||||
|
||||
1. למה מדובר בנקמנות טהורה בעוד שטועני הטענה מדברים על טובת הילד? מי רוצה פה להתנקם ובמי? שוב את מצהירה מה כוונתו האמיתית של האדם איתו את דנה (בלי הסבר) בעוד אותו אדם כן הראה מה כוונתו ורצונו (עם הסבר). זה לא נחמד שקובעים בשבילך מה אתה חושב. 2. ההצעה הנ"ל איננה מגוכחת אלא היא המציאות החוקית במדינות רבות בעולם המערבי. הורה, שהוא *סרבן עבודה* הכשיר לעבודה (והדבר ניתן לדיון ולפסיקה בבית המשפט גם בלי משטרת מחשבות) ואיננו זכאי לקצבאות מהמדינה - ילדיו יוחרמו *למעשה*, ב*מציאות*. את יכולה לטעון שגם המציאות מגוכחת, אבל זה יהיה כבר טיעון אחר. דובי לא יעניש את הילד אלא את ההורה הלא אחראי שהחליט להרעיב את ילדו. להחרים ילד שההורה שלו מזניחו, יעלה פחות כסף למדינה ולא יותר (גם אם צריך לשלם לאנשי מקצוע). בכלל, איך את יכולה לבוא כנגד טיעוני יעילות כלכלית, *בגלל* מהותם זו ובאותה נשימה להביא טיעון שכזה בעצמך? רק משום שטיעונייך מוסריים יותר? לא קצת מעגלי? זאת מבלי לדבר על טובת הילד ה"מוחרם" אשר עולה בחשיבות על זכויות ההורה המזניח. לגבי סעיפייך שלך: א. אין הנחתום מעיד על עיסתו - אל תקבעי בבקשה שאת ה*יחידה* שתומכת בטיפול בבעיות העוני מן השורש ובמתן פתרונות סוציאלים ותעסוקתיים. אף אחד כאן לא דיבר כנגד מדיניות רווחה *שפויה* כפי שהיא נהוגה בעולם המערבי/דמוקרטי. אף אחד גם לא דיבר כנגד צמיחה כלכלית שיכולה לשפר את איכות החיים (איך עושים את זה? שאלה קשה... מאוד). את ה-PALADIN של פורום זה, הנלחם לבד כנגד תחנות הרוח המרושעות של הקפיטליזם האכזר, רק בעיני עצמך. א+. אני לא יכול להתפטר ולחיות על חשבון המדינה משום שאני סטודנט. לי לא מגיע ולו שקל אחד מכספי המיסים, בצורה של קצבאות. מסתבר שלקצבאות שמקבלים מהמדינה, בכל זאת יש קריטריונים ולא מחלקים כסף ל*כווווולם* ולמי שמתחשמק. בשביל ללמוד ולאכול בזמן הלימודים, אני חייב לעבוד (אף אחד לא שואל אותי). ב. את אכן מדברת בעיקר עברית, אך אי הבנה יכולה לנבוע מחוסר היכולת של מספר קוראים (אולי באשמתם ואולי לא) לרדת לסוף דעתך בשל תוכן דברייך ולא בשל השפה. אנא הסבירי מדוע הבחינה הנערכת *לאחר ההריון* היא אפשרית ולגיטימית וניתן לנהלה בבית המשפט, אבל הבחינה של *לפני ההריון* היא כה בלתי מתקבלת על הדעת (ומצריכה באופן מיוחד שימוש במשטרת מחשבות). בית המשפט יכול, עפ"י החוק הקיים, במספר מדינות בעולם המערבי, לנהל דיון על האם לאפשר להורה ,המרעיב את ילדיו, להמשיך ולהחזיק בילד או האם להוציא את הילד מתחת להחזקתו של זה. מה כל כך שונה בדיון שכזה, בדיעבר, לבין דיון דומה מראש? האם לא צריך את אותה משטרת מחשבות, גם כאשר בית המשפט דן באפשרות להוציא ילד מרשות הוריו, *לאחר הולדתו*? ג. רצונות לחוד ואפשרות לחוד. להגיד "בוא נדאג לכלכלה ראויה" זה כמו להגיד "בוא נדאג שנהיה עשירים ושיהיה לכולנו טוב וסבבה באופן כללי". ברגע שאת אומרת לתת כסף לכולם, את אומרת להעלות מיסים. חלק מעובדות החיים. המדינה זה לא פינוקיו, אין לה מטבעות זהב לטמון בחצר, שאפשר לחלק לאחר קטיף מוצלח. את הכסף שהיא נותנת לאזרח א' היא לוקחת מאזרח ב'. שוב את מנסה בפיסקה האחרונה לנהל דיון מוסרי עם איש קש בלתי מוסרי. לא הייתי מנסח זאת בדיוק כמוך, אבל אפשר להגיד שאני לא רחוק כלל מהמלצותייך (להיפך) לגבי שיפור החינוך והגיון בריא יותר בחלוקת נטל המיסים בישראל. קשר בין הטענות הללו לטענותי כנגד סוציאליזם מוגזם וחסר פשר, הוא מקרי בהחלט. גם הנ"ל וגם טענתי כנגד הסוציאליזם הפנאטי, מוסריים באותה מידה. האם המוסר שלך עולה על המוסרקש אליו את מתכוונת, אינני יודע להעריך. בקשר לעובדים הזרים: אשמח אם תתמודדי בהצלחה (אני מתקשה לעשות זאת) עם טעוניו של רועי, מ"הדיון ההוא" (רצוי להגיב בדיון ההוא, בעניין זה). תגובה 97364. |
|
||||
|
||||
1. למה? כי טובת הילד היא עם הוריו. בכל מקרה הילד הזה יעלה לך כסף- למה שהוא לא יקבל אותו בבית הוריו? כדי להעניש את ההורים. אין הסבר אחר. 2.קצת מייגע,אבל שוב: סרבני עבודה מקבלים כיום את היחס שאתה מציע. למה לא בחינה מלכתחילה? בסדר. אני מסכימה (בשל האי סבירות הודאית בצורה מגוכחת) שכל מי שיכתוב במבחן הורים "אני מתכוון להזניח את ילדי ולא להאכיל אותם" לא יורשה להרות. מרוצה? או שמא אתה מבין שאף אחד לא מוליד ילדים בשביל להתעלל בהם, ולכן *אי אפשר לחזות את זה מראש*? א. דווקא מגיע לך. תברר. אולי לא תהיה לך הפריבלגיה של להמשיך להיות סטודנט אבל היי, להיות עני זה לא כזה כיף חיים. ב.כפי שהבהרתי, אף הורה לא יכריז על כוונות כאלו, וספקולציה שלך איננה רלוונטית, כי אתה חוזה עתידות ולא קורא מחשבות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |