בתשובה ליוסי גורביץ, 09/11/00 1:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"גזל גוי מותר" "הטוב שבגויים הרוג" להמשיך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"גזל הגוי מותר" הוא טעות מצדי, צ"ל "גזל הגוי אסור *משום דרכי שלום*", כלומר, ללא חשש מפוגרומים, גזל הגוי היה מותר. מאחר ו"קוברים נוכרים בקברי ישראל משום דרכי שלום" לא ממש נוהג בישראל - וגם לא, עד כמה שידיעתי מגעת, בקהילות יהודיות בעולם - ראוי לשאול עד כמה תופס האיסור על גזל הגוי. אבל זהו נושא שלא העמקתי בו והוא נובע משיעור בודד מימי בישיבה. אשר ל"טוב שבגויים הרוג", ראה פסיקתא זוטרתי. הפסוק - משפט? אמירה? - הזה היה במרכזו של ויכוח התלמוד של 1240, כאשר המומרים שאירגנו אותו תרגמו "טוב שבגויים הרוג" כ BONIS CHRISTIANORUM INTERFICE ("טוב שבנוצרים הרוג") ור' יחיאל מפריס לא ניסה כלל לטעון שהביטוי אינו קיים, אלא טען שיש לתרגמו BONIS GENTILUM INTERFICE, "טוב שבגויים הרוג", וטען שהכוונה לעובדי אלילים ולא לנוצרים. הוא שיקר, כמובן, שכן הנוצרים נחשבים לעובדי אלילים, וכבר כותבי אותו הזמן ידעו זאת והדבר אף צוין בטקסט הנוצרי של הויכוח ("כך אמר, ושיקר בדברו"). על אמינות המקור היהודי אפשר לעמוד מכך שהוא טוען שר' יחיאל ניצח בויכוח, בעוד שספרי התלמוד נשרפו... אם אנחנו כבר כאן, הסבר לי את ההגיון ההומניסטי העמוק באמרת המשנה "התכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם פטור, התכוון להרוג את הנוכרי והרג את ישראל, פטור", סנהדרין, ט', ד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר טענת בעבר את הטענה הנ"ל גבי גזל גוי, ובתגובה נתתי לך רשימת מקורות שאמורה לסתום את הגולל על אותה טענה אולם לא נראה שטרחת לעיין בהם. במקום להתפתל אתה יכול פשוט לחזור בך. לגבי "הטוב שבגויים..." אני מחכה למקור מדוייק מהסיבה הפשוטה שמימרה מסויימת גם אם קיימת איננה יכולה להיות נידונה במנותק מההקשר הכללי שלה, ולבטח במדרשי הלכה או אגדה. כל הפגנת הידע המרשימה בנוגע לוויכוח סביב שריפת התלמוד (אגב לאור הידע ההסטורי הנרחב שלך צוררי ישראל היו זקוקים לסיבה מיוחדת כדי להתנכל ביהודים?) לא מכסה על העובדה הפשוטה שלא ציינת מקור אליו אפשר להתייחס. צר לי בניגוד אליך לא גדלתי על מימרה כזו ואני די בספק אם היא קיימת. המקור שציינת שגוי אולם ההלכה נכונה, רק ששכחת לציין שגם מי שנתכוון להרוג ישראל והרג גוי פטור כלומר ישנו הבדל מהותי בין ישראל לגוי, אולם זה לא בא לאסור או להתיר גזל או רצח. לא PC? נכון. לא הומניסטי? מה פתאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב מה כתבת כאן? מדבריך משתמע שההלכה הקובעת שאדם שיצא *לרצוח* X *ורצח* Y בטעות הינו פ ט ו ר, היא *הומניסטית*! זאת אומרת, "לא ייענש רוצח שטעה בקורבנו" היא אמירה הומניסטית בעיניך. עוד נקודה של כיעור ואנטי-אנושיות ביהדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהוא יענש. הוא לא יענש על סעיף של רצח בכוונה תחילה אלא רצח בכוונה שגויה. ישנו מושג הקרוי ''כיפה'' בדיוק בשביל מקרים כאלו. לו היה יחסך פחות עויין היית שואל לפני שהיית יוצא בהצהרות גורפות מהסוג שכתבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא את המושג ''כיפה'', אותו איני מכיר בהקשר זה, היה עליך להזכיר (ולהסביר, אם אפשר) בהודעתך המקורית, וזאת בדיוק על מנת למנוע את הרושם (הסביר, אני חושב) שנוצר בקוראים כמוני, לפיו יהא הרוצח פטור לחלוטין. אני סבור שיחסי מפוכח ושקול למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לדיינים, סמכויות כליאה בהתאם לשיקול דעתם. במקרים קיצוניים בהם הדיינים סבורים שלנידון מגיע עונש מוות אולם מסיבות טכניות הוא לא נתחייב מוות על פי דיני תורה, הם מכניסים אותו לצינוק ושם בעזרת דיאטה מסויימת הנידון מסיימם את חייו. יחסך מפוכח ושקול אך מה לעשות עויין. אתה יכול לטעון שהוא תוצא של אותה שקילות אם תרצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, תיקון 39 לחוק העונשין קבע, בין היתר, כי העונש בגין ניסיון לעבור עבירה (בחריגים) יהיה זהה לעונש בגין העבירה המושלמת. זאת כיוון שדיני העונשין מטרתם להגן על ערכים חברתיים מסוימים, והסכנה לערך כערך חברתי אינה מושפעת מהשאלה אם בסופו של דבר נפגע האובייקט אליו כוון המעשה. מקל וחומר, שגם רוצח ש"טעה", ודאי שאינו פטור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |