|
||||
|
||||
אני אעדן את הטענה שלי ואטען שהעיסוק בעניני שלטון ומדינה היה שולי לאורך רוב ההסטוריה היהודית ולא אתמקד כרגע על הסיבות הנקודה המרכזית מבחינתי היא הטענה שמדינה יהודית היא אופק חדש שאתה צריכה הגות יהודית להתמודד.והתמודדות איתה מצריכה גם שינוי בהלכי רוח ומחשבה ולאוו דוקא דבקות במסורת (שלא ממש תעזור כאן). אני האחרון שאטען שהיהדות האמיתית היא החרדית והראשון שיטען שיהדות היא ספקטרום של דעות ואמונות חלקן דתיות וחלקן אף חילוניות. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם הטענה הראשונה (מהסיבה המובנת מאליה: אם אין מדינה, לא צריך לבנות הלכות לתפעול מדינה). מאידך ברור שחזרה לציון היתה חלום הדורות של העם היהודי (אבל אני לא טוען שהעצמאות המדינית היתה במוקד החלום הזה). הגות בענייני הלכה ומדינה דווקא יש (כבר הזכרתי כאן את סדרת תחו"מין, בת כעשרים וחמישה כרכים), והיא מתמודדת בהצלחה לא מעטה עם השאלות הנובעות משילוב הלכה במדינה מודרנית. גם עם הטענה האחרונה אני מסכים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |