|
אני לא יודע אם שמעת על רצח המהגר השחור אלברטו אדריאנו בגרמניה בידי שלושה גלוחי ראש ,שני בני 16 ואחד בן 24. הרוצחים עצמם היו טיפוסים פתטיים, עם סתם סיפורים אישיים עצובים, ממש לא דמויות מופת או יוצאי דופן. לילה אחד הם חזרו שיכורים מהפאב, ראו גבר שחור ברחוב, קיללו אותו והחלו להכות בו. הם המשיכו להתעלל בו במשך מספר שעות, עד שהמשטרה הגיעה ועצרה אותם - אבל זה היה מאוחר מדי עבור הקרבן, שמת מפצעיו. והנה, למרות שהמדובר באנשי שוליים סהרוריים שביצעו פשע מתועב על דעת עצמם בלבד, גרמניה כולה סערה סביב עליית הגזענות האלימה, נערכו הפגנות והממשלה פתחה במהלכים להוצאת מפלגת הימין הקיצוני החשובה ביותר אל מחוץ לחוק. אולי כל זה מיותר, ובעצם יש להסתפק בכליאתם של הרוצחים? הרי איש לא יטען שהיתה כאן הוראה מגבוה, אלא זו פשוט אידיאולוגיה נאו-נאצית שכמה עשבים שוטים לקחו יותר מדי ברצינות. בוודאי יהיה מוגזם לדבר על כשל חינוכי, לא כן?
להבנתי, אסור שאלימות תצמח מלמטה, מתוך החלטות של יחידים. אם אלימות היא כורח המציאות, היא צריכה לבוא מלמעלה, כתוצאה מהחלטות שקולות של מנהיגי הציבור. וכשמתרבות העדויות על התנהגות אלימה שלא היתה מתוכננת מלמעלה, יש צורך בבדק בית דחוף. כך בגרמניה וכך גם בקרב קבוצות מסוימות בארץ.
|
|