|
כמובן, זה רעיון דתי ביסודו. בין השאר גם זו סיבה להלחם כנגד אי האפשרות להתחתן בנישואין אזרחיים בישראל. אמנם נישואי יהודים-מוסלמים לא יהיו דבר נפוץ בכל מקרה, אבל נישואי יהודים-נוצרים הם דווקא כן נפוצים (יחסית לכמות הנוצרים באוכלוסיית ישראל). אני מסכים עם דבריך לגבי התבכיינות על התבוללות בתפוצות, אם כי אני אישית מעולם לא שמעתי התבכיינות כזאת... מי שנותן לגיטימציה לנישואין מעורבים אומר שאם זוג מסויים מגלה שהשונה ביניהם קטן מהדומה, ושהם רוצים להתחתן - זה צריך להיות לגיטימי, מותר ואפשרי. אנחנו שוב מגיעים לשיח של זכויות הפרט לעומת ה''זכויות'' של הלאום או הדת או הקבוצה האתנית. לדעתך, לקבוצה האתנית יש זכות להגן על עצמה גם במחיר של זכויות הפרטים בתוכה. אני, כמובן, מתנגד לעמדה זו.
ילדי התערובת יצטרפו, מבחינה תרבותית, לאיפה שיבוא להם. כבר היום אפשר לדבר על שלוש קבוצות תרבותיות בישראל - יהודים דתיים, ערבים דתיים (למעשה כאן יש מספר קבוצות, אבל לא נכנס לזה), וחילונים. חלק מהיהודים החילונים והערבים החילונים מעדיפים להצטרף לקבוצות הדתיות מסיבות לאומניות. אבל שלוש הקבוצות הללו תשארנה יציבות גם אם חתונה בין הקבוצות הלאומיות בתוך קבוצת החילוניים (והרי זה המקום היחיד בו זה יקרה) תהיה דבר לגיטימי.
מובן פורמליסטי הוא המובן של המהפכה הצרפתית - לאום הוא קבוצת אנשים עם שלטון משותף על טריטוריה משותפת. כמו הלאום האמריקאי.
|
|