|
||||
|
||||
כאמור, זה לא מה שאני ראיתי שם. טובי נציגי המועדון נאמו נאומים מגוחכים, דמגוגיים להחליא, חוזרים על עצמם, משעממים, ובגלל אותו חוק שקובע שאסור להתייחס לדיון כאילו הוא מתקיים בישראל ואודות ישראל, הם כלל לא נגעו בנקודות החשובות. חוסר הזמן לנסח טיעונים ולמצוא עובדות (שאסור לעשות בהן שימוש בכל מקרה) הופך את הטיעונים לריקניים וחסרי ערך. לדעתי, אין מדובר בלימוד רטוריקה, אלא בלימוד דמגוגיה. יתכן שפשוט ההדגמה הייתה גרועה, אבל היא תאמה להפליא את עמדותי לפני שראיתי אותה, ולכן אני נוטה לחשוב שזה לא מקרי. |
|
||||
|
||||
ובכן, כאדם שביקר כמה וכמה פעמים במועדון הויכוחים (כך נקרא בישראל מועדון הדיבייטינג, למרות שהתרגום אינו לגמרי מדוייק) הטכניוני, אני חייב לציין שהתרשמותי הייתה שונה לגמרי. הדיונים הם לרוב לא דמגוגיים, אלא אם כן זהו עיקר היום (הייתי ביום בו היה צריך לעשות שימוש טוב בפאתוס, לדוגמה), הנושאים יכולים גם יכולים להיות עדכניים ורלוונטיים (אם כי לא נוטים להעלות נושאים פוליטיים אקטואליים ממש; מצד שני לא מעלים נושא פוליטי אקטואלי, ואז מסרבים להתייחס לצד הישראלי בדיון - מה התל-אביבים חושבים לעצמם?), ויש יתרון בידיעת העובדות הרלוונטיות. בקיצור, ההתרשמות שלי הייתה הפוכה לחלוטין. אי לכך, אני חושב שהבעיה האמיתית היא במועדון התל-אביבי, או, לחילופין, בך. |
|
||||
|
||||
מה לעזאזל גורם לך לחשוב שאני גר/לומד/מבלה את זמני בתל-אביב? אותה עיר גועלית שאני מדיר את רגלי ממנה כל עוד הדבר נתון בידי? ירושלים, ידידי. עיר הקודש. בירת ישראל. (סליחה. אתמול קראתי את הפרק ב"תוגת הישראליות"1 שבו דורון רוזנבלום מלכלך על ירושלים ומשבח את עירו המגעילה ת"א, ועדיין פושה בי הלוקאל-פטריוטיות שהתעוררה בעקבותיו) 1 כן, אני עדיין קורא את זה. |
|
||||
|
||||
הייתי כמעט בטוח שאמרת תל-אביב. אינני יודע מדוע. |
|
||||
|
||||
בשם העם וועד העובדים, אני ממש מבקשת להפסיק ללכלך על (ואת) תל אביב. זה מכניס אותי לרגרסיות חמורות. _______ העלמה עפרונית, מתכוונת לכל מילה. |
|
||||
|
||||
יו, איזה כיף! אומרים את מה שחושבים על ת"א! איכסה, איכסה, איכסה! |
|
||||
|
||||
ואני טוען שהדבר הטוב ביותר בירושלים הוא הכביש לתל-אביב. קדימה. תצלבו אותי. |
|
||||
|
||||
אני מתנדבת לצלוב אותך (על אמת), בתנאי שזה יהיה בירושלים. |
|
||||
|
||||
אפילו יש לנו פה בסביבה גבעה עם נסיון בתחום. |
|
||||
|
||||
כביש נחמד, אבל לא מתחרה בשום צורה ואופן בוופלים המוקרמים ובשוקואים האלכוהוליים של נילי בואכה נחלת-שבעה. תן צלצול (053-514449) בפעם הבאה שאתה נוסע בכיוון _הנכון_ של הכביש הנ"ל. השוקו עלי. |
|
||||
|
||||
ת"א, כפי שמעיר רוזנבלום, וכפי שגם אמר צ'יקי ארד, היא למעשה פיקציה. פנטזיה של ירושלמים. הבעיה היחידה היא שהתל-אביבים לקחו את זה ברצינות. העיר היחידה שאנשים באמת מרגישים שהם קראו עיתון כשהם קוראים איזה מקומון מצ'וקמק. העיר היחידה שבה אנשים *מבוגרים* חושבים שזה בסדר גמור שאין להם רשיון ואוטו, כי בכל מקרה הם אף פעם לא יוצאים מהתחום של 300 המטרים הרבועים שסביב הבית שלהם, כי מה יש לחפש שם? פריפריה! לעומת זאת, לירושלים יש חן. נתחיל מזה שזאת העיר היחידה בישראל שיש לה ממש דיאלקט נפרד. כלומר, זה לא שאני הירושלמים אסלים לא מבינים אחד את השני, אבל נורא קל לזהות שאני לא משם. ניואנסים של ביטוי מילים מסוימות, וכמה ביטויים שבכלל לא היו מוכרים לי לפני כן (לאפה נקראת כאן "אש-תנור", אלוהים יודע למה. סוכריה על מקל היא, כמה מביך, "מציצה"). שנה הבאה, אינשאללה, אני אלמד בחיפה, ואז אני אוכל להחליט מה אני חושב עליה. בקצב הזה, ככל הנראה, אני אאלץ לעשות דוקטורט בבאר-שבע רק כדי שלא יאשימו אותי באפליה על רקע גיאוגרפי. אבל איכשהו אני עדיין מעדיף את קנדה. . הו, קנדה... |
|
||||
|
||||
"בירושלים יש בתי מלון ממדרגה ראשונה ובניני ממשלה לרוב" כתב צ'רצ'יל לרוזוולט ב 1944. "סטאלין יוכל להגיע ברכבת מיוחדת ממוסקבה לירושלים" היא ניסה לשכנע אותו שהפגישה הבאה של שלושלת הגדולים צריכה להערך בירושלים, וששניהם יציעו אותה לדוד ג'ו (יוסיף סטאלין) "ולהטיל עליו את הכתם הנובע מסירוב". דוב גניחובסקי, שמספר על זה, תוהה אם הרעיון של צ'רצ'יל קשור לפגישה שלו עם וייצמן בדיוק באותו היום. בסופו של דבר נפגשו השלושה ביאלטה, אחרי שרצח הלורד מוין בידי הלח"י וסרובו של סטאלין לבקר באימפריה הבריטית, הורידו את ירושלים מעל הפרק. עוד פך קטן לחובבי זוטות היסטוריות. |
|
||||
|
||||
טוב, כאדם שחי בחיפה שנה בזמנו (ולומד בה זו השנה השלישית), אני חייב לומר שאני בקושי מכיר אותה, חוץ מאת אותם מקומות שהם בדרך שלי אל הטכניון, מן הטכניון, צפונה לעיר ודרומה לה. אבל יכול להיות שאתה אדם פחות מסוגר ממני, ובאמת תבלה בכל מיני מקומות שונים בעיר. |
|
||||
|
||||
א. צריך לעבוד איפשהו. ב. אי אפשר להיות מסוגר בבית או באוניברסיטה כל היום, נכון? |
|
||||
|
||||
א. לא כשאתה עתודאי, אבל אתה לא סובל מן הבעיה הזו. ב. לא, כמובן שצריך ללכת/לנוע ביניהן, מה שיתן לך תובנות מרשימות לגבי הדרך לאוניברסיטה, אבל לא הרבה על מבנה העיר. |
|
||||
|
||||
תל אביב היא עיר רועשת, מלוכלכת, יומרנית וחסרת חן - אבל היא עיר של בני אדם ולא של רוחות רפאים 1. חדר מדרגות תל אביבי טיפוסי, עם שני חתולים, פח זבל ושכנה זקנה, אין כמוהם לחמם את הלב. זה מחזה קטן, בורגני, חביב וגם מלא הומור, בדרכו שלו. וירושלים? אפורה, כבדה, לחה ומעיקה. תמיד גדולה מהחיים, אי אפשר ללכת בה ברגל 2 , הכל מלא כבישים מפותלים עם מבני ציבור באמצעם, ובנייני אבן מגושמים. אף פעם לא בטוחים באיזו תקופה היסטורית היא נמצאת, ותמיד קר שם כמו במרתף מימי הביניים. 1 רחוב עמק רפאים. יש כזה דבר, נכון? 2 דובי, אתה מקשר בין מידת הבגרות של אדם לבין העובדה שיש לו רשיון ואוטו? לא יפה. |
|
||||
|
||||
לא כל ת''א חסרת חן. (כלומר- יש קטעים חינניים). הזקנה במדרגות זה לא תמיד עניין הומוריסטי ומחמם לב... במקום בו יש שני חתולים יש בד''כ עוד כמה. בירושלים יש כמה דברים טובים, כמו- אורנים ושחרורים. עד כאן ההסתיגויות. אבל בגדול- את צודקת. |
|
||||
|
||||
נכון! בתל אביב יש גם את העונג בלגלות שבאמת קיימת "סמטה אלמונית". וחוצמזה, שהרבה יותר קל להתמצא בתל אביב.1 1אפילו אני הפסקתי לאבד את הדרך אחרי ארבעה חודשים. בעיקר אחרי שהבנתי שתחנות האוטובוס משני צדי הכביש מובילים לשני מקומות שונים. |
|
||||
|
||||
יום אחד תפנימי אפילו את זה שמספרי האוטובוסים מרמזים על מהלכם, ואיכות חייך תשתפר פלאים. |
|
||||
|
||||
_____ העלמה עפרונית, צוחקת ממש חזק, ומקווה שאף אחד לא שומע, כי לא נעים. |
|
||||
|
||||
אני יכול לראות את זה בעיני רוחי עכשיו - מאות צעירים נוחים-להשפעה משחקים במשחק החדש: "טוטו אוטובוסים." למגינת ליבם של הוריהם, הנאלצים לקנות להם כרטיסיות, ולהסיע אותם חזרה מכל מיני חורים, בהם מצאו עצמם. |
|
||||
|
||||
יש לא רק סמטה אלמונית - יש גם סמטה פלונית, שאת זה בטח כולם יודעים. אבל נסי פעם למצוא את סמטת לאן א', אחד המקומות השקטים ביותר בעיר. |
|
||||
|
||||
עזוב אותך, רחוב 4028 אתה יודע איפה הוא? שמות הרחובות ברמת גן הרבה יותר תאוריים, צל הגבעה, המעגל, הרכסים, רש"י. שמות שעושים חשק לבקר. |
|
||||
|
||||
חיזרי בך! ירושלים אפורה (שזה חיובי, לדעתי, כי זה אפור שונה מהאפור של ת"א), יש בה אווירה נעימה כזאת, רחובות מקסימים שאין בשום מקום אחר (כמו עמק רפאים, אם כבר הזכרת אותו), כיף לטייל שם ברגל, אף פעם לא בטוחים באיזו תקופה היסטורית היא נמצאת, ותמיד קר שם!! בקיצור- עיר נפלאה! ת"א דוחה (אותי), והתחבורה שם מ ז ע ז ע ת. |
|
||||
|
||||
האם אינך רואה את החביבות אין-קץ שמגולמת בדמות המיניבוסים הקטנים של קו 5 וקו 4? אין לי שום כוונה לחזור בי, ואני מקווה שזה נורא ירגיז את דובי. אני אומר רק שהבאוהאוס התל-אביבי עושה לי חמים ונעים בלב, בעוד שהמבצרים מאבן ירושלמית מעבירים בגווי צמרמורת קרה. |
|
||||
|
||||
אבל אף אחד פה לא מרגיש צורך להגן על דמותה של באר שבע? אה, לא? טוב, תשכחו מזה. ואפשר להגיד הרבה מאד דברים על תל אביב, אבל התחבורה הציבורית שלה לא רעה בכלל. שנה שלמה בלי אוטו או משהו שמתקרב לזה אפילו, ולא היה מקום אחד שלא הגעתי אליו בקלות. |
|
||||
|
||||
הנה, אמרנו מה יש בב''ש |
|
||||
|
||||
אני רואה את החביבות אין-קץ שמתבטאת במגע גופני מיוזע, התנשפויות עקב חוסר חמצן ומבטים אומללים של האנשים הדחוקים אחד לשני כמו בקופסת סרדינים, מדי יום ביומו, באוטובוסים האולי-לא-קטנים-אבל-בטח-שלא-מספיק-גדולים של קו 68, קו 70 ו(המבוקש מכולם) קו 64. אל תחזרי בך. אם זה ירגיז את דובי אז זה שווה. |
|
||||
|
||||
מגע גופני מיוזע והתנשפויות? באמת? ידעתי שאני לא גר בעיר הנכונה. |
|
||||
|
||||
דווקא בירושלים הרגשתי יותר את הצפיפות ואת תחושת ה'מי זה האנשים האלו שנדחפים לי על האף'. חוצמזה, הקווים שאת מתארת עוברים ברוב מהלכם בכלל ברמת גן. שזה ממש לא תל-אביב. ממש לא. |
|
||||
|
||||
אבל א נ י עולה עליהם עוד לפני הסיבובים (הסיוטיים לא פחות) ברמת גן וב''ב, וכיוון שהמחסור שלי בחמצן מתחיל בת''א, אני מאשימה את ת''א, ואף אחד לא יגיד לי לא. |
|
||||
|
||||
לגבי הצפיפות - אלו הם אנשי הפרובינציה האומללים שנאבקים על מקומם בדרך לעיר הגדולה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עירית תל-אביב מבקשת להאיר את גן החשמל; האדריכלית יעל אלואיל מקוננת על אובדן הזנות ההומואית הרוחשת במקום. |
|
||||
|
||||
אני דווקא מעדיף את הבנייה הירושלמית, שממשיכה תקנה מנדטורית. למעוניינים, תקנה כזו הונהגה גם בגלעין ההיסטורי של רבת-עמון. ובניית הבאוהאוס התל-אביבית עומדת מאחורי הצעה ישראלית לאונסק"ו, להכריז את תל אביב ההיסטורית כאתר מורשת עולמית - הצעה שאולי תאושר ב-2003 או ב-2004. |
|
||||
|
||||
זו לדעתי המגרעת של הבריטים. המושל הצבאי הראשון של ירושלים היה רומנטיקן שרצה לשמר את הבניה המכוערת של ירושלים ומכיון שהחוק הישראלי מעולם לא טרח לשנות זאת היא נראית כך עד היום. ההצעה לאונסק''ו נראית לי נכונה. |
|
||||
|
||||
ברמת גן יש הרבה יותר זקנות וחתולים וגם הפחי זבל שלהם נכנסים לחדר המדרגות, לא כמו הצפרדעים הירוקות שחוסמות את המדרכה. אני מצטרף לדיעה שלך על ירושלים, היתרון היחידי של ירושלים על תל אביב או רמת גן הוא שיותר קל להגיע משם לבית שמש. |
|
||||
|
||||
זקנות זה לא תמיד עצוב. הנה תראה אותי, אני מחייכת. ומה יש בבית שמש, נשמה? בנית שם כור? |
|
||||
|
||||
את זקנה? חלילה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נו, באמת. בת כמה את, שלושים? זה זקן, זה? בארצנו, בה הגיל הממוצע לנשים הוא בשבעים המאוחרות? כשיתחילו ליפול לך שיניים, או כשתתחילי לסבול מפרקינסון, אז אולי יהיה על מה לדבר. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם החצי הראשון של המשפט הראשון שלך. וזהו, בערך. רחוב עמק הרפאים אכן קיים. לא רק זה, אני עובד באחת הסמטאות שיוצאות ממנו. לא רק זה, הוא אחד הרחובות השוקקים של ירושלים - עוד אחד מהדברים המקסימים בה, כמובן. אגב, לא ראית מחזה משובב לב, קטן, בורגני, חביב ומלא הומור עד שלא ראית חדרי מדרגות בבניינים של המושבה הגרמנית (כן, שוב עמק הרפאים). איך את יכולה להגיד על ירושלים שהיא לחה, כשאי אפשר להניח רגל על המדרכה בת"א בקיץ בלי שנהרות של זיעה ישטפו את בגדיך? ואת בטח חושבת שהכבישים בת"א הם ישרים, נכון? נו, מה אפשר לצפות מבחורה בלי אוטו. (המפף) |
|
||||
|
||||
_________ העלמה עפרונית, טיעונים מוחצים בע"מ. |
|
||||
|
||||
כן, אבל לירושלים יש חוף. (דובי, בכלל לא אוהב ללכת לים) |
|
||||
|
||||
_____ העלמה עפרונית, טיעונים לאקונים לכל עת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שלושה שבועות ואני שם. אם מי מהאיילים מטייל לו ברחובות תל-אביב ורואה מישהי שנראית כמוני, אז הנה, הפעם זו באמת אני. (רק לעשרה ימים, אבל זה גם כן משהו.) |
|
||||
|
||||
אולי נארגן מפגש לרגל האירוע? |
|
||||
|
||||
גם ככה ערן וחבריו אמורים לפטם אותנו ב43 ש"ח החתיכה |
|
||||
|
||||
אני בעד (חכו חכו שדובי ישמע על זה, איזה בלגאנים עוד יהיו לנו) |
|
||||
|
||||
לא רק שבירושלים אי אפשר ללכת ברגל, בערך פעמיים בשבוע גם אי אפשר לנסוע בה ברכב. או שיש הפגנה של חרדים, או שיש הפגנה של חילוניים, או של אנשי ימין, או של ארגוני שמאל, ואם במקרה אין הפגנה אז יש מצעד הזדהות של נוצרים יפנים אוהבי יהודים, או ביקור ממלכתי של נשיא טוגה העילית, או סתם ראש הממשלה קפץ לנגב חומוס אצל רחמו, או לדחוס איזה מעורב אצל סימה, וכל העיר נחסמת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
משום מה, כשמדברים על זה, כולם נותנים אותן ארבע-חמש דוגמאות, שאני כבר מכיר בע''פ משניים-שלושה חברים ירושלמים. |
|
||||
|
||||
בלורות ואג'ואים |
|
||||
|
||||
בלורות זה בחיפה. בירושלים אלו בנדורות (=עגבניות). התל אביבים עדיין לא החליטו האם אלו ג'ולים, ג'ולות או גולות. |
|
||||
|
||||
יש פה נתנייתים? שם יש תרבות איזורית מפותחת מאוד, זה מתחיל במשחקי גולות שקיימים רק שם (מישהו מכיר מור), לאבניירומספריים הם קוראים שא, הם הולכים באמצע הכביש גם אם יש מדרכה. הם טוענים שהשקשוקה של הדוקטור היא תת רמה במושגים נתנייתיים. חוץ מזה נפוץ שם התחביב של להתחיל עם תיירות בחוף הים (הם הרבה יותר מיומנים בזה מההרצלינים, ונוצר רושם שגם לתיירות שמגיעות לנתניה יש גישה הרבה יותר חיובית למקומיים). אם תל אביב הייתה רוצה להיות ניו יורק ורעננה הייתה רוצה להיות שכונה בבוסטון אז נתניה היא סוג של עיר קייט איטלקית. |
|
||||
|
||||
1 ירושלמי לשעבר |
|
||||
|
||||
זה רק מביא כבוד לירושליים, לא שאני מבין איך אפשר לשחק גולות עם כל הירידות האלו. |
|
||||
|
||||
יש פה נתנייתי (לשעבר). "שא" זה לא משהו כלל-ישראלי? |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים הייתי בשבוע הספר התל-אביבי, בכיכר מלכי-ישראל דאז. בעודי משוטט לי בין המדפים, קלטתי שיחה בין בחור ובחורה: "אני אומר לך, שא זה מושג שרק נתנייתים מכירים!", "מה פתאום?! כולם משתמשים בזה! הנה, תראה -" הבחורה פונה אלי, שואלת אותי: "אתה יודע מה זה שא?" הנהנתי, והבחור שאל: "אתה נתנייתי?", הנהנתי פעם שניה... היה ממש מצחיק. אז לכו תדעו...היה להם מזל, אני אומר :-) |
|
||||
|
||||
אני נתנייתי ובחיים שלי לא שמעתי את המושג הזה. אבל אני בכלל חי בעולמות אחרים. |
|
||||
|
||||
אז אתה באמת חי בעולמות אחרים. השאלה היא לא האם בנתניה משתמשים במילה ''שא'' כתחליף ל''אבנירומספרים'', אלא האם משתמשים בה גם במקומות אחרים. |
|
||||
|
||||
רק להגיד שאצלנו (בחיפה) אמרו "אבניהומספריים". וגם- "אנזפ" (שלימים התברר כמייצג "האנדס אפ"). [וגם, בשיר של "זהו זה"- "מינשוף עד ים כינרת"] |
|
||||
|
||||
יש גם את אָנדָטרוּוּוּאָה שנהוג במשחק זוג או פרד (פרד - הכלאה של אתון וסוס לא יודע מה זה קשור) שרק כשהגעתי לתיכון והתחלתי לקרוא את סדרת ספרי ג'ינג'י גיליתי שמדובר בספירה 3 בצרפתית. |
|
||||
|
||||
לדעתי זוג או פרט. יותר סביר, לא? |
|
||||
|
||||
!!! אז זה מה שזה! |
|
||||
|
||||
אני מתעצל לחפש, אז לא אביא סימוכין (המעוניינים מוזמנים לחפש במילון בעצמם), אבל פרד, פרט להיותו הכלאה של סוס וחמור (נכון, אחד, ורק אחד מהם נקבה), זוהי גם מילה נרדפת לפרט, כלומר, Odd, אי זוגי. כשם שמהפרט יש לנו פרוטה, ולהפריט, כך מן הפרד יש לנו פרודה 1 ולהפריד. _______ 1 מולקולה בהליכים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |