בתשובה לעמית מנדלסון, 04/12/02 9:26
הבן יקיר לי אפרים 111102
ליאור גולגר • בתשובה לעמית מנדלסון יום ד', 4/12/2002, 9:44
חוקרים מצביעים על כל מיני נקודות בים סוף ובים התיכון בהן פני הים רדודים מאד בזמן השפל. המכשלה המיידית היא כי המצרים היו בסביבה איזה שנה שנתיים לפני יציאת מצרים, כך שהם אמורים להכיר כל מה שהוא בגדר תופעת טבע נדירה המתרחשת אחת לשנה שנתיים. בפרט הם לא היו טובעים בגלל גאות.
מה גם שהיינו מצפים כי מכת חושך וולקנית תקדם למכת ברד פוסט-וולקנית, ולא להיפך.
הבן יקיר לי אפרים 111105
עמית מנדלסון • בתשובה לליאור גולגר יום ד', 4/12/2002, 10:23
מה אמור להבין צבא פרעה הבא מלב ארץ מצרים, עשרות ק"מ מהים, לעומת בני ישראל החיים בארץ גושן - ואדי טומילאת - ממש ממערב לאגמים המרים, שהם אחד הזיהויים הרציניים ביותר לים סוף התנ"כי?
השם "ים סוף" לא מקרי: מדובר על מקום שבו אכן גדלו צמחים, שלא כמו הים הנקרא כיום בטעות "ים סוף" וגרוע מכך "הים האדום" (שיבוש של Reed - סוף - ל-Red - אדום).
בעוד שייתכן שחיל משמר שישב בארץ גושן הכיר את התופעה, אני יכול להבין שבסיפור יצא כח פרשים מובחר של פרעה, מלב ארץ מצרים במרדף אחרי בני ישראל, וכח זה לא הכיר את השטח.

אירועי ברד לא חייבים להיות געשיים, אם כי "ואש מתלקחת בתוך הברד" תומך בך. שוב, ייתכן שהדבר נובע מסדרת התפרצויות. יכול להיות שהברד שב גם אחרי התפרצות הענק, אך אז הרושם שלו כבר היה הרבה פחות חזק.
הבן יקיר לי אפרים 111106
ליאור גולגר • בתשובה לעמית מנדלסון יום ד', 4/12/2002, 10:31
משירת מרים ניתן להבין שגם בני ישראל די התפעלו מחציית ים סוף. אם היה זה דבר שבשגרה הם סתם היו יורדים על המצרים הטפשים.
הבן יקיר לי אפרים 111112
כליל החורש נאורי • בתשובה לליאור גולגר יום ד', 4/12/2002, 10:55
"המצרים טפשים" זו לא קונספציה שמעודדת דבקות באל כמו "האל גדול."

אם "המצרים טפשים," אז, אבוי, הרי שעמישראל לא חייב את חייו לאל! כיצד נוכל לחיות כאוכלי-חינם ממעשר העם כאשר הם חושבים שהם יכולים להסתדר בלעדי האל, או, יותר נכון, בלעדינו, המתווכים של האל?
הבן יקיר לי אפרים 111116
ליאור גולגר • בתשובה לכליל החורש נאורי יום ד', 4/12/2002, 11:10
מה זה החרטא הזה? אז מרים יצאה במחולות כדי לפרנס אוכלי חינם? אז במהלך מבריק של שטיפת מוח וסוגסטיה המציאו יש מאין את הגדת פסח וכל החג המתלהם הזה? אז כל הדרך ממצרים הם אכלו קלמארי ברוטב חרדל שהביאו מהבית ולא נזקקו להתערבות אלוהית כדי לשרוד?
הבן יקיר לי אפרים 111126
כליל החורש נאורי • בתשובה לליאור גולגר יום ד', 4/12/2002, 11:39
אם תואיל לקרוא את הגדת פסח, תמצא שזהו למעשה אוסף ארוך של הלכות, סיפורים, ושאר קשקושים, רובם דווקא של רבנים (דהיינו, מן התקופה לאחר שהפריסים הפכו לזרם היחיד שנקרא יהדות.)
אז לא, היא לא נוצרה יש מאין.
הבדווים, ויותר מהם, הנבטים, הסתדרו מצויין במדבר בלי התערבויות אלוהיות למיניהן (עד כמה שאני יודע). גם היום מסתדרים בני אדם בתנאים גרועים יותר.
בנוסף, אינני יודע איך האקלים היה באותה התקופה, יתכן כי הגדרתם למדבר הייתה רכה מעט. (הסהר הפורה, זוכר?)
הבן יקיר לי אפרים 111135
ליאור גולגר • בתשובה לכליל החורש נאורי יום ד', 4/12/2002, 13:12
לא נראה לי שמדבר סיני יכול לקיים נדידה משותפת של 600,000 בדואים, גם לא בימינו.
אבל אתה בודאי שלו וקר רוח יותר מאבותינו, ולכן מכות מצרים, יציאת מצרים וכיבוש הארץ קטנים עליך.
הבן יקיר לי אפרים 111137
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לליאור גולגר יום ד', 4/12/2002, 13:16
כולם אכן קטנים יחסית ל''שמש בגבעון דום''.
הבן יקיר לי אפרים 111155
כליל החורש נאורי • בתשובה לליאור גולגר יום ד', 4/12/2002, 16:28
600,000 נשמע לי כמו גוזמאה, כמו עניין הארבעים שנה. כפי שאמרתי, אני לא מנסה להסביר מדוע יתכן כי התנ"ך ככתבו נכון, שכן אינני חושב כך, אז אני לא מחייב את עצמי למצוא הסברים הגיוניים ל_מתרחש_ בתנ"ך, אלא למאורעות אשר יכלו לדמות למה שקורה שם, ואשר יכלו להתעוות באופן סביר לכתוב. כמובן, כל זה, עבורי לפחות, הוא שעשוע אינטלקטואלי.
הבן יקיר לי אפרים 111118
עמית מנדלסון • בתשובה לליאור גולגר יום ד', 4/12/2002, 11:20
אורכו של עמק ואדי טומילאת כמה עשרות ק"מ ובו עובר כיום כביש איסמעיליה - קאהיר. גם הק"מ ה-‏101 המפורסם נמצא שם.
בפירוש ייתכן שגם רוב בני ישראל לא הכירו את התופעה, ובעיקר מי שישבו בקצה המערבי היו חשופים לתופעה זו.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות