בתשובה לגילית, 25/11/02 16:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את צודקת. לא אמרת שניתוח הוא הכרחי לחיי נישואים תקינים בחברה החרדית. כנראה שהסוד לחיים מאושרים בקרב נשים חרדיות לפי תגובה 108882 הוא לספר לרב עד כמה שהיא דוחה את בעלה שיכול (אוי לבושה) לגרשה מעל פניו רק כי החזה שלה לא מוצא חן בעיניו. לא הצגת את הדברים כאילו הם נעשים על מנת שהאשה תרגיש טוב עם עצמה אלא כדי שבעלה ירגיש טוב איתה. ולפי מה שהבנתי, מה שכתבת זה לא מה שדובי אמר, אבל אני אשאיר לדובי להסביר לך בעצמו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכדי השארתי את הכותרת, ואני נוטשת את הדיון איתך לפני שיגלוש לפסים המוכרים. לפני סיום, בשם האמת ההיסטורית: כפי שתיקנתי את דובי, מה שסיפרתי הוא שאותה בחורה *נפרדה* מהבחור הלא מרוצה, עשתה ניתוח והתחתנה עם מישהו "אחר*. מאיפה הבאת את "הסוד לחיים מאושרים בקרב נשים חרדיות?" אני אמרתי משהו שבכלל קרוב לנושא? אני מציעה שתפני לדובי- הוא מכיר את החברה החרדית באופן גורף, כולל רחשי ליבם ואורך איבר המין שלהם. את מוזמנת להמשיך את הנושא איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל אישה חרדית יודעת שאם היא רוצה אישור מהרב לניתוח פלסטי באף, למשל, היא צריכה לספר לו על כמה שזה דוחה את בעלה והורס את שלום הבית ביניהם." אז היא עושה את זה כדי שמישהו יהיה מאושר. לא? (או שאת שוב סותרת את עצמך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילית אמרה ''היא צריכה לספר לו'', גילית לא אמרה שזה באמת בגלל בעלה. המשפט הספציפי הזה כלל לא מראה על כך שהאשה באמת עושה זאת בשביל בעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן בדיוק כתבתי: "כדי שמישהו יהיה מאושר". היא או הוא או הרבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 109140 אמרת שגילית מציגה את הדברים כאילו הבעל אמור להיות ה"מאושר", ולא כדי שהאשה תרגיש טוב עם עצמה. עכשיו את אומרת שהיא הציגה את הדברים, כדי ש"מישהו" יהיה מאושר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון ואז גילית תיקנה את עצמה ואני התאמתי את עצמי לדבריה. גילית ואני זורמות באותו קו. זה את/ה שלא עוקב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 109167 לא מראה על זרימה באותו קו...אבל אני מבטיח להמשיך לעקוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישה חרדית עושה ניתוח כדי שהרבי יהיה מאושר. בסדר, ננסה עוד פעם: אישה חרדית היא אישה. יש נשים שרוצות להרגיש שלמות עם גופן, יש נשים שרוצות לרצות גבר ויש משלל סיבות. עצם היותה חרדית ממש לא רלוונטי, החרדית הגיעה לכאן כיוון שאת טענת שניתוח פלסטי אסור על נשים חרדיות, וזו טעות. הרב הוא סמכות הלכתית. מתייעצים איתו לפני כל צעד חשוב (או פחות חשוב) וניתוח פלסטי אינו שונה. אני יודעת שאת נגד הליכה לרב בכל נושא אבל זה ממש לא קשור לכאן. כלומר, מה שכן אמרתי הוא זה: א.ניתוח פלסטי מותר לנשים חרדיות ב.אישה חרדית, ממש כמו בן אדם, עשויה לרצות בו ממגוון סיבות ג.הרב, כמו כל סמכות, נותר היתר ע"פ קריטריונים מסוימים. אישה חרדית שרוצה אישור מהרב יודעת להציג את אותם קריטריונים. זה לא שונה מילד שמבקש להשתחרר הביתה כי כואבת לו הבטן- הוא לא יגיד "כי בא לי לראות טלויזיה". בטח שאת בזה לכך, אבל בכלל לא דיברנו על זה. איך התגלגל הדיון מכאן ל"אושר בחברה החרדית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תמיד את יודעת מה אני חושבת ובמה אני מאמינה? למה את כל כך בטוחה שאני בזה לרבנים ולהליכה לרבנים? זו מן מגננה כלפי כל חילוני שהוא? זה הופך אותך ליותר נאורה? איך זה שבכל דיון ביני לבינך את מנסה להקצין את דעותי ולהוביל אותן לשנאה כנגד הדת? תני לי תגובה אחת שלי, או כל הוכחה אחרת שאומרת שאני בזה לדת ולרבנים. אני אוכל את הכובע שלי ושלך ושל הרבי גם (שהלוואי ויהיה מאושר). את זו שהכנסת את ניתוחי הפלסטיק למשוואה (את וערן בילינסקי). אני המשכתי את קו המחשבה. את וטלי העמדתם אותי על טעותי והודיתי בכך אך את במין צדק עיוור חייבת תמיד להתווכח איתי. אין לי בעיה בזה רק לפחות אל תסתרי את עצמך שוב ושוב ושוב. רוצה לעזוב את נושא הניתוחים הפלסטיים ולהתדיין על קעקועים ופירסינגים? בשמחה. (אני עלולה להפתיע אותך...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה שאמרתי הוא על סמך התרשמותי משיחותינו עד כה. אם טעיתי-סליחה. ב.מגננה ראויה כלפי כל חילוני תהיה ,פשוט, לא להיות פה. אין לי צורך במגננות. ג.אני לא יודעת כ"כ להפעיל את החיפוש (אולי האלמוני שעוקב יעשה את זה?) לבינתיים לא נפגום באושרו של הרבי ונותיר את כובעו שלם. ד. סתרתי את עצמי-איפה? שנתקטנן ונאמר הפוסל במומו? ה. האמת? אין לי שום דיעה משמעותית לגבי קעקועים ופירסינג. כלומר, לדעתי האישית זה נורא מכוער אסטתית (שלא לומר מקשה בבדיקות בטחון מתכתיות) אבל אין לי שום עקרון מתלהב נגד. מי שרוצה- שיעשה. (האמת היא שאני לא ממש מבינה איך נותנים לחלק מהדברים האלו להיות חוקיים- אני רואה ילדים עם ברזלים בלשון, בפופיק ובאיזורים נורא כואבים, אבל בסדר, זו לא המלחמה שלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעתי הביתה אחרי יום ארוך יותר מדי, ומעצבן יותר מדי, תוהה כמה תגובות אני לא אבין היום. כבר הרבה זמן לא צחקתי בקול רם מול המחשב. "אשה חרדית עושה ניתוח בשביל שהרבי יהיה מאושר"... גדולה את אחותי! _______ העלמה עפרונית, חזרה מביטוח לאומי. לא היה כיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל הוויכוח הזה הוא לא משום שהיינו מצפים מרבנים שבחורה פונה אליהם בשאלה כזאת, שיתנו תשובה יותר ערכית בנוסח "ה' יראה לנפש" או משהו כזה, וישכנעו אותה בתור רועי קהילה נאמנים ומוסריים (נגיד) ואבהיים, שהיא מושלמת כפי שהיא? בוודאי שבעולם החילוני לא חסרות מטומטמות שמנתחות כדי להתאים את עצמן לאיזה "אידיאל חיצוני" או אפילו לרצון של איזה גבר, למשל שהן מאוהבות בו, נניח. בסטטיסטיקות אני לא חזק (וגם לא מאמין) כל כך כדי שאדע להגיד איפה זה יותר, בעולם החילוני או בעולם החרדי. אולם בעולם החילוני יש הבדל אחד — אצלינו לא נהוג לשאול רב, (לא שכולם חושבים חשיבה עצמאית כל כך, אבל רשמית אנחנו מכבדים אחריות אישית ואינדיבידואליזם). החרדים, שמנפנפים עלינו במותר ה"עגלה המלאה" על "העגלה הריקה" ובין השאר רואים את עצמם טובים מאיתנו בזה שהם שואלים רבנים, בקטע הזה (כמו בעוד הרבה קטעים אחרים, אגב) הם לא מוכיחים את זה כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו לא נהוג לשאול רב. אצלנו שואלים את אלילי התרבות המודרנית (אחריות אישית, אינדיבידואליזם לכאורה, יופי, רושם ראשוני, הנאות החיים עכשיו). אצלכם – כך יגידו דתיים מסוימים - שואלים את גיבורי הסדרות בכבלים, והדמויות לחיקוי הן מה-שמה מהיפים והאמיצים שהתחתנה והתגרשה כל כך הרבה פעמים ושבגלל התככים שלה אני לא רואה את הסדרה. עדיף? אין הבדל משמעותי בין חיים לפי כללי מוסר אלו ואחרים. אין הבדל משמעותי בין לשאול רב (המייצג את אלוהים - ובזאת מייצג את המוסר המוחלט והצדק המוחלט) ובין לשאול את המצפון האישי, שלאדם הלא-דתי מייצג את המוסר האישי והצדק האישי. בשני המצבים יש התייעצות עם הגורם המרכזי והקובע הבלעדי בקבלת החלטות. עובדת היות הרב מקבל החלטות חיצוני והמצפון (או רגש האחריות או כל רגש אחר) פנימי, מהווה הבדל זניח אם נזכור את היות הרב מייצג האמת האבסולוטית היחידה, מה שמהווה המצפון לגבינו. ההבדל הוא בקודים. כולנו חיים לפי קודים, חרדים/חילונים/דתיים. בכל החברות יש אנשים שמאמינים באמת במה שהם חיים לפיו, ואנשים שחיים כך רק בגלל הנוחות או אי הנעימות או הפחד לשבור מסגרות קיימות, או סתם בגלל שהם לא חושבים או לא רוצים לחשוב. במאמינים איני מזלזלת. משום כיוון. על השאר, מכל סוגי האמונות, אני מרחמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? אני לא שואל אלילים. בין "לשאול" ובין לחשוב יש איזה הבדל. אני חושב, ונכון שתוך כדי מחשבה אני שואל שאלות, אבל מודע לכך שהתשובות שאני עונה לעצמי הן לא סופיות, הן פשוט הכי טובות כרגע. זה לדעתי מותר התרבות החופשית על התרבות העדרית. נקודה. מי ששואל אלילים הוא עדר, נקודה, וזה באמת לא משנה אם הוא שואל את הרב או את גיבורי אופרות הסבון. אני לא גוזר על כל החילונים, כי לאף חברה אין מונופול על הטפשות ועל הבריחה מחופש, אבל אני לא מכיר במשנתי החילונית שום מצוה לשאול את גיבורי אופרת הסבון, וזאת נראית לי הכללה שעושה מי שפוחד מחופש, אשר משווה בין דמויות שהפונקציה שלהן היא איזו הפקת אשלייה מודעת, התופסת חלק מתרבות הפנאי של חלק מהחילוניים, לבין הרבי שהוא מציית לו ותופס אותו, כמו שאת אומרת, כמייצג את האלוהים המוחלט והצדק המוחלט. מותר העולם החילוני הוא בדיוק בזה שהוא נותן לאדם למצוא לבד את האלוהים או לא למצוא, והוא נותן לאדם בחירה בין לחפש את אלוהיו או לא לחפש, ואם הוא מעדיף במקום זה לראות היפים והאמיצים זה עניינו. אבל מי שנותן לסמכות כלשהיא לתת לו את התשובה לכל, מבזבז לדעתי את הייעוד שלו כאדם. ועוד הערה: אני שוקל להחליט שבעיקרון אני לא עונה ל"איילים אלמוניים". הפעם הזהרתי, תמצאי לך שם ותשאירי את ה"איילוּת האלמונית" לפחדנים הנועצים סכין בחשכה, להם היא נועדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שהמוני איילים אלמונים עומדים כעת מפוחדים בפינת המכלאה שלהם. אמא'לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כי אני רוצה לראות (וירטואלית) עם מי אני מדבר. (גם שם דמיוני נותן לבן אדם איזה מאפיין, אבל ה"אייל האלמוני" יכול להסתיר מאחוריו פרצופים רבים. 2. כי זה לא אמיץ, ומאפשר לכמה "אלמוניים" שנכנסים לכאן להוריד את רמת הוויכוח. אדם צריך לקחת אחריות על המלים שהוא אומר בפורום, ו"האייל האלמוני" הוא דרך קלה להתחמק מאחריות כזאת. 3. בגלל שצריך להיות עם איזושהי אישיות. ובקצרה: האיילים האלמוניים הם התוקעים סכין בגב! יש לטרנספר אותם מכאן לאלתר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אדם צריך לקחת אחריות על המילים שהוא אומר בפורום" אז אם כתבת אחרונה בהחלט!!! למה אתה עונה לאלמוני ששואל אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי "אחרונה בהחלט!!!" היתה בכך תשובה הומוריסטית לשאלה שנשאלה קודם. לא אמרתי שאני מחרים אלמוניים, רק שאני שוקל. אבל אם בנוסף להיותכם אלמוניים אתם לא מבינים הומור, אולי אתה תהיה האלמוני האחרון שעניתי לו. אולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אהיה האלמוני האחרון שזכה לדבר איתך, אני בחיים לא ארחץ את המקלדת (למרות כתמי הקפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם איילים שיש להם בעיה עם פרסום שמם. אם בשל היותם מפורסמים (אנשי ציבור מסוגים שונים) ואם בשל סיבות אישיות ואחרות. גדולתו של האייל הקורא היא בכך שהוא מאפשר להם להביע את דעתם מבלי לוותר על חופש הפרט או צנעת הפרט שלהם, שהיתה נפגעת ואולי אף מונעת מהם לפרסם. אפשר לומר שזו בריחה. אפשר לומר שזו פחדנות. ואפשר לקבל שיש אנשים ששמם לעיתים מהווה נטל, והם מעוניינים להביע דעה ולפתח דיון ענייני מבלי ששמם יהווה מחסום ומכשול כלשהו. אכן, החסרון הוא בכך שקוראים בעלי רמת דיון נמוכה יכולים לנצל זאת, אך לדעתי עדיין יצא הפסדו של האייל בשכרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא יבחרו איילים אלה בשם בדוי קבוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעניין- מאחורי לא מעט מהאיילים האלמוניים בכלל לא עומדת כוונה כלשהי. אחרי הכל ''האייל האלמוני'' היא ברירת מחדל. אם הייתי באה להגיב על משהו ספיציפי שלא במטרה לחזור, לא בטוח שהייתי טורחת למצוא ניק או למלא את השם שלי. באותה מידה יכלו לכתוב ''מישהו''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין בעלי הניקים הקבועים לבין "האייל האלמוני" הוא לא הבדל של אומץ או יושר (זה שמור לאלה שחותמים בשמם האמיתי), אלא עמדתם בשאלה אם הם רוצים שהודעה מסוימת שלהם תפורש כעומדת בפני עצמה או כחלק ממשנתם הכללית. כשאני רואה הודעה של אחד מהכותבים הקבועים באתר, סתם כדוגמא ניקח את סמילי, יש לי מיד ציפיות מסוימות בקשר לתוכן שלה, ואני אקבע את עמדתי כלפיה גם בהתייחס לאותן ציפיות ("המממ, הודעה ללא סעיפים ותתי-סעיפים? מעניין מה עובר על הבחור"). אם אותו סמילי רוצה, מסיבותיו שלו, להתנתק מאותו קונטכסט בהודעה מסוימת, הדרך הפשוטה לעשות זאת היא להשאיר את שדה השם ריק. כמובן, עומדת בפניו גם האפשרות לבחור כינוי אחר, אבל "האייל האלמוני" נושא איתו את המסר שהודעה זאת נשארת לא חתומה בכוונה, בעוד שימוש בכינוי מזדמן יוצר את הרושם שמדובר בכותב חדש ולכן הוא דווקא טיפה פחות הגון מאלמוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שלמרות מאמר המשוררת "לכל איש יש שם", לכל אדם יש כמה שמות — יש בו כל מיני צדדים, מחוזות, מלבושים ולגיטימי בעיני להופיע בכמה מלבושים. בתנאי שאם אתה בלבוש מסויים, אתה לא אומר דברים הסותרים את משנתו של בעל אותו לבוש. לא יודע אם זה הגון, אבל זו קצת יותר השקעת מאמץ מאשר ה"אייל האלמוני" שהרבה מהודעותיו הן זדוניות ולך תענה לו — לך תפגע בכתובת השייכת לו. אם אני בתור "איל הראשון" או בתור שם אחר שאני אבחר עונה לך תגובה שאינה מוצאת חן בעיניך, אתה מוזמן להחזיר לי את הכדור, ואני ארגיש כאילו ענו לי אישית גם אם בפעם המסויימת הזאת נקטתי בשם אחר. לעומת זאת נסה להגיד "האייל האלמוני חמור". הבחירה היא בין להיות קיים לבין להסתתר מאחורי גבו הבטוח של האי קיום. מי שלא קיים, אי אפשר לענות לו בעצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 109793 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבלאבלאבל.. תגובה 110227 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ויתרת על הקו? בגלל זה? לא היית צריכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, רוב ההודעות הכוללות דעות ענייניות בנושא מסוים זוכות לכינוי (אלמוני יותר או פחות). ''האיילים האלמונים'' שבוחרים לא למלא את שדה השם, על פי רוב מנסים להכפיש ולהשמיץ מגיבים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה ההבדל אם ההודעות המשמיצות חתומות כ"יוסף גולדבלום" או כ"האייל האלמוני"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאין הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הבדל כל עוד אותו ''יוסף גולדבלום'' הגיב רק פעם אחת. סתם פרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |