בתשובה לדובי קננגיסר, 24/11/02 15:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נניח לרגע שזה יפה (זה לא, לא הייתי שם את זה בתור שטיחון לניגוב רגליים1) האם כל דבר יפה הוא אומנות? אם למשל התכוונתי לצייר ציור סוריאליסטי מקסים, אבל אופס, בטעות נתקלתי בפחיות הצבעים והכל נשפך על הבד ויצאו לי כתמים חביבים, האם זאת אומנות? אולי זה פשוט כתמים על בד? יש הבדל בין מופשט לבין חסר פשר. _ 1 במחשבה שניה, זה נראה כאילו מישהו כבר עשה זאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה סיבה שההערה שלי הייתה בסוגריים. אני גם מפנה אותך לתגובה שלי שעסקה באסקולת דייב בארי להערכת יצירות אמנות, עליה אני נמנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי זאת כהנגדה לדעתך. רק רציתי לחדד שגם אם זה יפה (*אם* גדול מאוד) זה לא אומנות משום שלא ניתן לאתר את היוצר ביצירה. הקשר בין מה שיש על הבד/קיר/משל"י ב"ציורים" שכאלה לבין הרוח האנושית, הוא קשר מקרי לחלוטין. אני יודע... גם אני הפכתי פעם בטעות דלי של צבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידו של האדם מצויה ביצירות הללו, ולו משום שמתוך כל הפיכות הדלי שלו, הוא ברר את אלו שהן הכי נאות בעיניו והציגן במוזיאון. האם זה אמנות? את תשאל אותי. בינתיים אני יוצא נורא אהבל מכל דיוני האמנות באייל. לא שזו הרגשה חדשה בשבילי, אבל מתחיל להמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידו של האדם מצויה ביצירות רק אם מבינים זאת באופן מילולי כ*ידו*. גם אם הוא בורר את הדליים, התוצאה נובעת יותר מהתנהגויות פיזיקליות ראנדומליות (או דינמיות) מאשר מ*כוונתו* של היוצר. יצירה ללא כוונה איננה אומנות. באותה מידה הוא יכול היה לברור את הפרחים היפים ביותר שגדלו סביב ביתו, להציגם במוזיאון ולהגיד שזו אומנות. איפה יצאת אהבל? (עוד לא קראתי את התגובות החדשות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא יצא אהבל, הוא יצא פרח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז סתם מדובר במנהג הקנגיסרי הידוע - להגיד על עצמך דברים שאתה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לא קראת לו קננגראס... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שגם אחרים אומרים עליו דברים שהוא לא. "...במנהג הקננגיסרי הידוע..." (?!). SORRY דובי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |