|
נקודה מסוימת שאולי יכולה להתפרש כצידוד בטלי ועדי.
תורה שבכתב איננה האוסף היחידי של חוקים וציוויים. התורה שבעל פה ניתנה (כביכול) באותו הזמן ושתי התורות כרוכות זו בזו - מי שמאמין במה שכתוב בתורה אבל מטיל ספק אפילו קל שבקלים בתורה שבע''פ נחשב ככופר. תושב''ע מוסיפה על התורה פרשנות והרחבות מצד אחד. מצד שני, פיתוח רעיון התושב''ע נתן לרבנות פתח אחורי שדרכו הם יכולים לבצע מעקפים, עידכונים, עידונים והתאמות (תוך שמירה על פרוצדורה קפדנית שנסמכת על פרשנות של התורה) של החוק הכתוב.
לכן, אולי, יכול אדם מאמין להחזיק בעת ובעונה אחת בשתי דעות סותרות, ולתרץ את זה. הפלא ופלא, בדיוק כמו שאדם לא מאמין יכול להחזיק בדעות סותרות וליישם כל אחת לפי העניין. לכן, אולי, אפשר לטעון שבכלל כל התוספת האלוהית היא מיותרת ולא נותנת שום יתרון למאמין על פני הלא-מאמין.
|
|