בתשובה לדובי קננגיסר, 28/10/02 22:02
אזרחות != לאום 102737
כל ההתעסקות בלאום היא אובססיה יחודית לציבור אנשים אשר מרגישים שהם חיים בתוך צרימה-שכלית (=דיסוננס קוגנטיבי).

האם אין מדינה דמוקרטית אמורה להכיר בזיקה אחת בין התושבים, אזרחות?
וזאת על סמך מבחנים אובייקטיביים כמו לידה, תהליך התאזרחות שיכול לכלול שהיה של כמה שנים, יכולת השתכרות (ש' שמאלית כמובן), הכרת המנהגים (חוקים, היסטוריה, שפה וכו') של המקום, אולי המלצה של אזרחים (כמו במונקו) ועוד, וכמובן התחייבות לעמוד בתנאי החוק (מיסים, שרותים ציבוריים שונים - צבא, חבר מושבעים).

האם אין מדינה דמוקרטית אמורה להיות אדישה ללאום האזרח? למשל פועל תאילנדי שהתאזרח בישראל יכול להמשיך לראות עצמו גם כבן ללאום התאילנדי.
אזרחות != לאום 102746
"כל ההתעסקות בלאום היא אובססיה יחודית לציבור אנשים אשר מרגישים שהם חיים בתוך צרימה-שכלית (=דיסוננס קוגנטיבי)."

על מי אתה מדבר בדיוק? מי הוא אותו "ציבור"?

כמו שאמרתי קודם, אין שום דיסוננס קוגנטיבי בין היות מדינת ישראל מדינת לאום לבין היותה מדינת כל אזרחיה(בהנחה שאנו מדברים באמת על לאום ולא על המישמש שהיהודים נסוגים אליו בגלל שקיעת הציונות).

ישראל היא לא הדוגמא היחידה בעולם למדינת לאום דמוקרטית.

עם הפסקה השניה, אני מסכים לחלוטין. יש לשים קץ לעידן הבדלנות הגלותית, שממנו סובלים היהודים. יש לנו מדינה והגיע הזמן להתחיל להתנהג כמו עם שהצליח להשיג את הצעצוע הזה. כל ההתעסקות ב"מי היה יהודי אבאשך או אמאשך?" צריכה להשאר עיסוק של אנשי דת ולא של המדינה. יש לאמץ את תהליך האזרוח האמריקני(למשל) וישא"ק.
הסתיגות 102747
להלחיף את ''האזרוח האמריקני(למשל) וישא''ק''
ב ''אזרוח ישראלי המשולל מהגדרות דתיות וישא''ק''

אנחנו בכל זאת לא אמריקנים והתשתית לא מתאימה לתהליך זהה (אם כי הייתי מאמץ חלקים נכבדים).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים