בתשובה לליאור גולגר, 28/10/02 20:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואת הקביעה הזו אתה מבסס על המדגם המאוד מייצג של אנשים שבאו לעבוד בצרן יחד איתך מכל הארצות הללו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פגשתי מאות אנשים בצרן, ואז שוחחתי עם לא מעט אנשים בחודש הנוסף בו הסתובבתי באירופה, כך שיש לי איזשהוא מושג על מה אני מדבר. אני רק יכול לחזק את תחושת החירות והשפיות שתיאר איזי להלן. הגעתי ארצה בלי דרכון, תעודת זהות, פלאפון, מזומנים או כרטיס אשראי, פספסתי כתריסר טיסות ובכ"ז השלמתי את חופשתי בשלום. אמנם לא תפסתי יותר מדי טרמפים, אך באירופה זו לא סכנת נפשות לשוטט באופניים, רכבת או טרמפים. לא צריך לתכנן שום דבר - לכל היותר תחמיץ רכבת או תפסיד הנחה. בפרט בארצות דוברות אנגלית (גרמניה, מדינות השפלה ומדינות סקנדינביה), השוטטות נהפכת לחוויה מרתקת בפני עצמה כי תמיד אפשר להיוועץ במקומיים. החירות הזו לא קיימת עבורי בצרפת מכיוון שרוב עוברי האורח לא יודעים אנגלית, ורוב השוטרים בהם תיתקל לא יהיו לך לעזר רב. מה גם שבאווירה התקשורתית הקיימת בצרפת או איטליה, עדיף לומר שאתה ממלטה, ובסביבה עוינת כזו אני לא רוצה לנפוש. זאת למרות שקשה להוציא ממני מילה רעה על תושבי צפון-איטליה, מן המבריקים והחביבים שביושבי אירופה. עדיין לא הסתובבתי דרומית לרומא, כך שלא אוכל לומר עליהם דבר מטוב ועד רע. מה גם שבהצלבת מידע ניתן לסנן את התבן מן המוץ. כך למשל פגשתי כמה בחורים חביבים מבולונייה, וכמה מחבריי הטובים ביותר חיים על ציר פאדובה-מילאנו. _____ ליאור מוחל על כבודו ומשיב לדובי, אך עדיין מצפה לתשובתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חופש? איזה חופש? לכאורה הגבולות הוסרו בעקבות התחזקות האיחוד האירופי. בעצם, הם הוסרו מבפנים וחוזקו כלפי חוץ. בזמן שאתה הסתובבת מאושר על אופניים, אני נחקרתי על ידי משטרת הגבולות הבריטית, שקשקתי ברכבת לשווייץ כשהקונדקטור צעק לחברו "דרכון ישראלי!" ונאלצתי להשיב לבודק ביטחוני הולנדי על שאלות שעניינן הגירה (הוא שלף אותי מהתור). אז אולי יש חופש, אבל הוא תלוי בצבע הדרכון שלך. שלא לדבר על צבע העור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אמנם הונפקו לי אופניים מטעם היחידה, והייתי חוצה בהם את הגבולות (בדרכוני ומעותיי) כל בוקר וכל ערב, אך באירופה הייתי מסתובב רק ברכבות, מכוניות פרטיות ומטוסים (וקצת אוטובוסים). ושוב, הכל שאלה של מנטליות לאומית ואינטליגנציה ממוצעת של שוטרים. לא הייתי מסתובב בצרפת מרצוני החופשי ולא הייתי מרגיש בנוח עם הסנובים השוויצרים, אך דבר ממה שתיארת לא היה מתרחש בגרמניה, דנמרק או שבדיה. גרמניה היא מדינת הגירה, כמו ארה"ב בתחילת המאה העשרים, ושוטריה הם בוגרי האקדמיה לשוטרים ומכאן שהשלימו 16 שנות לימוד (!). אם יהיה פה שלום תוך שנתיים זה רק כי במשטרת הגבולות של כל העולם כבר הפסיקו להבדיל בין עובדיה זכריהו לבין עבדאללה זקרי. עם אויב משותף כמו המשטרה הצרפתית עומד לרשות ארגון המוסד (א.ק.א. אל-קאעידה) אלפי שאהידים המוכנים ומזומנים לפעולה מקרב יציעי טדי ויד-אליהו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדיניות הגירה אינה נגזרת מהאינטליגנציה או ההשכלה של השוטרים - במקרה הזה היא גובשה במדינות האיחוד האירופי, כך שהמדינות ה"מקלות" יותר (הולנד כבר אמרתי?) התאימו עצמן עד כמה שניתן למדינות ה"מחמירות" (נאמר, צרפת). מנטליות לאומית היא לעתים תלוית תקופה - המנטליות הלאומית בהולנד (שוב) היתה ליברלית, והולנד היתה אחת המדינות החופשיות והקוסמות ביותר לזרים. אלה אכן באו בהמוניהם. עם השנים המדיניות הוחמרה כתוצאה מהתהליך שתיארתי לעיל, והמנטליות הולכת ומשתנה - בעיקר לאחר רציחתו של המדינאי הימני פורטוין. פתאום כולם תפסו, אמרה לי חברה הולנדית, שאולי הוא היה קיצוני מדי, אבל הבעיות שעליהן דיבר הן אמיתיות. התקבלה מעין החלטה לאומית לטפל בקשיחות יתר באוכלוסיות של מהגרים ממרוקו, ונעשה אופנתי לצטט ש"פשעים של מרוקאים מהווים 90% מהפשיעה כולה". עד כמה שזה לא פי.סי והתושבים מרגישים אי-נעימות, הם טוענים שחייבים "לעשות משהו". באווירה הזו, ה"מנטליות" המסורתית מורידה מעט את ראשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בישראל (עד העליה האחרונה מרוסיה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |