|
רגע אחד, גילית - האם לדעתך רק ממשלת-אחדות היא לגיטימית? רק להזכירך - ב-92' זכתה ה"עבודה" ב-44 מנדטים, וגוש המפלגות שממנה שמאלה ("עבודה", מר"צ, חד"ש ומד"ע) ב-61. הליכוד, לעומת-זאת, קיבל רק 32 מנדטים מן הציבור, וגוש הימין-חרדים כולו, ממנו ועד "מולדת" ו"אגודה" - רק 59, בלבד. אולי זה רוב קטן, אבל רוב הוא רוב. ככה זה במשטר הפרלמנטרי, הנהוג אצלנו. רוצה - תחליטי לקרוא לשיטה, שתכבד אך ורק הכרעות, בהן יתמכו שני-שלישים מן העם, שלושה-רבעים ממנו, או כל-כולו. אבל, במקרה זה - ספק אם נצליח להעביר כאן *משהו*... זאת ועוד - באיזה "רוב מוחץ ועצום", בדיוק, זכה הליכוד ב-81'? או ב-88'? רוב הוא רוב. נקודה. והאמירה של פעילי-ימין דתיים, שנשמעה אז בכל רחוב כהשתלחות מלאת-שנאה נגד כל איש מר"צ (כמוני למשל), כאילו "השמאל תפס את השלטון", לא זו בלבד שאיננה נכונה, ואף שקרית ממש; היא היתה מפעולותיו הראשונות של מנגנון ההסתה המפלצתי, המטורף - שבסופו של דבר, הביא לרצח. אמירת הפרופלורים מחווירה לחלוטין, עד לחוסר-רלוונטיות, כשמשווים אותה - לא רק עם אמירותיו של ביבי (שבאו אחר-כך) בהיותו ראש-ממשלה, אלא גם עם הדמגוגיה של בגין (עם כל זאת, שגם אני כאיש שמאל מודה, שבגין היה ראש-ממשלה גדול בהרבה מפרס, למשל, או מברק...). היא היוותה היסחפות מיותרת, אבל לא היה בה משום הסתה! ויפה מאד ענה לך דובי, בציינו, שהימין, על כל הסתותיו הרבות, נהנה מחופש-פעולה גדול ורב לאין-שיעור, מזה שחווים פעילי-השלום של אופוזיציית השמאל דהיום...
|
|