|
||||
|
||||
וואו. מעניין לראות אילו דוגמאות החרדים נותנים לכפיה אנטי-דתית, וגם האם הם היו מתייחסים לאותה דוגמה ככפיה אנטי-דתית גם אילו היתה מתקיימת במדינות הגויים, או שיש להם ציפיות גבוהות יותר מהמדינה היהודית. |
|
||||
|
||||
בתי עסק שפתוחים בשבת. לא, ברצינות. הרציונל הוא שלעסק שעובד בשבת יש יתרון על פני עסק סגור בשבת, לכן האפשרות להיות פתוח בשבת הופכת לחובה להיות פתוח בשבת, כך שבעל העסק והעובדים השומרים שבת יהיו מחוייבים לעבוד באותו יום. (אני בטוח שיש דוגמאות פחות מופרכות. למעשה, יתכן שאני זוכר את הדוגמא הזאת בדיוק בגלל שהיא מופרכת). לרוב הרציונל באמת מסתיים ב"אבל מה לעשות שזאת מדינה יהודית". כמו שהרציונל הנגדי מסתיים ב"אבל מה לעשות שזאת מדינה דמוקרטית". לדעתי שורש המחלוקת נעוץ בחוסר הסכמה על מהי דמוקרטיה (שלטון הרוב או דמוקרטיה ליברלית) ויהדות (הלכה או לאום). |
|
||||
|
||||
וריאציה טיפה פחות מופרכת, ברגעים אלו ממש בחריש: המועצה מפרסמת מכרז להקמת קאנטרי קלאב. כחלק מתנאי המכרז היא דורשת מהמתמודדות להתחייב כי יפתחו את המקום בשבתות. ומצד שני, יש המון חילונים שרואים כפייה דתית בכך ששופרסל בוחרת להימנע ממכירת חמץ בפסח. |
|
||||
|
||||
תגובה 748090 : אי מכירת כשר = חירות שלילית. מכירת כשר = חירות חיובית. |
|
||||
|
||||
אני רואה סביב בתי קפה שפתוחים בשבת וכאלה שסגורים בשבת, כולם מתפרנסים היטב. כמו גם רשות ביגוד שפתוחות בשבת (בחלק מהקניונים) וכאלה שלא. אז כנראה שהגרירה אפשרות --> חובה היא מופרכת. |
|
||||
|
||||
תשובת המחבר 1 ידידיה צבי שטרן [ויקיפדיה]; 'נראה שהתשובה מצויה בעצם קיומן של נקודות מוצא שונות ביחס לסיפור הישראלי הכולל: חילוני מניח ש"מצב הטבע" של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית הוא חופש מדת, ולכן כשהוא נתקל בהסדרים שחורגים מכך ונוגעים לרגעים חשובים בחייו (כמו הקמת משפחה או מוות), לדרך שהוא מבלה את רגעי הפנאי שלו (אופייה של השבת), להתגייסות לשמירה על המדינה (גיוס )וכדומה, הוא חש שהדת נכפית עליו באופן ממשי מאוד. לחרדי עמדה הפוכה, ולפיה "מצב הטבע" של מדינת ישראל כמדינה יהודית הוא שהאופי הכולי של הדת יכתיב את אורח החיים בה. כך למשל על פי הסקר, רוב מכריע מקרב החרדים (91%) סבור שהמדינה איננה צריכה להכיר בנישואים אזרחיים למי שאינם רוצים להינשא בנישואים דתיים.2 מנקודת הראות החרדית אין בכך כפייה דתית, אלא התנהלות ברורה מאליה של מדינה יהודית. מנגד החרדים סבורים שיש כפייה אנטי-דתית משום שהסדרי דת ומדינה הם היוצא מהכלל. הכלל הוא שהמרחב הישראלי מממש את אורח החיים הליברלי, הסותר את אורח החיים הראוי על פי התפיסה הדתית־שמרנית שעליה הם אמונים. כך, כאשר אזרח חרדי נוסע בנתיבי אילון ומול עיניו מתנוססים שלטי ענק ובהם דוגמנים ודוגמניות מעורטלים למחצה, הוא חווה כפייה אנטי-דתית'. ----- 1 א. המחבר הביא רק דוגמא אחת. האם יש עוד דוגמאות ? ב. בין חילוני - 40% לחרדי 10% יש עוד 50%. 2 דעתו בעניין פורסמה בy.net בסמוך למועד פרסום הספר. |
|
||||
|
||||
שמתי לב שמעבר לאופי המדינה, יוצא שחרדים מגדירים כפיה בתור היעדר חירות חיובית [ויקיפדיה], וחילונים בתור היעדר חירות שלילית [ויקיפדיה]. לדעתי זה כי לחילוני אין חירות שלילית, ולחרדי כן. האם אפשר לעלות את הטענה שגם כאן המצב סימטרי ולחרדי יש פחות חירות חיובית? |
|
||||
|
||||
ברלין מבחין בין החרויות. חירות חיובית - חירות למשהו. חירות שלילית - חירות ממשהו. לשיטתו החירות השלילית היא ערך עליון ומהווה תנאי הכרחי ליתר הערכים. אני מניח שהאורתודקסיה וכל שכן האולטרה אורתודוקסיה תבקש להרכין ראשה כלפי המשהו ולא תסב ראשה ממשהו.1 יחד עם זאת מהסקרים החדשים עולה תמונה קצת מורכבת. 1. נמצא קשר בין ההשתייכות המגזרית בחברה החרדית למידת השמרנות. 49% מהחסידים/ות מצהירים שהם אולטרה שמרנים לעומת 41% מהליטאים ו-30% מהספרדים. 2. נמצא קשר בין רמת ההכנסה ומידת השמרנות 3. ל93% מכלל הנסקרים החרדים אין אמון במערכת המשפט. ל-80% אין אמון בכנסת ול-79% אין אמון במשטרה. 4.ל- 95% חשו שאין כפיה דתית לעומת 82% שחשים כפייה חילונית. 5. 70% מהנסקרים מרגישים שהם קבוצה חזקה בישראל - 80% נשים לעומת 63% מהגברים. 6. 93% טוענים שאין להפלות אנשים עם מוגבלויות משום שלכל בני האדם מגיעות זכויות שוות - 94% משום שזה פוגע בצלם אלוהים. 7. 76% סבורים שליהודים מגיעים יותר זכויות מהערבים. 72% נשים - 59% גברים. 8. בשאלות השכנות עם האחר - 69% לא מתנגדים להיות שכנים של דתיים לאומיים. 67% אתיופים. 42% חילונים. 7% יוצאי ברהמ הלא יהודים. 5% ערבים. הספרדים הכי קיצונים לשכנות עם הערבים 4% והכי פתוחים לכל היתר 77/51. הליטאים הכי קיצונים לשכנות עם חילונים 33% לעומת 63% אתיופים. נשים יותר שמרניות מגברים גם בשאלות אלו. ------- 1 שטראוס שהיה בר פלוגתה של ברלין בעניין הקדיש לו פרק שלם -רלטיביזם 1961- טוען שאין קשר הכרחי בין חירות שלילית לדמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
מעניין. לכאורה החרדים (שאינם חרד''לים) אינם ציונים, כלומר שאין להם שום עניין בשלטון יהודי בא''י. אבל כיוון שכבר יש כזה הם דורשים ממנו מה שלא היו דורשים משלטון גוי. לפי הדוגמה חרדי שהיה נוסע ברכבת התחתית בניו יורק לא היה חווה כפיה אנטי דתית, אבל באיילון כן. |
|
||||
|
||||
ראיתי את הטענה הזאת אבל מהכיוון ההפוך. הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק [ויקיפדיה] המכונה גם הרב מבריסק שהיה מתנגד לציונות, האשים את הפעולות האלימות של נטורי קרתא [ויקיפדיה] כפעולות המשקפות 'ציוניות- סמויה' שכן אותם מתפרעים לא היו מעיזים להתנהג כך בחוץ לארץ. ורק מי שמרגיש בבית 1 ולא מרגיש בגלות - משמע ציוני - יכול להתנהג כך. --------- 1 גם בחוגי הימין רווחת הטענה שערבי ישראל מרגישים שהם אדוני הארץ ובשל כך הם מרגישים בבית. אם כי הציונות כאן לא רלוונטית. |
|
||||
|
||||
הייתי רוצה שגם החרדים וגם הערבים ירגישו בבית, שכן זה ביתם. לכן אני אמור לשמוח על הטענות לכפיה אנטי דתית שלא היו מעלים בניו יורק. נשאלת השאלה- האם בניו יורק הם לא מרגישים בבית? לדעתי התשובה היא לא נחרץ. היהדות לא מרגישה בבית בשום מקום חוץ מאשר בא"י. אפשר אפילו למצוא בכך הצדקה מסויימת לאנטישמיות כנגד יהודים בחו"ל. |
|
||||
|
||||
מצד שני הרכבת יותר מורכבת ממה שנדמה לנו, גם אם היא רכבת קלה. הטענה הנכונה היא ש'הם' מתפללים ולא אומרים משהו נגד היהודים. מי שלא מקומי לא מבין את הפחד הזה שאתה רוצה לקפוץ מהרכבת גם תוך כדי תנועה. לצורך ההנגדה המתבקשת, יטען התל אביבי שהוא גם מת מפחד כשחרדים מתפללים במרחב הציבורי. לא יודע עד כמה הפחד הוא סימטרי, אבל נדמה שהחיים המשותפים בין הקבוצות הוא מורכב מאוד. |
|
||||
|
||||
כל שיר בקול רם שמשתלט על המרחב כשאתה כלוא בתחבורה ציבורית הוא בעייתי, החל מ"אל המעיין" של קבוצת צופים, דרך "XXXX XXXX XX" של קבוצת חיילים שיצאה לחופשה, ועד "אללה הוא אכבר". כמו שאומרים במקרים אחרים - Get a room, או Get a Mosque/Church/Synagogue ותעשה את שלך שם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |